הַעְלָמַת מַס – רְשׁוּת הַמִּסִּים לְעֶזְרָָתְךָ לְלֹא פְּלִילִים עַד סוֹף הַשָּׁנָה
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי ל שבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
גִּלּוּי מֵרָצוֹן – 5 חֳדָשִׁים נוֹתְרוּ, עַל מְנָת לֹא לְהִסְתַּבֵּךְ בְּפְּלִילִים, עֵקֶב הַעְלָמַת מַס
ביום 1 בינואר 2017 יופעלו התקנות לשיתופי העברת המידע בין המדינות. מטרת התקנות הינה אכיפת המס בין מדינות ארצות הברית, OECD וישראל.
יתר על כן, ביום 7 באוקטובר 2016, יכנס לתוקפו חוק איסור הלבנת הון – תיקון מס' 14, התשע"ו-2016, על פי התיקון אף עבירות מס נפוצות כגון מסירת דו"ח כוזב לרשות המיסים, עלולים להיחשב בנסיבות, כעבירת מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון.
מהאמור עולה כי החל מיום כניסת התיקון לתוקף – 7.10.2016, כל פעולה שתיעשה בחשבון בחו"ל שבו כספים שמקורם בהכנסות שלא דווחו כדין לרשות המיסים, עלולה להיחשב כעבירת הלבנת הון, עבירה חמורה יותר מעבירות המס השגרתיות, אשר העונש בצידה הינו מאסר של עד 10 שנים חילוטים וקנסות כבדים עד פי 20 מהקנסות הנהוגים לפי דיני המס, וזאת בשל ביצוע כל פעולה שהיא בכספים הלא מדווחים.
הגילוי מרצון (הוראת השעה) יסתיים בסוף שנת 2016. אם ברשותכם חשבון בנק בחו"ל או מקלט מס או העלמתם מס בכל דרך שהיא בארץ או בחו"ל, נותרו לכם כאזרחי ישראל, 5 חודשים לפנות לרשות המיסים על מנת לגלות מרצונכם על העלמת המס שביצעתם. זאת תעשו על ידי הפעלת נוהל ה"גילוי מרצון". הנוהל מיועד לתושבים, שאם לא כן, תיענשו על פי החוקים הקבועים בחוק.
הוראת השעה משנת 2014, הוארכה עד ליום 31/12/2016, ומאפשרת גילוי מרצון כדלהלן:
המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל באמצעות בא כוחו של המבקש-עו"ד
מבקש הגילוי מרצון, ו/או באמצעות בא כוחו (מומלץ עורך דין בלבד, שכן ייצוג ע"י עורך דין מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח, לעומת כל גורם אחר, אשר אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח-הנישום), יגיש את הבקשה בצירוף נספח ב' לנוהל החדש עם כל המסמכים הנדרשים לגורם המוסמך ברשות המיסים באמצעות הדואר האלקטרוני שכתובתו:giluymerazon@taxes.gov.il בסמוך להגשת הבקשה, מחלקת החקירות, תישלח למבקש ו/או לעורך הדין של המבקש, הודעה המאשרת את קבלת הבקשה, וכוללת את מספר הבקשה כפי שנקלטה במערכת הממוחשבת. מספר הבקשה האמור, ילווה את הבקשה עד לסיום התהליך כפי שיפורט בהמשך.
הטיפול בבקשה – בהסתמך על הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 11/2014, מיום 8 בדצמבר 2014
הגורם המוסמך במחלקת החקירות של רשות המיסים, יבדוק האם הבקשה עומדת בתנאים של הנוהל החדש ועם סיום הבדיקה, יוציא למבקש ו/או לעורך הדין, אישור או דחייה של הבקשה.
היה ומצא הגורם המוסמך כי ניתן לאשר את הבקשה, יפנה את המבקש למשרד השומה הרלבנטי להמשך טיפול שומתי ולהסדרת חבות המס, בהתאם לאמור להלן:
א. אם קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד השומה בו מתנהל תיקו של המבקש.
ב. אם לא קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד הרלבנטי בהתאם למקום העסק או מקום המגורים של המבקש.
באישור אשר יוציא הגורם המוסמך ברשות המיסים למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו של המבקש, יצוין כי בקשתו עומדת בהוראות הנוהל ולא ינקטו כנגדו הליכים פליליים, בכפוף להסדרת תשלום המס אצל פקיד השומה.
