מטבעות דיגיטליים לעם - מאמר 2
מטבעות דיגיטליים לעם – מידע שימושי
מושגי מפתח – חלק ב'
מחבר: רו"ח נמרוד כוכבי
שלום שוב.
אני שמח לראות שחזרתם.
כפי שציינתי במאמר הקודם, היום נדון במושגים נוספים הקשורים לתחום המטבעות הדיגיטליים על מנת להשלים את החוב האינטלקטואלי שלי אליכם.
מוכנים?
סטייקינג – זוכרים את תהליך הכרייה? אז אסביר על סטייקינג בדרך של נקודות דמיון ושוני:
היכן נקודת הדמיון לכרייה? גם במקרה של סטייקינג, יש לבצע אימות של העסקאות על מנת ליצור את הבלוק החדש. בסוף התהליך מתוגמלים מבצעי הסטייקינג במטבעות נוספים שנכנסים לסירקולציה.
מהי נקודת השוני? אז זהו, שישנן מספר נקודות שוני:
המעוניין לבצע סטייקינג, חייב לנעול את המטבעות שלו. נעילת המטבעות הינה הכרחית על מנת ליצור את הבלוק החדש ברשת.
מדוע צריך לנעול את המטבעות? נעילת המטבעות תקטין את היצע המטבעות בסירקולציה, מה שמוביל לקיטון בהיצע ועשוי לסייע לעליית המחיר של המטבע. כמו כן, נעילה של המטבעות לזמן רב יותר תביא עמה גם תגמול רב יותר של מטבעות נוספים (תשואה על הזמן בו ננעלו המטבעות).
מזכיר קצת הלוואה, לא? אפשר להגיד, אבל על כך אדון במאמר שיעסוק בהיבט המיסוי.
רגע, אז חייבים להיות ברשותי מטבעות באותה רשת בה אני לוקח חלק בפעולת הסטייקינג? נכון מאד. אם, למשל, תרצה לעשות סטייקינג ברשת של קרדנו, אתה צריך שיהיו ברשותך מטבעות קרדנו.
ומה עוד? נקודת שוני נוספת היא שמי שמעוניין להיות חלק מהתהליך של פתיחת בלוקים נוספים, יצטרך לבחור בין החלופות הבאות:
א. הצטרפות לבריכת סטייקינג – קבוצת אנשים עם אותו סוג מטבע נועלים את המטבעות שברשותם במאגר שיישב אצל גורם שמבצע את האימות.
ב. להפוך להיות מאמת – המקבילה של "כורה". האתגר הניצב בפני המאמת הוא הצורך להחזיק ברשותו מטבעות רבים של אותה רשת (מיד תבינו מדוע).
ג. בורסת מטבעות קריפטו – ניתן לתת את המטבעות לאחת מבורסות הקריפטו והיא תבצע את הפעולה של הסטייקינג עבורך.
רגע, אז אין תחרות על פתרון של חידה מתמטית, בדומה לכרייה? מה יש במקום? הרעיון של סטייקינג פועל לפי העיקרון של "יתרון לגודל" – ככל שננעלים יותר מטבעות ע"י קבוצה או אדם מסוים, כך גדל הסיכוי שלו/שלהם לפתוח את הבלוק החדש.
האם יש עוד משהו שצריך לדעת? הסטייקינג נחשב לאקולוגי יותר בשל היותו חסכוני יותר באנרגיה, בשונה מתהליך הכרייה.
ארנק קריפטו – בדומה לארנק רגיל, ארנק הקריפטו משמש כאמצעי אחסון למטבעות שלכם. בנוסף, ניתן לבצע העברה של המטבעות באמצעות הארנק (בין אם לתשלום או בין אם לארנק אחר שברשותכם).
ישנם שני סוגים של ארנקים:
ארנק חם – ארנק המחובר לאינטרנט. ארנק שכזה יכול להיות באפליקציה בטלפון הנייד, כתוכנה במחשב או אפילו באתר אינטרנט (ארנק ענן).
ארנק קר – ארנק שאינו מחובר לאינטרנט. אין מדובר בארנק וירטואלי כמו הארנק החם אלא ממש באמצעי אחסון פיזי.
