רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – מִיסּוּי בֵּינלְאוּמִּי (תקציר)

רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – מִיסּוּי בֵּינלְאוּמִּי (תקציר)

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי, עד לחודש 05/2019.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שִׁעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי

רִילוֹקֵֵּיישֵׁן

מבוא

תושב ישראל המבצע רילוקיישן לחו"ל (רילוקשיין – תהליך של מעבר ממדינת תושבות אחת למדינת תושבות אחרת תוך התמקמות במדינת התושבות האחרת), ייחשב כתושב ישראל לצרכי מס. מעמדו כתושב ישראל, יחייב אותו כיחיד, לדווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ולשלם מס הכנסה במדינת ישראל. אי-דיווח, עשוי להוביל לסנקציות אזרחיות ואף פליליות.

שיטת המיסוי בישראל

כל תושב ישראל מחויב לשלם מסים על מלוא הכנסותיו, בין אם ההכנסות הללו הופקו בישראל או מחוץ לישראל, וזאת על פי שיטת המיסוי הפרסונלית הנהוגה בישראל, ואולם, מי שהגדרתו הינה: תושב חוץ בישראל, תשלום המס יתבצע לפי השיטה הטריטוריאלית, דהיינו תשלום מס הכנסה בישראל יתבצע על הכנסות שהפיק בישראל בלבד.

הַחַבוּת בְּמַס וְתַשְׁלוּמֵי הַמַּס עַל תּוֹשָׁב יִשְׂרָאֵל הָעוֹבֵד בְּחוּ"ל

מהאמור בשיטת המיסוי עולה כי תושבי ישראל מחויבים לשלם מס הכנסה על כלל ההכנסות שהם מפיקים, גם אם העבודה מתבצעת בחו"ל. מבחן מרכז החיים הוא אחת הדרכים העיקריות לקבוע האם מי שעובד בחו"ל, מתגורר בחו"ל או מפיק הכנסות בחו"ל עדיין נחשב לתושב ישראל לצורך תשלום מס בארץ.

האם תושב ישראלי שעזב לצורך רילוקיישן לכמה שנים צריך לשלם מס הכנסה בישראל

לא תמיד מי שמוגדר במשרד הפנים או במוסד לביטוח לאומי כתושב חוץ, יהיה מוגדר כך גם ברשות המסים, פקודת מס הכנסה היא הקובעת מיהו תושב ישראל ומיהו תושב חוץ לצורך קביעת חבות המס.

ההגדרה לא תמיד זהה למשמעויות הניתנות להגדרת תושב ברשויות השונות במדינת ישראל.

תיקון 223 לפקודת מס הכנסה קובע כי החל משנת 2016, אזרח ישראלי שמבצע רילוקיישן חייב לדווח לרשויות המס ולהסביר מדוע הוא חושב שאינו חייב במס בישראל. אי הגשת הדוחות מהווה עבירה פלילית. (ר' חלק י"א – עונשין, סעיף 216 לפקודת מס הכנסה).

תושב ישראל, אשר עשה רילוקיישן לחו"ל, ייחשב עדיין לתושב ישראל לצרכי מס, דבר אשר יחייב אותו בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. לרילוקיישן קיימות השלכות משפטיות על תושב ישראל ובני משפחתו, והעיקרית שבהן הינה החבות במס ותשלומי המס שעל תושב ישראל העובד בחו"ל לשלם למדינה בגין הכנסותיו בחו"ל. תיקון 223 לפקודת מס הכנסה אמור להקשות על ישראלים העוברים לחו"ל למטרת עבודה להתחמק ממס.

עובדים שעוזבים את ישראל עדיין נחשבים לתושבי ישראל, ולכן חייבים במס בגין הכנסות מכל מקור בעולם, אם אין ביכולתם להוכיח כי מרכז חייהם כבר איננו מדינת ישראל.

השאלות העולות הינן:

1. האם האזרח הינו תושב ישראל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה או תושב חוץ?

