חֶשְׁבּוֹן בַּנְק מְשֻׁתָּף, אֲרִיכוּת יָמִים, הִיוָּוָּתְרוּת בַּחַיִּים
"אֲרִיכוּת יָמִים", " הִיוָּוָּתְרוּת בַּחַיִּים"
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנים עד לחודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
שיעורי מבוא – חשבונות בנקים – חשבונאי, משפטי, מיסויי
מבוא – בקרת עלויות – עקרונות החשבונאות – חשבונאות פיננסית
חֶשְׁבּוֹן בַּנְק עוֹבֵר וְשָׁב
חשבון עובר ושב (עו"ש), הינו החשבון הבסיסי, המרכזי השוטף והנפוץ ביותר אשר באמצעותו כל משקי הבית והעסקים בישראל מנהלים את רוב פעילותם הפיננסית. לחשבון העובר ושב נזקק כל גוף בישראל, לצורך הניהול היום יומי לביצוע פעולותיו הכספיות, כגון תשלומים לגופים השונים באמצעות: שיקים, כרטיסי חיוב, הוראות קבע וכדומה. חשבון העובר ושב, הינו חשבון אשר באמצעותו בעלי החשבון מתנהלים כלכלית כדלהלן: מפקידים משכורות, מקבלים קצבאות, מושכים מזומנים, מעבירים כספים לפיקדונות בבנק, מקבלים הלוואות, משלמים באשראי, מבצעים תשלומים בצקים, מנהלים תיקי ניירות ערך (מניות, קרנות נאמנות, וכו'), ממירים מטבע זר ועוד כהנה וכהנה לפי דרישת הלקוחות והסכמת הבנק.
חֶשְׁבּוֹן בַּנְק מְשֻׁתָּף
חשבון בנק משותף הינו חשבון עובר ושב, בו רשום יותר מבעל חשבון אחד. בחשבון בנק משותף קיימת מערכת יחסים בין כל בעלי החשבון ובין כל אחד מבעלי החשבון לתאגיד הבנקאי. שותפות בחשבון נקבעת בהתאם לתנאים שהוסכמו בין שותפי החשבון (על פי המוסכם ביניהם) לבין הבנק. חשבון מסוג זה מעניק לבעלי החשבון המשותף בקרה טובה יותר על הכספים. כאשר לכל השותפים זכות חתימה בחשבון המשותף, לא ניתן לבצע עיקול כספים מהחשבון המשותף בגין חוב אותו חייב אחד השותפים באופן נפרד.
אֲרִיכוּת יָמִים
אריכות ימים הינו מושג המציין כי אדם בעל אריכות ימים, הינו אדם בעל אורך חיים גבוה. אדם החי תקופת חיים ארוכה מתוחלת החיים הנורמטיבית עד גיל מבוגר. בא בימים – הגיע לזקנה ושיבה, זקן מאוד.
הִיוָּוָּתְרוּת בַּחַיִּים
היוותרות בחיים, הינו מושג המתאר את מי שנותר בחיים. כלומר אדם אשר נותר בחיים לאחר ששותפו לחשבון הבנק נפטר. עם מות השותף הראשון, נותר בחיים השותף השני.
סעיף אֲרִיכוּת יָמִים או הִיוָּוָּתְרוּת בַּחַיִּים, בחֶשְׁבּוֹן בַּנְק מְשֻׁתָּף
סעיף "אריכות ימים" או "היוותרות בחיים", הינו סעיף בהסכם פתיחת החשבון, בו נקבע שלאחר פטירת אחד השותפים, השותף האחר רשאי להמשיך לפעול בחשבון. מטרת הסעיף היא למנוע את הקפאת החשבון בעקבות פטירת אחד השותפים, ולאפשר לשותף הנותר בחיים לבצע רק פעילות שגרתית ושוטפת בחשבון עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה הקובע את הזכאות לכספים. יש להיערך לכך שהצווים האמורים (ירושה או צו קיום צוואה) אינם ניתנים באופן מיידי.