במקביל להוצאת האישור למבקש, יעביר עובד מחלקת החקירות במטה רשות המסים (להלן: "הגורם המטפל"), את הבקשה עם הצרופות הרלבנטיות באמצעות הדואר האלקטרוני לפקיד השומה הרלבנטי וסגנו להמשך טיפול והקצאתו ע"י פקיד השומה, למפקח המטפל.
פקיד השומה יוודא שהטיפול בבקשה יסתיים לא יאוחר מ-90 ימים לאחר שהגיעה לידו. מצא לנכון כי נדרש להאריך את פרק הזמן מעבר ל-90 ימים כאמור, ישלח הודעה לגורם המוסמך ליידעו בדבר וכן הודעה למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו.
עם סיום הליכי השומה האזרחיים תיערך תרשומת וחתימה על הסכם שומה. פקיד השומה או סגנו יעבירו את ההסכם החתום, התרשומת והנתונים באמצעות הדואר האלקטרוני לגורם המטפל עם העתק לחטיבת שומה וביקורת לכתובת מייל ייעודית: GiluyMh@taxes.gov.il
המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי:
במסגרת הליך הגילוי מרצון במסלול האנונימי, האזרח, באמצעות עורך הדין (ייצוג ע"י עורך דין בלבד, מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח), רשאי לחזור בו מן ההליך לגילוי מרצון, בכל שלב, עד לחתימת הסכם השומה. מכאן עולה כי לאזרח, קיימת האפשרות להשיג את הסדר מתאים לרצונו וצרכיו. החשוב ביותר הוא, כי רשות המסים התחייבה, כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד האזרח, במידה והאזרח יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.
המסלול השלישי: מסלול ירוק הינו הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי.
הגילוי מרצון במסלול ירוק מקוצר מאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.
בכל נושא נבנה ''טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק'', המורכב מחמישה חלקים:
1. פרטים כלליים 2. העובדות 3. הבקשה 4. הסדר המס ותנאיו 5. הצהרה והתחייבות
בכל טופס יתוארו אותן עובדות ואותם תנאים אשר בהתקיימם, יוכל המבקש להחיל על עצמו את הסדר המס המתואר בטופס.
אין המדובר באישור אוטומטי של הסדר המס – יש להעביר את הבקשה, על גבי הטפסים האמורים, לחטיבה המקצועית של רשות המסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הסדר המס המוצע וזאת בפרק זמן קצר.
ההחלטה האם להזדהות או לא, מושפעת לעיתים משיקולים פסיכולוגיים. בשני המקרים ניתן לקבל חסינות פלילית. עם זאת, מי שבאמת רוצה לעשות את התהליך, אין סיבה שלא יעשה זאת במסלול הרגיל (לא באופן אנונימי).
הנוהל מאפשר לגלות מרצון את העלמת המס מבלי להיענש. בשל שיתוף הפעולה בין רשות המיסים הישראלית, ל-IRS האמריקאי ולארגון מדינות ה-OECD וכניסתם לתוקף של הוראות ה-FATCA, משנה הבאה יהיה הרבה יותר קשה להישאר בקטגוריה של מעלים מס עקב הקשר והעברת המידע בין המדינות. רשות המסים בישראל תחויב לדווח לרשות המס האמריקאית על חשבונות של אמריקאים בישראל, ולהיפך – רשות המיסים האמריקאית תדווח על הכנסות בחשבונות של ישראלים בארה"ב. המידע שיועבר בין המדינות יכלול פרטים אודות חשבונות פיננסיים המוחזקים בישראל בידי אזרחי ארצות הברית, או בידי בעלי גרין קארד, או בידי תושבי ארצות הברית או בידי ישות משפטית שיש בה לאמריקאים החזקה מהותית, וכאמור, בהמשך גם ההיפך.
במסגרת המאבק האינטנסיבי של ממשלת ארה"ב במעלימי המיסים בכל העולם, הגביר הממשל האמריקאי, את מאמצי גביית המיסים. הדבר נובע מן הגירעון הגבוה ומן המשבר הפיננסי האופפים את ארה"ב. במסגרת המאמצים הללו, נדרשים כל הבנקים או המוסדות הפיננסיים בישראל ובעולם, לבדוק את זהותם של לקוחותיהם, על מנת לברר אם הינם תושבי ארה"ב. המטרה היא לחייבם בדיווח על חשבון הבנק ועל נכסיהם לרשות המיסים הישראלית כדי שזו תדווח לרשות המיסים בארה"ב.
