דו"ח שנתי – הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה – הוראות וסנקציות
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 עד לחודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
מבוא
דו"ח שנתי למס הכנסה
דו"ח שנתי למס הכנסה, הינו דו"ח כספי המפרט את התוצאות הכספיות של הפעילות בעסק מסחרי או ארגון כלכלי, בפרק זמן של אותה שנה, המתחילה ביום 1 לינואר והמסתיימת ביום 31 בדצמבר. הדו"ח השנתי משקף את התנועות הכספיות אשר בוצעו בעסק (יחיד, חברה, מלכ"ר ועוד) המאפשרת לקבל תמונת מצב עדכנית על המתרחש בעסק/ארגון. המבנה הבסיסי של הדו"ח משקף את הפעולות העסקיות השוטפות שהינן הכנסות והוצאות המוצגות בערכים מספריים ומתארות את מצב העסק לצרכי מס. לעיתים הדו"ח השנתי מוגש כאשר קיימים בו תוצאות כספיות של הפעילות בשנה או בשנתיים שקדמו לשנת הדו"ח אשר הוגש.
החייבים בהגשת דו"ח שנתי לרשות המיסים בישראל
סעיף 131 לפקודת מס הכנסה קובע רשימה של אנשים החייבים להגיש דו"ח שנתי לרשות המסים, וכן הוראות שונות ביחס להגשת הדו"ח. במסגרת הדו"ח הנישומים נדרשים לדווח על כלל הכנסותיהם והכנסות בן/בת זוגם וילדיהם עד גיל 18 ולצרף לדו"ח את כל האישורים והאסמכתאות כמפורט להלן. הכלל בפקודת מס הכנסה לגבי חובת הגשת דוחות שנתיים הינו שכל יחיד חייב בהגשת דו"ח שנתי, אלא אם הוא פטור במפורש.
הדו"ח השנתי מוגש לרשות המסים באמצעות טופס 1301 בו מוצג מידע כללי ואישי אודות העסק/ארגון, ופרטים אודות ההכנסות במהלך שנת הכספים.
סעיף 134א לפקודה מסמיך את שר האוצר לפטור בתקנות נישומים מסוימים מחובת ההגשה, בתנאים מסוימים. שר האוצר פרסם, באישור ועדת הכספים, תקנות מיוחדות הפוטרות מהגשת דו"ח על הכנסה במקרים מסוימים.
להלן ההוראות המרכזיות בסעיף 131:
הגורמים החייבים בהגשת דו"ח שנתי
(1) יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס מלאו לו 18 שנים; בן-זוג רשום רשאי שלא לכלול את הכנסת בן-זוגו, אם הגיש בן-הזוג דו"ח נפרד על הכנסותיו, או אם צירף בן-הזוג הרשום לדו"ח שלו הצהרה חתומה בידי בן-זוגו שבן-הזוג ידווח על הכנסותיו בנפרד;
(2) בן זוג שאיננו בן-זוג רשום שהצהיר כאמור בפסקה (1) כי ידווח על הכנסותיו בנפרד;
(3) יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס טרם מלאו לו 18 שנה, אם הייתה לו באותה שנה הכנסה חייבת בסכום שאינו פחות מ-73,460 ₪ בשנת המס 2010, או מסכום אחר שקבע שר האוצר לעניין זה;
(4) יחיד תושב חוץ שהייתה לו הכנסה חייבת בשנת המס;
(5) חבר-בני-אדם שהייתה לו הכנסה בשנת המס;
(5א) אדם שבשנת המס מכר זכות במקרקעין או עשה פעולה באיגוד, כהגדרתן בחוק מס שבח מקרקעין, שאינן פטורות מהמס לפי חוק זה, ולא שילם מס שבח בשיעור המרבי החל לפי חוק מיסוי מקרקעין על השבח הריאלי הנובע מהמכירה או מהפעולה, לפי העניין.
(5ב) לעניין נאמנויות- ר' פרוט בסעיף בחוק.
