יש לכם חשבון בנק בחו"ל?
המדינה תוכל לדעת
משרדנו מלווה, בוחן, ממליץ ומגיש בקשות ל"גילוי מרצון", לרשויות המס בישראל. משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים שהינו עורך דין ורואה חשבון אשר תחום עיסוקו גילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח במדינות: שווייץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.
הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל.
הבקשה לגילוי מרצון מיועדת בין השאר, לאזרחים שלא דיווחו עד כה כדלקמן: רווחי הון בחו"ל, חשבונות בנק בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך, או כל חשבון או הכנסה אחרת אשר קיימת סבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי.
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה למשפטים – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
"ועדת הכספים אישרה אתמול לקריאות שנייה ושלישית הצעת חוק שלפיה רשות המסים תוכל לקבל מידע על אזרחים ישראליים מרשויות מס זרות.
הערכות: עשרות אלפי ישראלים לא דיווחו עד כה על פעילות הכלכלית ונכסים שהם מחזיקים בחו"ל.
קניתם דירה בחו"ל ולא דיווחתם לרשויות המס? המדינה בעקבותיכם. ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול לקריאות שנייה ושלישית הצעת חוק שלפיה רשות המסים הישראלית תורשה להעביר מידע על אזרחי המדינה לרשויות מס זרות ולקבל מידע מהם. מדובר בהצעת חוק שפוצלה מחוק ההסדרים לבקשת האוצר, ושנועדה לאפשר לרשות המסים לחתום על הסכמים לחילופי מידע עם רשויות מס זרות. הצעת החוק פוצלה כדי לאפשר למדינה לחתום על ההסכמים הבינ"ל להחלפת מידע בין רשויות מס לפני תום 2015. זאת, בהתאם להתחייבות הרשויות בישראל כלפי הארגונים הבינ"ל וכדי ליישר קו עם המדינות בארגון ה-OECD.
המהלך נעשה לאחר שהנהלות ה-OECD, הבנק העולמי והבנק האירופי לשיקום ופיתוח מתחו ביקורת על הימנעות ישראל מהצטרפות להסכמי חילופי המידע. עוד הודיעו הארגונים הבינ"ל כי אם ישראל לא תחתום על הסכמים אלו עד סוף 2015, הם יפסיקו לשתף פעולה עם גורמים ישראליים. לאור זאת, הוחלט לבקשת האוצר לפצל את הצעת החוק מחוק ההסדרים.
אזרח ישראלי חייב לדווח על כל הכנסה שלו – בארץ ובחו"ל. גם אם הדיווח רק שקל אחד מריבית על חשבון הבנק שלו בחו"ל – כמו דירה, מפעל, עסק, חנות – הוא חייב לדווח, שכן עליו לשלם את המס בארץ – אם הוא תושב ישראל, שנמצא בארץ למעלה מ-185 יום בשנה (כחצי שנה). בכל מקרה אחר עליו להצהיר על הכנסותיו ולשלם עליהן מס בארץ שבה הוא חי ושנחשבת ל"למרכז חייו". המדינות העיקריות שישראלים מחזיקים בהן נכסים הן ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, שווייץ, גרמניה, איטליה, קפריסין וחלק ממדינות בריה"מ לשעבר, בראשן רוסיה.
סגן נשיא לשכת רו"ח, ג'ק בלנגה, הסביר כי עד עכשיו החלפת המידע בין המדינות בוצעה רק באמצעות אמנות מס. מעכשיו, לאחר אישור החוק, אפשר יהיה להעביר מידע בין המדינות ללא קשר לקיום או אי קיום אמנת מס ביניהן. ישראל תוכל לקבל מידע על ישראלים הפועלים בחו"ל מכל מדינה שחתומה על ההסכם ולהפך.
המשמעות: רשות המסים תוכל לקבל מידע על ישראלים שפועלים בארצות שונות ולא דיווחו על כך כחוק לרשות המסים ומחזיקים נדל"ן, חברות, כספות וחשבונות בנק בחו"ל.
בלנגה הדגיש כי גם תושבי חוץ הפועלים בישראל או מחזיקים נכסים בישראל שלא דווחו במדינת מושבם, יהיו חשופים להעברת המידע על ידי רשות המסים בישראל למדינת מגוריהם.