סעיף "אריכות ימים", "היוותרות בחיים"
בנקים מחתימים את הלקוחות על סעיף "אריכות ימים" או "היוותרות בחיים", הקובע, כי עם פטירת אחד משותפי החשבון, ניהול החשבון יועבר לשותף בחשבון הנותר בחיים. סעיף "אריכות ימים"/"היוותרות בחיים", אמור להופיע בטופס פתיחת החשבון ולתת מענה במקרה מוות של אחד השותפים בחשבון.
החתימה על סעיף אריכות ימים נועדה לאפשר ניהול שוטף ולא פעילות בניירות ערך ובחסכונות ואינה גוברת על צו ירושה. ואולם, במידה והשותף שנותר בחיים משך כספים ונכסים, הוא עשוי להתבקש או אף להיתבע להחזירם על מנת שיחולקו כנקבע בצו הירושה.
על פי הוראות בנק ישראל, סעיף אריכות ימים/היוותרות בחיים מובנה ומהווה ברירת מחדל, בטפסי פתיחת החשבון עליהם חותמים בני זוג בבנק בפני הבנקאי, ואילו העדר שיתוף לאחר המוות, צריך להיות מוסכם בהסכם, עם פתיחת חשבון הבנק כך שבני הזוג אמורים לבקש לחתום על סעיף המגביל את סעיף אריכות ימים ולמסור לבנק הוראות אחרות עם מותו של אחד מבני הזוג, הקובעות מה יעשה בכספים בעת פטירתם. הבנק יפעל באופן שונה מהאמור בסעיף אריכות ימים הסטנדרטי בעקבות ההגבלות שנמסרו.
מכיוון שעשויים להיות מצבים בהם סעיף אריכות ימים אינו מופיע בטפסי פתיחת החשבון עליו חתמו בני הזוג, מומלץ לבני זוג השותפים בחשבון בנק משותף, לפנות לבנק ולבדוק את נושא אריכות הימים מול פקיד הבנק בסניף בו מנוהל חשבונם.
חתימה על ייפוי כוח עבור בן הזוג (בשונה מסעיף אריכות ימים) אשר לפיו בן הזוג, רשאי לפעול כרצונו בחשבון הבנק, פוקעת אוטומטית, עם פטירתו של אחד מבני הזוג שייפה את כוחו של בן הזוג השני. חשוב לציין כי מיופה כוח אינו הבעלים של החשבון, אלא שלוח של לקוח הבנק (בעל החשבון), ועושה דברו. בן הזוג המיופה אינו יכול להמשיך ולפעול בחשבון הבנק של בן הזוג שנפטר. אציין כי במהלך החיים, ביטול ייפוי כוח יכול להתבצע על ידי בן הזוג-בעל החשבון, תוך התעלמות מבן הזוג השני (באופן חד צדדי), וזאת גם ללא קבלת הסכמתו של בן הזוג השני (מיופה הכוח בחשבון). מכאן עולה כי ניתן לבטל ייפוי כוח בכל עת. לעומת זאת, בחשבון בנק משותף, לא ניתן להוציא שותף מחשבון הבנק, אלא בהסכמתו או על פי צו של בית המשפט.
משמעות סעיף אריכות ימים ביחס לבעלות על החשבון
בעקבות החתימה על סעיף אריכות ימים בחשבון בנק המשותף, במידה ואחד מבני הזוג נפטר, בן זוגו השותף, אשר נותר בחיים יוכל להמשיך לפעול בחשבון. יצוין כי אף אחד מבני הזוג אינו רשאי לבטל את זכויותיו של בן זוגו בחשבון ללא הסכמה מראש ובכתב, אלא אם זכויות אלו הוגבלו באופן מפורש וברור.
