הרמת מסך ההתאגדות מעל חברה בע"מ

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין -נוטריון, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה.

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית", "חשבונאות ניהולית", "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים" לתארי MBA נדלן, מנהלים, משאבי אנוש.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 5/2019.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שִׁעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי

הרמת מסך ההתאגדות

ההבחנה בין החברה בע"מ לבין בעלי מניותיה מאפשרת לבעלי השליטה בחברה ליהנות מעיקרון

האישיות הנפרדת ולא לחייבם בחובותיה של החברה. ואולם, הרמת מסך ההתאגדות בין חברה

בע"מ לבין בעל השליטה בחברה תחייב אישית את בעל השליטה בתשלום חובות החברה, זאת

לאחר שנמצא שבנסיבות העניין יש הצדקה מספקת לעשות כן.

עיקרון האישיות הנפרדת

"הכלל הרחב הוא, שיש להבחין בין החברה לבין חבריה. לזו, כמו לאלה, יש אישיות משפטית נפרדת. ללא נימוק מתאים... אין לטשטש את ההבחנה ואת ההפרדה ביניהם". (בית-המשפט העליון, ע"א 324/82 עיריית בני-ברק נ' רוטברד, פ"ד מה(4) 102 (1991)).

עיקרון האישיות הנפרדת – חברה בע"מ פועלת בנפרד מבעליה, מבחינה משפטית. דהיינו, חברה בע"מ רשאית לבצע פעולות משפטיות ועסקיות המקנות לה זכויות וחובות מול צדדים אחרים כגון: כריתת חוזה, רכישות, מכירות, קבלת ומתן הלוואות, וכן כל פעולה חוקית אשר עסק מבצע במהלך פעילותו, הן השוטפת והן המיוחדת.

אכן, חברה בע"מ, כשמה כן היא – חברה "בערבון מוגבל". כלומר, עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה מקנה לבעלי מניותיה – בעליה, אחריות מוגבלת בחובות החברה. הפרדה זו בין חובות החברה לבין חובות בעליה, מכונה בשם "מסך ההתאגדות" של החברה בע"מ. מסך ההתאגדות, חוצץ בין החברה לבין בעליה, כך שבמקרה בו, מכל סיבה שהיא, נושים מעוניינים לתבוע את החברה, מסך ההתאגדות מונע מהם לתבוע גם את בעליה, משל הייתה חומה ממשית ביניהם.

מכאן, כי האישיות המשפטית הנפרדת של החברה מאפשרת לחברה בע"מ לפעול באופן שוטף ועצמאי, עם כל הזכויות והחובות של גוף משפטי ועסקי. לפיכך, בעל המניות, כמו גם החברה בע"מ, הינם בעלי זכויות וחובות נפרדות (מן החברה או מבעליה), המקנות לכל אחת מהן הגנה ועצמאות.

האם ניתן לייחס חובות של חברה אחת לחברה אחרת ולבעליה, בדרך של "הרמת מסך"

סעיף 6 לחוק החברות קובע כדלהלן:

"6. (א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;

(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.

(2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.

(ב) בית המשפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן, בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו" .

ניצול לרעה של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת

כאמור, נקודת המוצא העקרונית היא כי לחברה בע"מ ולבעליה קיום משפטי ועסקי נפרד. ואולם, לכלל זה קיימים חריגים, בנסיבות בהן כן יהיה ניתן ליחס חוב של חברה בע"מ לבעליה ולבצע "הרמת מסך". החריגים לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה נועדו למנוע מצב בו המסך המפריד בין החברה לבעלי מניותיה משמש כמחסה לפעילות שלילית, להתחמקות מן הדין, להונאת נושים, או התחמקות מחיובי החוזה. בהתקיים חריגים מעין אלה ניתן להרים את מסך ההתאגדות ולהתעלם מן האישיות המשפטית הנפרדת של ההתאגדות. לדוגמא, הרמת מסך תתבצע כאשר בעלי המניות בחברה ניצלו לרעה את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת בכדי להסתתר ולברוח מנושים. השופטת א' פרוקצ'יה, קבעה בזו הלשון: "אין צורך בהוכחת תרמית דווקא על מנת להרים את מסך ההתאגדות, אלא די בהוכחת התנהגות קלוקלת, שלא בתום לב אשר התלוותה אליה "כוונת מרמה" בדרגה זו או אחרת של חומרה, כאשר לעניין זה די בהוכחה של ניסיון להתחמק מפירעון חובות, "ובריחה" מנושים תמימים תוך ניצול עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה" (רע"א 6039/04).