(5ג) בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 75ב, בחברת משלח יד זרה, כהגדרתה בסעיף 5, או בחברה נשלטת זרה, כהגדרתה בסעיף 75ב;
(5ד) אדם שעשה פעולה שנקבעה לפי סעיף קטן (ז) כתכנון מס החייב בדיווח;
(6) כל אדם שפקיד השומה דרש זאת ממנו ואפילו אינו חייב בהגשת דו"ח לפי פסקאות (1) עד (5).
הגורמים הפטורים מהגשת דו"ח שנתי
הערה: החל משנת מס 2013 יחיד אשר הוא או בן זוגו חייבים במס נוסף בהתאם להוראות סעיף 121ב לפקודה מס על הכנסות הגבוהות כאשר ההכנסה החייבת עולה על 811,560 ₪ בשנה חייב בהגשת דוח והאמור להלן אודות פטור מהגשת דוח אינו תקף לגביו.
ההכנסות בשנת המס נובעות אך ורק מהמקורות המפורטים להלן או מצירופם, בתנאי שלא יעלו על תקרות שנקבעו:
תקרות שנקבעו:
1. משכורת (לרבות קצבאות ממעביד או מקופת גמל, קצבה שהוונה ומענק פרישה החייבים במס), וכן הכנסה של עובד ממימוש מניה שהוקצתה לו בהקצאת מניות באמצעות נאמן (כאמור על-פי סעיף 102 לפקודה), בתנאי שנוכה מהם מס כחוק, ובסכום שאינו עולה על 649,000 ₪ בשנת 2014. אם בתקופה כלשהי בשנת המס היו הכנסות ממספר מעבידים או ממקורות הכלולים לעיל או יותר ממשכורת אחת - בתנאי שנוכה מאחד הסכומים מס במקור, בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה והתקנות על-פיו ומשאר הסכומים נוכה במקור מס בשיעור שאינו נמוך משיעור המס המרבי ( (48%או בשיעור שקבע פקיד שומה (תיאום מס).
2. דמי שכירות ששולם עליהם מס לפי סעיף 122 לפקודה (מס בשיעור 10%), בתנאי שעמדת בדרישות החוק, ובלבד שההכנסה מדמי השכירות לא עלתה על סך של 337,000 ₪.
3. הכנסת חוץ שנקבע לה פטור ממס או ששולמה בשלה מקדמת מס ("בדיווח מקוצר"), או שנוכה ממנה מלוא המס במקור, שסכומה אינו עולה על סך של 337,000 ₪. "הכנסת חוץ״ הינה הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל, וכן הכנסה ממכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל הרשום למסחר בבורסה מחוץ לישראל.
אם היו לך הכנסות חוץ מהמקורות המפורטים להלן, ואין סיבה אחרת בגינה הינך חייב בהגשת דוח, בכפוף לתקרה הנ״ל תוכל להיות פטור מהגשתו אם שילמת "מקדמת מס" על הכנסות אלו במסלול "הדיווח המקוצר״. "מקדמת מס" הינה מקדמה לפי הוראות תקנות מס הכנסה, המתייחסת להכנסה מהשכרה שחל עליה מס בשיעור של 15%, מריבית, מדיבידנד או מרווח הון שהוא הכנסת חוץ מנייר ערך, אשר דווחה על גבי שוברי תשלום שמספרם 351 ו-352 (לפי סוג ההכנסה), עד ל-30.4 שלאחר תום שנת המס.
4. הכנסה מריבית המוגדרת כהכנסה מריבית, מדמי ניכיון מהפרשי הצמדה או מרווחים על תוכניות חיסכון, פיקדון, או קופת גמל, אשר נקבע לה פטור ממס או נוכה ממנה מלוא המס על-פי הפקודה, אם סכום ההכנסה אינו עולה על 643,000 ₪, בשנת המס 2014.
5. הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, לרבות הכנסה ממכירת נייר ערך זר או ממכירת מלווה קצר מועד, אשר נקבע לגביה פטור ממס או נוכה ממנה מלוא המס לפי הפקודה או שולמה בשלה מקדמת מס, אם סכום ההכנסה (מחזור המכירות) אינו עולה על 811,560 ₪ בשנת המס 2014.
6.הכנסה מקצבת חוץ - זוהי הכנסה מקצבה שמקורה מחוץ לישראל שמקבל מי שעלה לישראל, בשל עבודתו ממדינת חוץ ואשר המס עליה יחושב לפי סעיף 9ג לפקודה, שאינה עולה על 337,000 ₪.
7. הכנסה נוספת - הכנסה שנוכה ממנה מס בשיעור שאינו נמוך מ-48% או אם נקבע בחוק שיעור מס נמוך יותר להכנסה מסוימת שנוכה מלוא המס ממנה או באישור פקיד השומה - בשיעור שאינו נמוך מ-30% ו/או הכנסה שאינה מעסק, (8), משלח יד ומשכורת, שחל לגביה פטור ממס.
אלה הסכומים המרביים לשנת 2014, המקנים פטור מהגשת דוח:
1. משכורת (כמפורט בסעיף 1) עד 649,000 ₪ בשנת המס.
2. הכנסה מדמי שכירות עד 337,000 ₪.
.3הכנסת חוץ כמוגדר לעיל עד 337,000 ₪.
4. הכנסה מקצבת חוץ עד 337,000 ₪.
5. הכנסה מריבית עד 643,000 ₪.
6. הכנסה מניירות ערך (מחזור מכירות) עד 811,560 ₪.
7. הכנסה נוספת (כמפורט בסעיף 3 לעיל) עד 337,000 ₪.
תקרות הסכומים האמורים יחולו על כל אחד מבני הזוג בנפרד, אם בני הזוג זכאים לחישוב מס נפרד על הכנסותיהם מיגיעה אישית.
על אף הפטור מהגשת דוח בהתאם לאמור לעיל, חייב להגיש דוח מי שנתקיים בו (אצל זוג נשוי באחד מבני הזוג) אחד מאלה:
הנישום הוא "בעל שליטה" בחברה, כמשמעות מונח זה בסעיף 9(32) לפקודת מס הכנסה. אם היחיד או בן זוגו בעלי השליטה הפכו לתושבי ישראל ואין תושבי ישראל אחרים בעלי שליטה בחברה, והחברה הוקמה בעת היותם תושבי חוץ, לא תהיה חובת הגשת דוח בשל סעיף זה בשנת המס שבה הפך לתושב ישראל או בשנה שלאחריה.
. ההכנסה כללה חלק חייב במס של מענק עקב פרישה מעבודה או של מענק עקב מוות או חלק חייב במס של קצבה שהוונה, ולצורך חישוב המס על סכומים אלה, הותרה פריסת הכנסה למספר שנות מס, הכוללת את שנת המס 2014.
3. ההכנסה כללה שכר ספורטאים.
4. הפטור לא חל על זוג נשוי אם אינם רשאים לדרוש חישוב נפרד של המס על ההכנסות (לפי סעיף 66 לפקודת מס הכנסה.
5. הפטור לא יחול על מי שהחזיק, הוא, בן זוגו או ילדו שטרם מלאו לו 18, במועד כלשהו בשנת המס:
5.1. בזכות בחבר בני אדם תושב חוץ למעט בחברה הנסחרת בבורסה.
5.2. בנכסי חוץ ששווים מעל 1,872,000 ₪.
5.3. חשבונות בתאגידי חוץ בנקאיים ביום כלשהו בשנת המס בסכום כולל של יותר מ-1,872,000 ₪.
לא תהיה חובת הגשת דוח רק בשל האמור בסעיף 5.1 ,5.2, 5.3 לעיל, אם היחיד, בן זוגו וילדיהם שטרם מלאו להם 18, זכאים לפטור ממס לפי סעיף 14(א) או 14(ג) לפקודה.
