שחרור כספי פיצויים ללא הסכמת המעסיק
עובדים אשר סיימו את העסקתם, רשאים למשוך את כספי הפיצויים גם בלא הסכמת המעביד
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
רקע
ביום ה-08.07.2018 חוקק בכנסת תיקון מס' 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (להלן ייקרא: חוק הפיקוח). תיקון זה עוסק בשחרור כספי הפיצויים שנצברו לזכות העובד. התיקון לחוק הפיקוח הגיע כמעין חלופה לנוסח המקורי שהונח על שולחן הכנסת לתיקון חוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג-1963 (להלן ייקרא: חוק הפיצויים).
התיקון נעשה במסגרת סעיף 23 לחוק הפיקוח, העוסק במשיכת כספי הפיצויים. מטרת התיקון הינה למזער את הסרבול שנוצר במשיכת כספי הפיצויים. כפי שהוסבר בדברי ההסבר של הכנסת במסגרת הצעת החוק, הבעיה נובעת מכך שעובד המבקש לקבל את כספי הפיצויים נדרש למכתב ממעסיקו (לשעבר) המאשר זאת. פעמים רבות, יחסי העבודה הופסקו שנים רבות קודם לכן, ובעת בקשת העובד לקבלת כספי הפיצויים, המעסיק כבר 'לא 'קיים' או לחלופין לא ניתן לאתרו. כפועל יוצא, חלק ניכר מהעובדים אינם מממשים את זכותם לכספי הפיצויים והכספים הללו נותרים ברשות קופת הגמל.
התיקון בחוק, מבקש לפתור בעיה זו בכך שהוא מאפשר לעובד למשוך את כספיו בלא אישור מהמעסיק – באמצעות מנגנון אשר ידון בהמשך. בנוסף, התיקון קובע מועדים, בהם רשאי המעסיק לפעול מול קופת הגמל, על מנת לקבל חזרה את כספי הפיצויים אותם הפקיד המעסיק לזכות העובד.
התיקון הוגדר כ-פרוצדוראלי – הקובע את התנאים ה'טכניים', בהם המעסיק רשאי למשוך את כספי פיצויי הפיטורין של עובדיו לשעבר. זאת במטרה לא לערער את דיני העבודה ולקבוע 'למי שייכים הכספים'.
יחד עם זאת, ברצוני לציין כי השלכות התיקון טרם הוכחו בשטח. בפועל, התיקון קובע כי ברירת המחדל היא כי העובד זכאי לקבל את הכספים לאחר 4 חודשים מסיום יחסי העבודה– היינו, הנטל למניעת משיכת הכספים על ידי העובד, מוטל על המעסיק (להבדיל מהמצב בעבר). לפיכך, על אף היותו של הנטל 'פרוצדוראלי בלבד', לא מן הנמנע כי יהיו לו השלכות ארוכות טווח.
עיקרי התיקון
התיקון מתייחס לסע' 14 ו-26 לחוק הפיצויים ובפרט למשיכת כספי פיצויי העובד ע"י מעביד בסיום יחסי העבודה. התיקון מעמיד בפני המעביד 3 חלופות פרוצדוראליות למשיכת הכספים שבנידון:
1. בתוך תקופה של 4 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה, המעביד (להלן: תקופת מתן ההודעה) מציג פסק דין הצהרתי כי העובד סיים את עבודתו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים – מלאים או חלקיים. לפיכך, כספי הפיצויים שהופרשו שייכים למעביד והוא אשר זכאי לקבלם (בהתאם לסע' 23(3)(ב)(1) לחוק הפיקוח).
2. במהלך תקופת מתן ההודעה המעביד מציג אסמכתא המעידה כי נקט בהליך משפטי לקבלת פסק הדין ההצהרתי, בהתאם לאמור לעיל, או שנקט בהליך משפטי לשלילת הפיצויים מכח סעיפים 16 או 17 לחוק הפיצויים (בהתאם לסע' 23(3)(ב)(2) לחוק הפיקוח).
3. במהלך התקופה למתן הודעה, המעביד הציג את המסמכים הבאים (בהתאם לסע' 23(3)(ב)(3) לחוק הפיקוח):
(א) הודעה מאת המעביד, בצירוף אסמכתא, כי כספים שהפקיד לקופת הגמל בעבור העובד, כולם או חלקם, ניתנים להחזרה לידיו בהתאם להסכם או על פי דין.
(ב) הודעה מאת העובד שנחתמה על ידו לאחר מועד סיום יחסי העבודה, לפיה כספי הפיצויים, כולם או חלקם, שהופקדו על ידי המעביד ניתנים להחזרה.
בהמשך לכך, נקבע כי 'תקופת מתן ההודעה' הינה גמישה, במובן שכל זמן שהעובד לא משך את כספי הפיצויים המעביד רשאי לפעול. כלומר, אף בחלוף 4 חודשים מרגע הפסקת העבודה, המעביד יכול לפעול באחת הדרכים לעיל ו'לחסום' את העובד מקבלת כספי הפיצויים (כפי שנקבע בסע' 23(3)(ד) לחוק הפיקוח).
קביעה זו הגיונית לאור העובדה כי התיקון חל רטרואקטיבית –עובד אשר סיים העסקתו טרם כניסת החוק לתוקף יכול לבקש מקופות הגמל לשחרר את כספי הפיצויים גם כעת – ובמדויק החל מה-8 לנובמבר 2018, היינו, 4 חודשים לאחר הפרסום וכניסת התיקון לתוקף.
מן האמור עולה, כי בחלוף 4 חודשים ממועד כניסת החוק לתוקף, יוכלו כלל העובדים שסיימו את העסקתם מול מעביד כלשהו, בשלב כלשהו במהלך חייהם, לפנות לקופת הגמל ולבקש את כספי הפיצויים – כמובן, בתנאי שהמעביד לא פעל ל'חסימת' מהלך זה.
נוסף על כך, יש להבין כי על אף היות התיקון 'פרוצדוראלי', שאינו מבקש לקבוע מסמרות בשאלת הבעלות על כספי הפיצויים, המנגנון בו קשיח למדי – כך למשל, סע' 23(3)(ג) לחוק הפיקוח קובע כי מרגע שעובד משך את כספי הפיצויים (והמעביד לא פעל לפי סע' (ב)(1) עד (3) לחוק הפיקוח), המעביד מנוע מהעלאת כל טענה מול קופת הגמל. יחד עם זאת, מבחינה מהותית המעביד עדיין יכול לפעול ישירות מול העובד.
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש 10/2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019, וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון (כ-13 שנים). בעל משרד עריכת דין - נוטריון (רואה חשבון וכלכלן), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה,
פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04
e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net