סעיף אריכות ימים חל אך ורק במישור היחסים שבין הבנק ללקוח ואינו משנה את יחסי הבעלות בין בעלי החשבון המשותף לבין עצמם או בינם לבין יורשיהם. סעיף אריכות ימים אין בכוחו להעביר את כל הכספים מבעל חשבון משותף שנפטר, לשותף שנותר בחיים. מבחינה משפטית אין לסעיף "אריכות ימים" מעמד שכזה, ואין בכוחו של הסעיף בלבד להעביר את כל הכספים שנותרו בחשבון ביום הפטירה לידי השותף שנותר בחיים, זאת מאחר והוראות אריכות הימים הקיימות בטופסי חשבון הבנק המשותף של בני הזוג, כחלק מהסכם תנאי הניהול, אינו מהווה צוואה.
מכאן עולה כי מבחינה חוקית, סעיף אריכות ימים אינו יכול לשמש כתחליף מלא לצוואה פורמלית המנוסחת על ידי המוריש, ולפיכך, מבחינה קניינית ביצוע הפעולות או משיכת הכספים לא מקנים בעלות על יתרת הנכסים הקיימים בחשבון.
סעיף אריכות ימים בהשוואה לסעיף 8 בחוק הירושה
סעיף 8 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן ייקרא: "החוק") עוסק בעסקאות בירושה עתידית, בזו הלשון:
עסקאות בירושה עתידה
8. (א) הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם - בטלים.
(ב) מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה.
מהאמור לעיל עולה כי ויתור על ירושה, אשר נעשה בחייו של המוריש – דינו להתבטל. עוד עולה מסעיף 8 (ב) לחוק, כי מתנה אשר ניתנת על ידי אדם בכדי שתוענק לאחר עם פטירתו של הנותן איננה ברת תוקף אלא אם נעשתה במסגרת צוואה. אם כן, סעיף אריכות ימים הקובע, כי בן הזוג הנותר בחיים רשאי להמשיך לפעול בחשבון הבנק כאילו היה הוא בעלים יחיד, איננו קביל מבחינה משפטית. יחד עם זאת, בסעיף 13א (א) לפקודת הבנקאות, 1941 נקבע בזו הלשון:
חשבון משותף וכספת משותפת
13א. (א) קיבל תאגיד בנקאי כספים, ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים בחשבון משותף שלגביו הותנה עם התאגיד הבנקאי, כי בפטירת אחד מבעלי החשבון יהיה בעל החשבון הנותר בחיים, או מי שפועל מכוחו כדין, זכאי להמשיך לעשות פעולות בחשבון האמור, יעמוד התנאי בתקפו, לעניין היחסים שבין התאגיד הבנקאי לבין בעלי החשבון, גם לאחר הפטירה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחויבים לפי העניין ובלי לגרוע מהוראת סעיף 13(ב) לחוק מס עזבון, התש"ט-1949, על כספת שתאגיד בנקאי השכיר לשני אנשים או יותר בתנאי האמור.
מהאמור עולה כי כאשר תאגיד בנקאי קיבל כספים, ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים כגון ניירות ערך, בחשבון משותף ובו סעיף אריכות ימים, יש להעניק תוקף לתנאי "אריכות הימים" לעניין היחסים שבין הבנק לבעלי החשבון אף לאחר פטירת אחד מהשותפים לחשבון.
כלומר, מבחינת הבנק, בעל החשבון אשר נותר בחיים רשאי לפעול בחשבון ולבצע כל פעולה אותה הוא מבקש לקיים על אף ס' 8 לחוק הירושה. ואולם, מבחינה קניינית, הנכסים שבחשבון אינם שייכים לבעל החשבון הנותר בחיים, אלא ליורשים אשר נקבעו.