השימוש לרעה באישיותה המשפטית של חברה יכול ויתבטא בהברחת נכסי החברה לחברה אחרת על מנת לחמוק מתשלום חובות לנושי החברה או אף בהקמת חברה אחרת והברחת הנכסים לאותה חברה בכדי להונות את הנושים ע"י החייב תוך ניסיון להימנע מתשלום החוב. העברת נכסים בין חברות קיימות, או הקמת חברה-בת והעברת נכסים אליה מהוות פרקטיקות מקובלות ורצויות בשגרת העסקים השוטפת. לפעולות אלה "היגיון עסקי" – ביצוע עסקאות, ייעול תהליך הייצור, חיסכון בעלויות ועוד. העברת נכסים תיחשב לניצול לרעה של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת כאשר היא נעדרת "היגיון עסקי" או כשהוא שזור בניצול לרעה של האישיות המשפטית של חברה.

דוגמאות לכך מוצגות בפסק הדין של כב' השופט ד. לוין: ע”א 4606/90. בציינו בזו הלשון:

"5. אכן דין הוא, כי בין תאגיד שהוא חברה לבין בעלי מניותיו פרוש מסך, החוצץ בין האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד לבין האישיות המשפטית הטבועה בבעל המניות, ואין לערבב ביניהם.בתביעה שהיא ביסודותיה נוגעת לתאגיד יהא התאגיד, כאישיות משפטית נפרדת, בעל הדין באותה תובענה ולא בעלי המניות, והוא הדין כאשר יסודות התביעה הם בבעלי המניות באופן ישיר.

.6חרף זאת התברר עם השנים, כי המסך אינו כה הרמטי וכי מצויים בסביבתו תחומים עמומים שבהם פועלים התאגיד ובעלי המניות בערבוביה, ונוצר מדי פעם הצורך, למען עשיית הצדק והעמדת דברים על דיוקם, להציץ מבעד לפרגוד ולהרים במידה זו או אחרת את המסך המפריד. אך, כמובן, אין לנהוג בדרך זו על דרך השגרה, שהרי אם כך נעשה, יתערער יסוד היסודות של תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד בתור שכזה.

מבנה משפטי זה, שזכה להכרה וליישום יציב ומתמשך בדין ובהלכה, השפעתו מכרעת על התהליכים הכלכליים בארץ ובעולם. מכאן הזהירות הרבה שיש לנקוט בהתייחסות לאישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד וההימנעות מלפגום בה כשאין הדבר מחויב המציאות. יחד עם זאת, יש למנוע עוולות העלולות לנבוע כתוצאה מניצול לרעה או מהפעלה לא ראויה של האישיות המשפטית הנפרדת. על כן, כאמור, נקבעו והוכרו עם הזמן סייגים וחריגים לכלל מקובל ובסיסי זה.

.7 מקובלת עלי אבחנה מתבקשת מבחינת הדירוג וההיקף בהרמת מסך. יש שהרמת המסך היא רחבה ומקפת, ולמעשה טוטאלית, והיא מביאה לידי כך שמתבטלת למעשה ההפרדה בין האישיות המשפטית של התאגיד לבין אישיותם של בעלי המניות; נוצרת במקרה כזה מין זהות בין מערך הזכויות והחובות של המתייצבים משני צדי הפרגוד, עד שאלה ואלה חד הם, מבחינת ההתייחסות המשפטית אליהם.