2. אימתי בוצע ניתוק התושבות?

על פי תיקון 223 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראלי שעבר או יעבור לגור בחו"ל במסגרת רילוקיישן ויימנע מהגשת דוחות מס ו/או מתשלום מס בישראל על הכנסותיו מחו"ל בטענה כי הוא אינו תושב ישראל, יהיה חייב להגיש דוח נפרד ומפורט המגובה בעובדות, הסברים, מסמכים והוכחות לרשויות המס בישראל שיוכיחו את טענתו.

במסגרת תיקון 223 לפקודה הורחבה חובת הדיווח למס הכנסה במקרים להלן:

1. יחיד אשר מתקיימת בו החזקה הכמותית (חזקת הימים) הקבועה בהגדרה של תושב ישראל בפקודת מס הכנסה, והחזקה נסתרת לטענתו – יגיש דוח המפרט את העובדות אשר עליהן מבוססת טענתו בלבד. לדו"ח האמור, עליו לצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם יש מסמכים כאמור, מבלי לגרוע מחובת הדיווח של תושב חוץ על הכנסות מישראל.

הוראה זאת לא תחול במקרים להלן:

· בן זוגו וילדיו של יחיד כאמור.

· יחיד אשר מתקיים לגביו קביעת שר האוצר, בהתאם להוראות סעיף (א)(4) להגדרת תושבי ישראל, כי לא יראו אותו כתושב ישראל אף שעומד בהגדרת תושב ישראל.

· עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א לפקודת מס הכנסה.

1. יחיד תושב ישראל אשר העביר, במהלך 12 חודשים, כספים לחו"ל בסך 500,000 ש"ח או יותר. חובת הגשת הדוח תחול בשנה אשר בה הועבר הסכום, כולו או חלקו, לראשונה ובשנה העוקבת.

2. נהנה, תושב ישראל אשר מלאו לו 25 שנים, בנאמנות ששווי נכסיה בסוף שנת המס לפחות 500,000 ש"ח.

תחולת התיקון לגבי דוחות לשנת המס 2016 ואילך.

התיקון נועד למנוע מצב שהתקיים בעבר ובו אזרחים שביצעו רילוקיישן לעתים "נעלמו" "והתעלמו" ולא הגישו דיווחים לרשויות המס בישראל.

להטבות המס, אשר ישראלי המבצע רילוקיישן זכאי להן במדינת היעד אין כל משמעות באשר לחבות המס אשר הוא חייב בישראל. אף שעשויה להיות אמנה למניעת כפל מס בתוקף, בין ישראל למדינת היעד, מיסוי כפול הוא לעתים בלתי נמנע. על אף האמנה, לישראל עשויה להיות עדיין הזכאות להטיל מס או לדרוש חובת דיווח, בקשר להכנסות או הטבות מסוימות של עובדים העוזבים את ישראל ועדיין נחשבים תושבי ישראל. אזרחים אשר ביצעו רילוקשיין, חייבים במס בגין הכנסות מכל מקור בעולם, אם אין ביכולתם להוכיח כי מרכז חייהם כבר אינו בישראל.

החזקות שבהתקיימותן יראו את הנישום כתושב ישראל להלן:

א. הנישום שהה בשנת המס 183 ימים או יותר בישראל;

ב. הנישום שהה בשנת המס 30 ימים או יותר ויחד עם השנתיים שקדמו שהה 425 ימים בישראל;

במסגרת תיקון 223 לפקודת מס הכנסה האמור לעיל, ואשר תוקפו מיום 1.1.2016 וחל על הדוחות השנתיים המוגשים לשנת 2016, קבעה רשות המיסים בישראל כי סוג נוסף של מדווחים חייבים בדיווח למס הכנסה. הכוונה לנישום יחיד המתקיימות בו החזקות הקבועות בפקודה להגדרת תושב האמורות לעיל.