לפי ההערכות, יש עשרות אלפי ישראלים שיש להם פעילות כלכלית ונכסים בעשרות מדינות בחו"ל, ולא דיווחו עד כה לרשות המסים. זאת, למרות מבצעים שעושה הרשות לאחרונה המכונים "גילוי מרצון". אזרח ישראלי המדווח ביוזמתו לרשות המסים על רווחים שצבר מפעילות כלכלית בחו"ל – זוכה ליחס מקל ולרוב אינו מחויב בקנסות ובעונשים, אלא רק בתשלום המס שהוא חייב. אם רשות המסים תקבל מידע על אזרח שלא דיווח על פעילותו ורווחיו בחו"ל, הוא לא יוכל עוד ליהנות מהחסינות ויצטרך, במקרים רבים, לשלם קנסות ובמקרים חמורים אף לעמוד לדין פלילי באשמת העלמות מס בחו"ל.
החוק, שצפוי לעבוד בקריאות שנייה ושלילית בכנסת בתוך ימים, נובע מהעובדה שרבים משקיעים כספים ועושים עסקים במדינות שאינן מדינות התושבות שלהם. אפשרות זו מנוצלת בחלק מהמקרים להתחמקות מתשלומי מס בארצם וההערכות הם שגם ישראלים העלימו כך מיליארדי דולרים בשנים האחרונות.
יתרון נוסף לחילופי המידע הוא קבלת מידע אוטומטי גורף, לפי פרמטרים שאותם המדינה תדרוש. למשל, כל עסקאות הנדל"ן שביצעו ישראלים בחו"ל בדרכון ישראלי במדינות מסוימות. מומחי מס הסבירו כי ברור שדרך החשבונות הללו ניתן יהיה להגיע גם לנכסים, כמו עסקים ודירות, שמחזיקים הישראלים בחו"ל ושמהם נכנסים הכספים באופן קבוע לחשבונות הבנק שלהם.
הדגש בחוק החדש יהיה על חשבונות בנק ונכסים פיננסיים. המידע יגיע דרך בדיקת התנועות בחשבון (למשל סכום קבוע שנכנס בכל חודש).
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הביע אתמול חשש בעניין העברת מידע על אזרחים ישראלים: "אנחנו שונים משאר העולם. יש לנו רגישות בעניין הזה, שכן לעיתים עשויות להיות השפעות לא ענייניות בטיפול של רשויות זרות באזרחים ישראלים בעלי אזרחות כפולה".
גפני תבע להכניס לחוק קביעה מפורשת שההחלטה על העברת מידע לגבי אזרח ישראלי תתקבל על ידי גורם בכיר ברשות המסים, מנהל רשות המסים או בידי מנהל הגוף למיסוי בינלאומי. עוד דרש יו"ר ועדת הכספים, כי יוכנס לחוק סעיף לפיו כל אזרח ישראלי שלגביו תתקבל בקשה להעברת מידע מאת רשות מס זרה, יקבל על כך הודעה 14 ימי עבודה, לפני שהמידע יועבר. זאת, כדי לאפשר לו להגיב בעניין או לבוא בדברים עם הרשות הזרה להסדיר את העניין הנמצא בבירור.
סגנית הכלכלן הראשי באוצר והממונה על הכנסות המדינה, פרידה ישראלי, אמרה כי "יש התחייבות של הכלכלן הראשי ומנהל רשות המסים לתיקון החקיקה בנושא שקיפות וחילופי מידע. היינו אמורים לפנות אליהם עד סוף אוקטובר לצורך חתימה על הסכמים ואנחנו כבר באיחור". גפני השיב לה כי "אנחנו מכבדים את בקשתך וחושבים שזה נכון. ולכן אני מביא את החוק לקריאות שנייה ושלילית, אבל אנחנו לא מוותרים בעניין ההודעה לאזרח 14 ימים קודם להעברת המידע".
עו"ד שוש שחם, מומחית במיסוי בינלאומי, אמרה אתמול שישראל מצטרפת בכך ל-96 מדינות אחרות החתומות על האמנה הרב-לאומית לחילופי מידע פיננסי. לדבריה, מדובר במידע ממוסדות פיננסיים בלבד, ובעיקר בחשבונות בנק והחזקת כספים בחו"ל." – כתבתו של גד ליאור, ממון, עיתון ידיעות אחרונות, מיום 3 בנובמבר 2015.
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש 10/2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות" וכן, מרצה בפקולטה למשפטים - אוניברסיטת חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים L.L.M עם התמחות במשפט עסקי מחסרי, עד לחודש 05/2019.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050
e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net