סוג אחד הוא ארנק נייר הכולל את פרטי המפתח הפרטי והכתובת הציבורית של בעלי הארנק.
סוג אחר הוא ארנק חומרה הדומה לדיסק און קי בו ניתן לאחסן את המטבעות.
מפתחות – בכדי שניתן יהיה לשלוח מטבעות בין משתמש אחד לאחר, קיימים בארנק דיגיטלי שני סוגי מפתחות: מפתח פרטי ומפתח ציבורי. אין מדובר במפתחות פיזיים אלא באמצעי הצפנה קריפטוגרפים (קודים המורכבים מצירופי אותיות ומספרים). אל חשש, לא אלאה אתכם במונחים מקצועיים שאינם בתחום מומחיותכם אלא רק אסביר את הרעיון הכללי ואסתייע בדימויים:
מפתח ציבורי – כשניסיתי להבין למה הכוונה, נתקלתי בדימויים כמו מספר חשבון בנק או תיבת דואר.
אני מעדיף לדמות את המפתח הציבורי לקופה המקובעת לשולחן ונעולה במנעול. לאור העובדה שלקופות יש חריץ צר, ניתן להכניס מטבעות לתוכן אך לא להוציא מהן.
כאשר יואב רוצה לשלוח מטבעות לעירית, המפתח הציבורי של כל אחד מהם יוצר עבורם כתובת ציבורית שעליהם לשתף אחד עם השנייה.
מפתח פרטי – בהמשך לאמור לעיל, עירית תוכל לקבל גישה למטבעות שנשלחו לארנק שלה רק באמצעות המפתח הפרטי שברשותה. בדוגמתנו, נדמה את המפתח הפרטי למפתח רגיל איתו ניתן לפתוח את המנעול של הקופה.
זכרו שאין לשתף עם אף אחד את המפתח הפרטי שבבעלותכם!
איבדתם את המפתח הפרטי? איבדתם את היכולת לקבל את המטבעות שנשלחו אליכם!
המפתח הפרטי יוצר את המפתח הציבורי.
נייר לבן (White Paper) – מסמך רשמי בו מפורט אודות הטכנולוגיה והפתרונות שהיא מציעה בגין המוצר או השירות אותו היא מקדמת (מטבע דיגיטלי, במקרה שלנו).
חוזים חכמים – חוזים הפועלים באמצעות רשת הבלוקצ'יין. החוזים נכתבים באמצעות שפות תכנות ומתבצעים באופן אוטומטי. אחד היתרונות הבולטים שיש לחוזים החכמים זה ייתור הצורך במתווכים או בצד שלישי, דבר אשר חוסך עלויות לצדדים לחוזה.
WEB 3.0– יש מי שיכנה זאת כמהפכת האינטרנט הבאה.
אסביר את המונח באמצעות תיאור תהליך התפתחות האינטרנט, אותו מחלקים לשלושה שלבים:
1. WEB 1.0 – השלב הראשון בהתפתחות האינטרנט.
הלכה למעשה, עיקר הפעילות באינטרנט הייתה של העלאת תוכן ע"י מנהלי האתרים בעוד שהצד השני, הגולשים באינטרנט, היו די פאסיביים (צופים ו/או מאזינים לתוכן שהועלה).
2. WEB 2.0 – השלב השני בהתפתחות. בשלב זה, הגולשים נהפכו לאקטיביים – ביכולתם ליזום אינטראקציה עם גולשים אחרים, להעלות תוכן לאתרים ולשתף מידע. כל זאת, ללא צורך להחזיק באתר אינטרנט בעצמם.
זה גם המצב הנוכחי, נכון לכתיבת שורות אלו.
סוגיה בולטת הבאה לידי ביטוי בשלב זה היא שקומץ של חברות ענק, שכולנו מכירים, אוספות עלינו מידע רב. מצד אחד, יש מי שיראה בזה יתרון שכן כך הם לומדים את הרגלי הצריכה של הגולש ויודעים להעניק לו תוכן שיכול לעניין אותו ולהיות רלוונטי עבורו. מצד שני, העובדה שעוקבים אחרינו ושנעשה שימוש במידע עלינו לא מוצא חן בעיני כולם, בלשון המעטה.