רשות המיסים, בניסיון למנוע מצב לפיו אדם עומד בחזקות אך לא מדווח על הכנסותיו כי הוא רואה עצמו, מסיבות כאלה ואחרות, כתושב חוץ, ביקשה להרחיב את היקף המדווחים ולקבוע כי גם מי שעומד בחזקות וטוען לכך כי מרכז חייו אינו בישראל, יצטרך להגיש את הדו"ח השנתי למס הכנסה בישראל. הרי אז תוכל רשות המסים לבחון את מעמדו ולהגיע לכלל הכרעה באופן ענייני ומקצועי.

ההוראה האמורה, הכניסה חובות דיווח אף לנישומים שכירים מישראל לאורך השנים. למשל: נישום אשר מחליט לעזוב את ישראל או יוצא לרילוקיישן ארוך, למרות העובדה כי לאורך כל השנים היה שכיר ולא היה חייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה. עולה מההוראות האמורות כי בשנת עזיבתו את המדינה ובשנה שלאחר מכן יאלץ להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. מאחר ואותו נישום יעמוד בחזקה השנייה, לפיה שהה בשנה הנבחנת 30 ימים בישראל, לפיכך קיימת סבירות כי סך ימי שהייתו יחד עם השנתיים אשר קדמו לשנה הנבחנת עולים על 425 ימים בישראל. התוצאה היא: כי בשנים בהם הנישום עוזב את ישראל והופך לתושב חוץ הוא חייב בהגשת דו"ח למס הכנסה אם הוא עומד בחזקה השנייה (ראה לעיל חזקה ב').

תיקון 223 לפקודת מס הכנסה קובע, כי על הנישום להגיש דוח המפרט את העובדות וכן יצרף מסמכים התומכים בטענתו. בטופס הדיווח נוספה משבצת אותה על הנישום לסמן במידה והוא רואה עצמו תושב חוץ.

לסיכום:

על מנת לקבוע חבות מס ליחיד, המבחן העיקרי הינו מבחן מרכז החיים. דהיינו, אם מרכז חייו של אותו יחיד נמצא בישראל, אף אם עבודתו במדינה אחרת או מפיק את ההכנסות בחו"ל הוא ייחשב לתושב ישראל וישלם מס הכנסה בהתאם לפקודת מס הכנסה.

ואולם, אם אזרח ישראלי ניתק את תושבותו והעביר את מרכז חייו לחו"ל, אך הוא עומד בתנאים אשר נקבעו לעיל, הוא ייחשב לתושב חוץ על פי פקודת מס הכנסה כך שהוא לא אמור לשלם את מס ההכנסה הישראלי.

כך, למשל, אזרחי ישראל העוברים למדינה אחרת על מנת ללמוד, לתקופה של כמה שנים, מס הכנסה יראה בהם כתושבי ישראל והם יחויבו במס הכנסה. ואולם, אזרחי ישראל העוברים לצורך רילוקיישן למדינה אחרת, לתקופה של כמה שנים, ועובדים בחברה זרה, ניתוק התושבות יכול להיות מוכר ע"י מס הכנסה, כך שאזרח כזה, לא יחויב במס בישראל.

כאשר בתי המשפט נדרשים להכריע בסוגית מרכז החיים, הם נעזרים בשני מבחנים:

1. היכן רואה היחיד את מרכז חייו.

2. היכן היחיד נמצא למעשה.

הנושאים הנוספים העומדים למבחן הינם:

א. הקשרים המשמעותיים שמנהל אותו יחיד מבחינה חברתית, משפחתית וכספית.

ב. היכן מתגורר היחיד באופן קבע.

ג. האם היחיד פעיל בארגונים או במוסדות שונים במדינה הזרה או במדינת ישראל.

ד. כמה ימים שהה היחיד במדינה הזרה.

ה. מספר הימים בהם היחיד שהה בישראל.

ו. ניתן משקל משמעותי לכוונתו הסובייקטיבית של היחיד למרכז חייו כעולה מהמבחנים העולים מפסקי הדין.

