מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים

מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים

ראה מאמרי, ד"ר איתמר כוכבי:

1. מסמכי פנמה – מקלטי מס.

2. חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל.

3. ארצות הברית – מ לחמה במעלימי מס.

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה למשפטים – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

משרד עורכי דין לא יכול להיות מקלט מרשות המסים,

פנייה לעורך דין לא תהווה בגדר 'מקלט' ללקוח

פרשת מסמכי פנמה: ביהמ"ש דחה את טענותיו של משרד עורכי דין לפיהן אינו חייב לחשוף בפני רשות המסים את לקוחותיו מטעמי חיסיון עורך דין-לקוח.

מאמרה של אלה לוי-וינריב, מיום 2/6/2016, בעיתון כלכליסט (הדגשות שלי א.כ.)

ביהמ"ש: משרד עורכי דין לא יכול להיות מקלט מרשות המסים

פרשת מסמכי פנמה: ביהמ"ש דחה את טענותיו של משרד עורכי דין לפיהן אינו חייב לחשוף בפני רשות המסים את לקוחותיו מטעמי חיסיון עורך דין-לקוח.

בעקבות דליפת הענק של "מסמכי פנמה", רשות המסים הרחיבה את פעילותה נגד חברות לא מדווחות שנפתחו על-ידי ישראלים במקלטי מס. בתקופה האחרונה ערכו חוקרי מס הכנסה חיפושים ותפשו מסמכים במשרדיהן של 3 חברות בארץ, שמספקות שירותי הקמת חברות אוף-שור לישראלים. בין היתר פשטו חוקרי רשות המסים על משרדי חברת קומפני פורמיישן ברמת-גן וחברת קופמני אקספרס, המספקות שירותי ייעוץ להקמת עסקים חדשים וכן שירותי רישום וליווי חברות בחו"ל.

במקביל פשטה הרשות גם על משרדי עורכי דין שמעניקים שירותי פתיחת חברות בחו"ל ומלווים לקוחות בהליך. הרשות אינה מתעניינת בחברה עצמה או בעורכי הדין, אם כי בחברות ובאנשי העסקים להם הם נותנים שירותים.

חוקרי הרשות דרשו מהחברות ומעורכי הדין כי יעבירו מידע מלא על לקוחותיהם הישראלים, אשר הקימו באמצעות החברה חברות במקלטי מס ברחבי העולם. הרשות התכוונה לבדוק האם כל הלקוחות דיווחו לרשות המסים על מעורבותם בחברה הזרה ועל הכנסותיהם.

ואולם, אחד מעורכי הדין אליהם הגיעה רשות המסים לא קיבל את רוע הגזירה ועתר לבית המשפט נגד תפיסתם של מסמכים במשרדו על-ידי רשויות המס. עורך הדין, ששמו נאסר לפרסום, טען כי על המסמכים חל חיסיון עורך דין-לקוח.

בראשית השבוע (א') דחה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ישעיהו שנלר, את טענתו של עורך הדין וקבע כי "בנסיבות המקרה, בהן מוסכם על הצדדים כי זהות הלקוחות של עורך הדין היא עיקר המידע המבוקש, אין כדי להקים חיסיון עורך דין-לקוח ביחס לפרטים שנוגעים לעובדת מתן השירות המשפטי, ובכלל זה זהות הלקוח, באופן החורג מהוראת החוק".

השופט שנלר התייחס גם לטענה כי גילוי המידע עלול להוביל לפגיעה בלקוחות אותו עורך דין, אך הבהיר כי חשש זה אינו יכול להצדיק שמשרד עורכי דין יהפוך ל"מקלט" עבור לקוח של עורך הדין מפני הרשויות.

"לא התעלמתי מהטענה כי במקרה דנן גילוי שם הלקוח וזיקתו לחברה זאת או אחרת, יכול ויפגע בלקוח אשר יכול וסבר כי אם יקים את החברה באמצעות עורך דין, זהותו וזיקתו לא תגולה מטעמי חיסיון", כתב שנלר, אך הוסיף: "אולם, דומה כי דווקא טיעון זה מחייב את דחיית הבקשה ובאופן שפנייה לעורך דין לא תהווה בגדר 'מקלט' מגילוי מול עריכת אותן פעולות אצל גורמים אחרים".

לסיכום צוין כי בהתאם להלכה הפסוקה, לא חל חיסיון עורך דין-לקוח על תוצרי עבודת עורך הדין (הפעולות והמסמכים שנערכו) או על זהות לקוחו של עורך הדין (והמסמכים הקשורים בכך) – וכך גם במקרה זה. עורך הדין חויב לגלות לרשות המסים את שמות הלקוחות וזיקת לקוח זה או אחר לחברה פלונית אלמונית.