3. WEB 3.0 – בשונה מהשלבים לעיל, מדובר בביזור של האינטרנט על בסיס טכנולוגיית הבלוקצ'יין ובאמצעות טכנולוגיות נוספות.
הרעיונות העומדים מאחורי שלב זה כוללים, בין היתר, את היכולת לשמור על המידע שלנו ברשותנו (בשונה ממה שפירטתי ב-WEB 2.0), את אי היכולת של גוף כלשהו לשלוט בתוכן שאנחנו מפרסמים וגם התקדמות בנושא של בינה מלאכותית (AI).
ואולם, נשמעים גם חששות לגבי ניצול לרעה של הרעיון למטרות פסולות – לדוגמא, אם אני שולט בתוכן שאני מפרסם אז מה מונע ממני, להסית כנגד אדם או קבוצת אוכלוסייה מסוימת מבלי שתהיה למישהו היכולת לחסום אותי?
האם ניתן לפתור זאת? אולי (אני מזכיר לכם שאני רואה חשבון ולא איש מחשבים).
הערות:
1. אני הסברתי על מהות טכנולוגיית הבלוקצ'יין רק בהקשר של מטבעות מבוזרים אך עדיין ראיתי לנכון להתייחס למונחים של חוזים חכמים ו- WEB 3.0 בגלל שהם עולים רבות בשיח של עולם הקריפטו.
2. ייתכן וחלקכם ציפיתם שאכתוב על NFT אך לצערי אין לי מספיק ידע והבנה בתחום. עמכם הסליחה!
עתה, משיש בידכם קצת ידע בסיסי בנושא, נבחן היבטים אחרים הקשורים לתחום.
במאמר הבא, אתייחס להיבט החשבונאי של עולם המטבעות הדיגיטליים.
נהניתם? ספרו לחבריכם.
רוצים להגיב? ניתן לשלוח הודעה לכתובת הדוא"ל הבאה: nimrodc100@gmail.com
למאמרים שימושיים נוספים, היכנסו לאתר: https://sites.google.com/site/cpaitamar
האמור נועד לצורך אינפורמטיבי בלבד, אינו מהווה המלצה ואינו תחליף לייעוץ מכל סוג שהוא.
אני לא יועץ השקעות, אין לי רישיון בתחום ייעוץ השקעות/קריפטו/ניהול תיקים ואני לא מתיימר להיות מומחה בתחומים אלו.
ט.ל.ח
Ⓒ כל הזכויות שמורות לרואה חשבון נמרוד כוכבי
נספח למאמר 2 – הסבר על אופן ביצוע העברת המטבעות
באיור זה, תוכלו לראות שלכל אחד מהמשתמשים, יואב ועירית, יש ארנק משלו/שלה.
כל ארנק כולל בתוכו את המפתח הפרטי והמפתח הציבורי. שניהם צריכים לשתף אחד עם השנייה את הכתובת הציבורית שלהם בכדי ליצור תקשורת בין הארנקים לצורך שליחת המטבעות.
עירית תשתמש במפתח הפרטי שלה כדי להיכנס לתוך הארנק שלה.
כך, היא תוכל לגשת לכל המטבעות שבבעלותה וגם למשלוח המטבעות ששלח לה יואב.
הבהרות:
1. אין לשתף עם אחרים את המפתח הפרטי שברשותכם.
2. המפתח הפרטי יוצר את המפתח הציבורי.
המפתח הציבורי יוצר את הכתובת הציבורית.
האמור נועד לצורך אינפורמטיבי בלבד, אינו מהווה המלצה ואינו תחליף לייעוץ מכל סוג שהוא.
אני לא יועץ השקעות, אין לי רישיון בתחום ייעוץ השקעות/קריפטו/ניהול תיקים ואני לא מתיימר להיות מומחה בתחומים אלו.
ט.ל.ח
Ⓒ כל הזכויות שמורות לרואה חשבון נמרוד כוכבי