תוצאה מרחיקת לכת זו תתקיים, למשל, אם יתברר עובדתית, כי הישות המשפטית הנפרדת של התאגיד היא מלאכותית, וכל כולה לא באה לעולם אלא כדי לפרוץ דרך מפלט לבעלי מניות שפגעו בדרך לא חוקית בזולת ולחלצם מהחשש שייתבעו אישית לדין. אעמוד על כך בהמשך.

יש שהרמת המסך היא חלקית, מדומה, ומצטמצמת לנושאי משפט ספציפיים, המשותפים, עניינית ומעשית, לניצבים משני צדי הפרגוד - התאגיד ובעלי המניות.

במקרים אלה התכלית שבהרמת המסך והצורך לעשות כן הם בהצצה מבעד למסך לאותם תחומים ספציפיים כדי לבחון עד כמה קיים קשר בל יינתק בין בעלי המניות לבין החברה. במקרה כזה, כל אחת מהישויות המשפטיות הנפרדות מוסיפה להתקיים ולעמוד בפני עצמה לכל דבר, אולם לאו דווקא לכל עניין...

.8 בסיסית, הרמת המסך תכליתה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה לבעל המניות (ס' אוטולנגי, "הרמת המסך - אחד מהנימוקים לה ומידת החלתה" הפרקליט כה (תשכ"ט) עמ' 465).

הרמת מסך כזו מכוונת כנגד בעלי המניות שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מירמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ כדי להינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או "משבט זעמו" של החוק. הרמת מסך זו גם נועדה לאפשר לבתי המשפט לעמוד על משמר שלטון החוק ולהגן על טובת הציבור מפני מעשים הפוגעים בו או במיגזרים שבו, שהמסך המפריד בא לכסות עליהם.

אולם יש שהרמת המסך נדרשת, ולו גם חלקית, לשם הגנה על זכויותיו של בעל המניות - לטובתו נעשה הדבר ולאו דווקא כנגדו. דוגמה לכך, הרמת מסך סטטוטורית, שתכליתה להעמיד מציאות על מכונה לטובת עניינם של בעלי המניות, כדוגמת סעיף 95לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], על כל הנובע מכך, בין היתר בסוגיות של מסים.

הוא הדין, כאשר צד שלישי, שאינו חלק מהתאגיד ואינו קשור בו, מבקש להיבנות מאותו מסך חוצץ לטובתו שלו ומתוך קיפוח בעלי מניות (ראה לעניין זה ספרו של פרופ' א' פרוקציה, דיני חברות חדשים בישראל (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר, תשמ"ט) 75).

ר' לעיל פסק הדין: ע”א 4606/90. תל מר בע”מ. נגד איטה מוברמן ואח'. בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים [92. [1.10. (כן ר' לעיל ת"א 43608-11-11).

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

המידע המוצג בעיקר בנושא מס רכישה ומס שבח הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית, מאחר ורשויות מיסוי מקרקעין לעיתים קרובות, רואות את נושא מס הרכישה ומס השבח בצורה אחרת, העולה עד כדי חיוב בסכום גבוה של מס הרכישה ומס שבח.

מכאן, כי אין לראות באמור במסמך לעיל כייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית כלשהי.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות.

כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול-מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים" MBA משאבי אנוש, חשבונאות פיננסית וחשבונאות ניהולית MBA בקורס הנדלן והשמאות, חשבונאות פיננסית בקורסי מנהל עסקים MBA מנהלים, נדל"ן, אסטרטגיית משאבי אנוש, ספנות ונמלים וכן בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 5/2019. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו עורך דין ונוטריון. רואה חשבון וכלכלן (כ - 30 שנה). בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04,

פלאפון: 5443671- 050 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net