6. מי שהוא או בן זוגו חייבים במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודה (מס על הכנסה הגבוהות כאשר ההכנסה החייבת עולה על 811,560 ש''ח בשנה).
7. מי שהיה חייב להגיש דוח בשנת המס הקודמת, יהיה חייב להגיש דוח גם השנה, אלא אם פקיד השומה יפטור אותו מכך. הוראה זו לא תחול על מי שהיה חייב בהגשת דוח בשנת המס הקודמת רק משום שהייתה לו הכנסה כאמור בפסקאות 6-1 לעיל.
פטורים נוספים:
1. יחיד תושב ישראל שהכנסתו בשנת המס (לפני ניכוי ההוצאות שהוצאו לייצורה) לא נבעה מעסק, מעבודה או ממשלח יד אלא ממקורות אחרים (כגון מרכוש או ממכירת נכסים), יהיה פטור מהגשת דוח, בתנאי שסך כל הכנסותיו לא יעלה על 17,658 ₪.
2. תושב חוץ שהייתה לו הכנסה שנצמחה או שהופקה בישראל מהמקורות המפורטים להלן, יהיה פטור מהגשת דוח אם נוכה מההכנסה מס במקור:
2.1. עסק או משלח יד, אשר הפעילות בהם נמשכה בשנת המס ברציפות או לסירוגין לא יותר מ-180 יום.
2.2. משכורת, קצבה, מלוג ואנונה.
2.3. ריבית, דמי ניכיון או דיבידנד.
2.4. דמי שכירות מכל נכס לרבות תמלוגים
מי שמגיש דוח על הכנסותיו, חייב לכלול בו את כל ההכנסות מכל המקורות, גם ממקורות שאילו היו הכנסה יחידה, לא היה חייב להגיש דוח בגינן.
פטור מהגשת דוח לעולה חדש ולתושב חוזר על הכנסותיהם בחו״ל:
תושב ישראל לראשונה ו״תושב חוזר ותיק״ שהגיעו לישראל לאחר ה-1.1.07, יהיו פטורים מהגשת דוח במשך 10 שנים לגבי הכנסות שהופקו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים בחו״ל. לתושב חוזר ותיק ייחשב מי ששהה מחוץ לישראל למעלה מעשר שנים ברציפות. לשנים 2007-2009 נקבעה הוראת שעה לפיה ייחשב לתושב חוזר ותיק גם מי ששהה לפחות 5 שנים ברציפות מחוץ לישראל.
תמצית הסנקציות החלות על אי הגשת דו"ח שנתי
עבירות מס טכניות ועבירות מס מהותיות
עבירות מס מתרחשות כאשר הנישום אינו ממלא אחר ההוראות הקבועות בחוק בכל הקשור לתשלומים ולדיווחים הנדרשים למס הכנסה או למע"מ. עבירות אלו מתחלקות לשני סוגים: עבירות טכניות ועבירות מהותיות.
עבירות מס טכניות הן עבירות הנגרמות כתוצאה מחוסר שיתוף פעולה של הנישום עם רשויות המס, או כאשר הוא אינו מבצע את המוטל עליו לפי החוק. עבירות כאלו הן למשל:
אי קיום דרישות לפי פקודת מס הכנסה, אי הגשת דו"חות במועד, אי ניהול פנקסי חשבונות, אי רישום תקבולים או אי העברת ניכויים במועד. העונש בצדן של עבירות מסוג זה עומד על מאסר במשך שנה עד שנתיים וקנס כספי, אך במקרים מסוימים ניתן להמיר את כתב האישום בתשלום קנס מנהלי. אם בקשתו של הנאשם לקנס מנהלי אושרה והנאשם שילם את הקנס, כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם יימחק ולא יהיה לו רישום פלילי.