מעבר לכך, כל גוף פיננסי מחוץ לארצות הברית יחויב להתקשר בהסכם מיוחד עם רשות המסים האמריקאית, לפיו הוא יתחייב לבצע בדיקה לבעלי חשבונות המוחזקים אצלו. המידע יועבר לרשויות המס האמריקאיות, אחת לשנה. כמו כן, יתחייב הגוף הפיננסי להעביר מידע על מספרם של חשבונות שבעליהם סירבו לשתף פעולה ועל ערכם. גוף פיננסי שלא יציית להוראות החוק יהיה כפוף לסנקציה של ניכוי במקור בשיעור של 30% מכל תשלום ממקור הכנסה אמריקאי.
אי ציות להוראות ה–FATCA על ידי גופים פיננסיים בישראל עלול להסב לגופים אלו וכן לכל המשק הישראלי נזק כלכלי כבד.
מנהל רשות המסים, משה אשר: "קבלת הרשימה מהווה אחד התוצרים המשמעותיים של המאבק בהון השחור והיא מצטרפת למהלכי חקיקה ומהלכים אחרים להשגת מידע על ישראלים שמחזיקים חשבונות בנקים ונכסים בחו"ל, דוגמת פרויקט ה-FATCA והפרויקט המקביל של ה-OECD. בהזדמנות זו אני קורא לכל אותם ישראלים שיש להם הון לא מדווח בישראל ובחו"ל וטרם הגישו בקשה, להגיש בקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל".
מאמצי הגבייה של רשות המסים, באמצעות נוהל הגילוי מרצון, הואצו בשנה החולפת. כך, למשל, ארע בפרשתUBS , כמו גם, על רקע הרגולטוריים המתרחשים במדינות רבות בעולם בתחום השקיפות הבנקאית כפי שסקרתי במאמרי:
חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.
הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.
בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.
הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.
פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן.
רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ 10 מִילְיַארְד ב- HSBC
יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC
משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון, אשר עיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.
מיסוי תושבי ישראל ובעיית הבנקים בעולם
ביום ה-1 בינואר 2003, החלה במדינת ישראל, שיטת מיסוי על בסיס פרסונלי. קודם לכן, שיטת המס הנהוגה הייתה שיטת מס על בסיס טריטוריאלי, עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל. חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות במס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף מתן דו"ח על הכנסות אלו. לכן תושבי ישראל אשר החזיקו הכנסות חו"ל כאלו הפקידו אותם בבנקים בחו"ל ואף הריבית והרווחים שנצברו על ההכנסות בחו"ל, לא היו חייבים במס בישראל.
משנת 2003, תושב ישראל חייב במס בגין הכנסתו (קרי, למדינה זכות למסות את הנישום אשר חי בתחומה), ללא קשר למקום בו הופקה ההכנסה. הדבר הוביל להרחבת בסיס המס בישראל. כמו כן, על פי ההגדרה החדשה מי שאינו תושב ישראל ימוסה בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, ויחויב במס בגין הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. מבחן "מרכז חייו של הנישום" שנקבע בפסיקה אומץ בחקיקה, על כן, לא היה שינוי משמעותי במצב הקיים לאחר התיקון. תושב ישראל הוגדר בפסיקה, כמי שמרכז חייו בישראל. לצורך קביעת מרכז החיים, נבדקים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף, לצורך קביעת התושבות קיימת חזקה (משמעות חזקה היא תפיסה הניתנת לסתירה. במידה ויתקיימו תנאיה היא תצביע על כך שמרכז חייו של היחיד הוא בישראל), אשר מהווה מבחן טכני, לפיו מונים את משך שהייתו של הנישום בישראל לעומת משך ימי שהייתו בחו"ל. יחיד יחשב לתושב ישראל באם הוא שהה בישראל מעל 183 ימים במהלך שנת המס או מעל ל-30 ימים בשנת מס כאשר ביחד עם שתי שנות המס הקודמות שהה בישראל מעל 425 ימים.