בית המשפט העליון, עומד על עניין חשיבותו של מוסד הצוואה ונפקותו הבאה לידי ביטוי בסעיף 8 לחוק הירושה, בפסק דינו, של כב' השופט הנדל, בע"מ 4793/15 פלונית נ' פלוני ואח', מיום 31 בדצמבר 2015, בזו הלשון:
"צא ולמד, כי אדם אינו יכול לערבב בין ממדי הזמן – בין תקופת חייו לבין התקופה לאחר מותו. סעיף 8(א) אינו מאפשר לו לערוך עסקאות בירושתו העתידית. נגזר מכך סעיף 8(ב) לפיו לא ניתן לתת מתנה שתהיה בתוקף רק לאחר מותו. המשותף לשני חלקי הסעיף הוא ויתור בחיים על ירושתו, שלא בדרך צוואה. העיקרון שבבסיס הוראת הסעיף הוא חופש המצווה, ומטרתו למנוע מאדם להתחייב בהתחייבויות עתידיות שהוא מקבל בנקודות זמן שונות בחייו. נסיבות חייו של אדם משתנות ועמן גם עשוי להשתנות רצונו של המוריש. בעוד שעשויה להתעורר עמימות בכל הנוגע לחזרה מהתחייבויות במסגרות שונות, כגון חוזה – לשינוי או ביטול הצוואה יש דרכים ברורות הקבועות בחוק. לכן האוטונומיה של המצווה באה לידי מימוש רק באמצעות הצוואה, הניתנת לשינוי על ידו בכל עת (ראו גם: ניל הנדל "דיני הירושה במרדף אחר המציאות המשתנה", הון משפחתי א 3 (2014)). כפי שהסביר השופט קיסטר:
"ברור שהמחוקק לא רצה לתת אפשרות למוריש לקשור עצמו בדבר ירושתו על-ידי כל סידור או הסכם אלא לתת לו אפשרות לצוות באופן שיוכל לחזור בו מצוואתו כרצונו עד יום מותו.
לא קשה להסביר את טעמו של דבר. ראשית, המחוקק סבר שאדם אינו יודע את מידת ימיו ומה יהיו צרכיו עד לרגע האחרון. ושנית, אדם עלול, בזמן שהוא שרוי במצב-רוח מסוים, לקשור עצמו ואף למסור את השליטה או זכויות ברכושו לאדם מסוים כבר בחייו, ולאחר זמן יראה ששגה ויבקש לחזור בו ואם לא תהיה לו האפשרות לשנות את החלטתו, יהיה מן הצועקים ואינם נענים; והמחוקק רצה למנוע זאת. על-כן קבע המחוקק, שאדם יכול לעשות דיספוזיציה לאחר מותו רק על-ידי צוואה, המקבלת תוקף רק עם פטירתו, ועד אז יוכל לשנותה כל-אימת שירצה" (ע"א 155/73 שרון נ' ליבוב פ"מ כח(2) 673, 676 (1974)."
סיכום:
בחשבונות משותפים, עם פתיחת חשבון הבנק או בהמשך לניהול החשבון, חותמים בעלי החשבון המשותף על סעיף "אריכות ימים". הסעיף קובע כי עם מותו של אחד מבעלי החשבון המשותף, השותף שנותר בחיים יוכל להמשיך לפעול בחשבון. תכלית החתימה על סעיף "אריכות ימים" הינה למנוע את הקפאת החשבון בפני השותף הנותר בחיים. הבנקים מבהירים, כי התנאי של סעיף "אריכות ימים", חל אך ורק במישור יחסי הבנק עם הלקוח ואינו חל במישור יחסי הבעלות בין בעלי החשבון המשותף לבין עצמם או בינם לבין יורשיהם. אילולא הסעיף, הבנק לא היה מתיר, לשותף הנותר בחיים, לבצע פעולות כלשהם בחשבון הבנק עד לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. הסעיף חל על מערכת היחסים שבין השותפים בחשבון לבין הבנק, ואין בכוחו להעביר את הבעלות בכספים אל הצד הנותר בחיים.
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה עד לחודש 10/2019, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "עקרונות החשבונאות" ו"חשבונאות פיננסית".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04,
פל': 5443671- 050 , cpa-adv-itamar@bezeqint.net : e-mail