עבירות מס מהותיות נגרמות במצבי התחמקות ממס בכוונה ובזדון, כאשר מטרת המתחמק הינה הקטנת נטל המס המוטל עליו. דוגמאות לעבירות מס מהותיות הן:
העלמת הכנסות, השמטת הכנסה שיש לכלול בדו"ח, מסירת אמרה או תרשומת כוזבות בדו"ח, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים, הצגת מסמך כוזב למשלם ההכנסה על מנת למנוע או להפחית ניכוי מס במקור, הפצת חשבוניות פיקטיביות, ניכוי תשומות שלא כדין וניכוי תשומות פיקטיביות.
במקרה של חשד לעבירת מס מהותית, על התביעה להוכיח כי לנאשם הייתה מודעות למעשה ולקיום הנסיבות וכי הנאשם היה בעל כוונה מיוחדת להשיג את מטרת ההשתמטות ממס. אם האישום מתגבש לכדי הרשעה, העונש בגין עבירות אלו חמור מזה המוטל על העובר את העבירות הטכניות, ועומד על מאסר של עד שבע שנים בפועל, אך לעתים ניתן להמיר את ההליך הפלילי בהליך כופר, המאפשר תשלום כופר כספי במקום ניהול הליך פלילי, לפי שיקולים שונים של רשויות המס כגון חומרת העבירה, היקף העבירה, נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות חייו של הנאשם, הסרת המחדלים וכדומה.
ביצוע עבירה ללא הצדק סביר
היסוד הנפשי הנדרש מאדם שעבר עבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה, הוא כאשר אדם ביצע עבירה זו: "ללא הצדק סביר". אדם הטוען כי היה לו הצדק סביר אינו עובר על עבירה זו, השאלה מהו הצדק סביר?
משמעותו של הביטוי "הצדק סביר", יפורש בדומה למושג סיבה מספקת מנקודת-מבטו של נישום סביר על-פי אמות-מידה אובייקטיביות בדומה למבחן הרשלנות. כך, בלשונו של כב' השופט גולדברג: " מבחנו של 'הצדק סביר' הוא מבחן אובייקטיבי, כמבחן, שנקבע ל'סיבה סבירה' או ל'סיבה מספקת'... דהיינו, אם הנישום הוא הנאשם, השאלה היא אם נישום סביר היה פועל בנסיבות העניין כפי שפעל הנאשם". (ע"פ 916/84 ישעיהו יעקובי נ' מדינת ישראל , מ (1) 94, 96 (1986)).
כב' השופט קדמי, בדונו בעבירה לפי סעיף 217 הנ"ל, אמר:
"העבירה הקבועה בשני חלקיו של סעיף 217 לפקודה אינה כוללת בין רכיביה דרישה של יסוד נפשי מסוים; ולנוכח טיבה של ההגנה העומדת לרשותו של מי שמואשם על פיו – 'ללא הצדק סביר' – ניתן לעבור עבירה זו גם ברשלנות (ויש המרחיקים לכת ורואים את האחריות לפי סעיף זה כאחריות מוחלטת ש'פתח מילוט' בצידה. (ע"פ 6016/93 מאיר צרשניה נ' מדינת ישראל , מח (4) 268, 279 (1994)).
נטל הראיה שהיה הצדק סביר מוטל על כתפי הנאשם. דהיינו, התובע אינו צריך להוכיח את היסוד של "ללא הצדק סביר" אלא להזים את ראיות הנאשם, אם הנאשם הראה שהיה לו הצדק סביר. לו נישום יכול להצדיק את התנהגותו בתואנה כי לא ידע, ולא היה עליו לדעת, שלא קיים את החובה הקבועה בפקודת מס הכנסה, יש בכך כדי לקיים את ה"הצדק הסביר" שהנטל להוכחתו עליו. (רע"פ 26/97 חיים לקס נ' מדינת ישראל, נב (2) 673 (1998)).
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש 10/2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות" וכן מרצה בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים L.L.M עם ההתמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050
e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net