בנוסף למבחני מרכז החיים, קיים המבחן המהותי לקביעת תושבותו של היחיד העולה מפקודת מס הכנסה, של מספר הימים המהווה הערכה שמרכז החיים של היחיד נותר בישראל.

ואולם, המבחן המהותי אינו תנאי קובע וניתן לסתור אותו ולקבוע באמצעות הצגת הוכחות אחרות כי מרכז חייו של אותו יחיד נמצא בחו"ל.

תיקון 233 מחייב את היחיד בהגשת דו"ח מפורט לרשויות המס בישראל מיום 1 בינואר 2016. אי הגשת הדוח בישראל, תיצור חבות למס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות על ההכנסות מחוץ לישראל, כתושב ישראל. אי הגשת הדו"ח הינה עבירה פלילית בגין אי דיווח מאחר ומעמדו של היחיד נותר כנישום תושב ישראל.

להרחבה בנושא רילוקשיין ותושבות, ראה מאמרי ד"ר איתמר כוכבי, בנושא כדלהלן:

רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי.

בנוסף תושבות ראה מאמרי:

1. 1. קביעת תושבות.

2. 2. פיצול התא המשפחתי – ניתוק תושבות – הלכת ספיר.

3. 3. מס יציאה.

4. 4. תושב חוזר, תושב חוץ, עולה חדש – מיסים.

5. 5. בקשה לקבלת מעמד: "תושב חוזר ותיק", "תושב חוזר".

6. 6. צָרְפַת – ישראל, גילוי מרצון, תושב חוזר.

7. 7. גילוי מרצון – 10 מאמרים.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 223), התשע"ו–2016*

תיקון סעיף 131 1. בפקודת מס הכנסה , בסעיף 131(א) –

(1) בפסקה (5ב), אחרי פסקת משנה (6) יבוא:

"(7) נהנה תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים, בדבר היותו נהנה, אלא אם כן הוא לא ידע שהוא נהנה, ובלבד ששווי נכסי הנאמנות בסוף שנת המס אינו פחות מ-500,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "נכסי הנאמנות" – לרבות מזומן, פיקדונות, ניירות ערך ומקרקעין, בישראל או מחוץ לישראל; אין בהוראות פסקת משנה זו כדי לגרוע מחובת דיווח אחרת החלה על נהנה כאמור לפי סעיף קטן (א);";

(2) אחרי פסקה (5ד) יבוא:

"(5ה) יחיד שמתקיימת בו החזקה הקבועה בפסקה (א)(2) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", שבסעיף 1, והחזקה נסתרת לטענת היחיד כאמור בפסקה (א)(3) לאותה הגדרה – דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו בלבד, שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם ישנם כאלה, אולם אין בהוראות פסקת משנה זו כדי לגרוע מחובת הדיווח החלה על יחיד לפי סעיף קטן (א)(4), אם היתה לו הכנסה חייבת בשנת המס; הוראות פסקה זו לא יחולו על אלה:

(א) בן זוגו וילדיו של יחיד כאמור;

(ב) יחיד שמתקיים לגביו האמור בסיפה של פסקה (א)(4) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", שבסעיף 1;

(ג) עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א;

(5ו) יחיד תושב ישראל שהעביר, במהלך 12 חודשים, כספים אל מחוץ לישראל בסכום כולל של 500,000 שקלים חדשים או יותר (להלן – סכום לדיווח); דוח לפי פסקה זו יוגש לגבי השנה שבה הועבר סכום לדיווח, כולו או חלקו, לראשונה אל מחוץ לישראל ולגבי השנה שלאחריה;".

תחולה 2. הוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, כנוסחו בחוק זה, יחולו על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2016 ואילך.

בנימין נתניהו משה כחלון

ראש הממשלה שר האוצר

ראובן ריבלין יולי יואל אדלשטיין

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש 10/2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019, וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה,

פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net