במידה והצד שכנגד יעמיד הוכחות לסתירתה, יונח כי מרכז חיי הנישום איננו בישראל. המבחן העיקרי הוא מבחן מרכז החיים. לצורך בדיקת מבחן מרכז החיים יש לבדוק את: מקום מגוריו ומגורי משפחתו, בית קבע בישראל ובחו"ל, נכסים בישראל ובחו"ל, מקום הכנסותיו של היחיד, כמו כן יבדקו: הכנסות מעסק או מעבודה, ביטוחי חיים, חשבונות הבנק, קרנות הפנסיה או ביטוחי מנהלים, דרכון, מיקום משרדו, כלי הרכב, קשריו החברתיים – אגודות, חברויות בארגונים, מוסדות, חברות וכדומה.
ניתן לראות כי המערכת הבנקאית בישראל ובעולם, בתקופה האחרונה, מוודאת כי כל הכספים המועברים בין החשבונות בישראל ובין החשבונות בעולם דווחו ושולמו בגינם מיסים על חשבונות אלה. גם כספים המועברים מחשבון לחשבון בתוך המדינה, לרבות במדינת ישראל – הינם כספים שלקוח הבנק אשר העביר אותם, דיווח ושילם מס לרשויות המיסים בעולם וכמובן בישראל.
אזרחי ישראל העובדים כעת בחו"ל (ואף אלה שמרכז חייהם אינו בישראל או עבדו בעבר בחו"ל), לא מסוגלים להעביר את חסכונותיהם הנמצאים בבנקים בעולם, לחשבון הבנק שלהם בישראל, אלא לאחר המצאת אישורים מתאימים שבהם הם מציינים כי הכספים אשר הופקדו בבנקים בעולם, דווחו במדינה הרשומה כמרכז חייהם או במדינה אותה רשמו כמדינת תושבותם, בעת הפקת אותן הכנסות.
אזרחי ישראל אף אם אינם תושבים, חויבו להצהיר ולהסביר את אותם חשבונות.
הפתרון להצהרה על נכסים בארץ ובעולם הינו הגילוי מרצון
התנאים המקדמיים והראשוניים החשובים ביותר, לכניסה לגילוי מרצון, להלן:
1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.
2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.
3. במשרדי רשות המסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.
הליך הגילוי מרצון
גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בארץ או בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בארץ או בעולם.
הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.
הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.
מנהל רשות המיסים עורך דין ורואה חשבון, משה אשר ציין, בכנס השנתי של step ישראל, שיתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016 להלן: "חלק גדול מההון השחור לעסקים עובר בצ'יינג'ים". בהתייחסותו לחברת אתנה, שזכתה במכרז לכריית מידע באינטרנט, כפי שנחשף ב"כלכליסט". לדבריו, "לאחרונה זכתה אצלנו במכרז חברה שמתמחה בחיפוש באינטרנט. החברה שזכתה, מחפשת ברשת את הסיגנאלים הרלוונטיים לנו. נניח אנשים שהולכים לאתר יד 2 ומוכרים רק מוצרים חדשים, אנחנו אוספים את כל הנתונים עליהם ומגלים שהם בעצם סוחרים באינטרנט שלא מוכרים במס הכנסה. אין להם חנות או עובדים, אבל הם עושים הרבה כסף ולא מדווח".
על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת הקשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:
קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04,
פקס: 8621349- 04, e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net
להרחבה בנושא גילוי מרצון, ראה מאמרי בנושא גילוי מרצון כדלהלן:
1. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח.
2. ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס.
3. ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא,
. FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act)
4. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון.
5. גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי – ניסיון מוכח.
6. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל.
7. חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.
8. גילוי מרצון, פרס חדש-אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים.
9. התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים.
10. חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל.
11. עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון.
12. מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים.
14. הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.
15. בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.
16. הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.
17. צָרְפַת – יִשְׂרָאֵל, גִּלּוּי מֵרָצוֹן, תּוֹשָׁב חוֹזֵר.
18. שְׁוַויְץ, אַרְצוֹת הַבְּרִית – גִּלּוּי מֵרָצוֹן, מִקְלְטֵי מַס.
19. טוֹפֶס 5329 – רְשׁוּת הַמִּסִּים בְּיִשְׂרָאֵל – גִּלּוּי מֵרָצוֹן.
20. פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן.
21. בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס.
22. חִילוט נְכָסִים וּמְזוּמָנִים שֶׁל מַעְלִימֵי מַס בְּיִשְׂרָאֵל.
23. יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC
24. רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ כ-10 מִילְיַארְד בְּבַנְק HSBC
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש 10/2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות" וכן מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים L.L.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net