בידי רשות המסים תיעוד ל-1,600 חברות אוף-שור

פשיטת רשות המסים על נותני שירותים לפתיחת חברות זרות כבר מספקת לה עבודה רבה. בבדיקה ראשונית של המסמכים שהוגשו לרשות מהפשיטות האחרונות נמצא תיעוד לכ-1,600 חברות שנפתחו על-ידי לקוחות של 3 החברות, בין היתר באיי הבתולה, באיים הקאריביים, באיי מרשל, בפנמה, בקפריסין, בסנגל ובעוד מקלטי מס.

הקמת חברה ב"מקלטי מס" אינה מהווה עבירה, ולא מעט אנשי עסקים בעולם, וגם בישראל, בוחרים בהתאגדות ב"מדינות אוף-שור" מטעמי מיסוי, ובין היתר בפנמה, ברמודה, הולנד, קפריסין, לוקסמבורג, איי קוד, איי קיימן, איי הבתולה והונג-קונג. ואולם, בישראל קיימת חובת דיווח על אחזקה של כל חברה זרה בחו"ל. על-פי חוק, אזרח ישראלי שהוא בעל שליטה בחברה זרה חייב לדווח על כך לרשות המסים בדוח מיוחד, במסגרת הצהרת ההון המוגשת על-ידו – ולא כל הישראלים הפועלים בחו"ל מקיימים חובה זו.

בימים אלה ממקדת הרשות מאמצים ומשאבים למיפוי החברות ולאיתור הנישומים הקשורים אליהן, על-מנת לטפל בנישומים שלא דיווחו על פתיחת החברות, במישור האזרחי או במישור הפלילי, במקרים המתאימים. למי שעדיין לא נתפס ברשימת 1,600 החברות שאיתרה הרשות רשות המסים, והסתיר עד כה הון שהחזיק בחו"ל, קיימת הזדמנות להיכנס למסלול הליך לגילוי מרצון על ההכנסות והנכסים הלא מדווחים.

הליך הגילוי מרצון, שתוקפו היה אמור להסתיים בסוף החודש, עתיד להיות מוארך עד סוף השנה. בעקבות החקיקה החדשה הקובעת כי עבירות מס יחשבו עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, פנתה רשות המסים ליועץ המשפטי לממשלה לקבל אישורו להארכת תקופת ההליך.

הנוהל מאפשר לנישומים לדווח על הונם המועלם ולשלם את המס בגינו מבלי להיחשף להליך פלילי. עד כה הוגשו כ-4,800 בקשות לגילוי הון מוסתר, ונחשף הון של כ-16.5 מיליארד.

הפתרון לחשבונות בנק בחו"ל הינו הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בחו"ל.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון שעיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

להרחבה בנושא גילוי מרצון, ראה מאמרי בנושא גילוי מרצון כדלהלן:

1. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח.

2. ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס.

3. ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא,

. FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act)

4. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון.

5. גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי - ניסיון מוכח.

6. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל.

7. חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.

8. גילוי מרצון, פרס חדש – אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים.

9. התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים.

10. חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל.

11. עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון.

12. מסמכי פנמה – מקלטי מס.

14. הבנקים בחו"ל מחסלים נכסי ישראלים שלא שילמו מס.

15. בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

16. הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.

מנהל רשות המיסים משה אשר, עורך דין-רואה חשבון, צוטט, בכתבתה של גב' אלה לוי-וינריב, בעיתון גלובס, מיום 12 במאי 2016, בזו הלשון: מבקש להבהיר כעת, לכל מי שעדיין מחזיק בהון שחור לא מדווח – "ויש רבים מדי כאלה", הוא אומר – כי כדאי להם להקדים ולהגיש בקשה לגילוי מרצון לפני שהרשות תגיע אליהם עם התותחים הכבדים החדשים שלה. "תחולת החוק היא מאוקטובר השנה ולא מאפריל, המועד שבו החוק עבר, כדי לאפשר לאנשים שיש להם הון שחור שאותו העלימו בעבר לעשות גילוי מרצון ולשלם את המסים. בעקבות החוק הזה, הרשות לאיסור הלבנת הון גם תוכל למסור לנו מידע שלפני כן היא לא יכלה למסור לנו על תנועות הון חשודות. ברשות מזהים למעלה ממיליארד שקל תנועות הון בשנה, ולדעתנו הסכומים הרבה יותר גדולים. מרגע שהם יתחילו להעביר לנו מידע ייפתח בפנינו נתיב חדש לטיפול במעלימי הון."

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 המאפשרת גילוי מרצון שתוקפו עוד 30 ימים – עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל;

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי;

המסלול השלישי: הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר המאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול אותנו, עם יצירת קשר עמנו למשרדנו, לפי הפרטים:

קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04,

פל': 5443671- 050 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש 10/2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "עקרונות החשבונאות" ו"חשבונאות פיננסית" וכן, מרצה בפקולטה למשפטים - אוניברסיטת חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים L.L.M עם התמחות במשפט עסקי מחסרי, עד לחודש 05/2019.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net