הנחה תמורת תמונה: כמה שווים מגורים של בר רפאלי במגדל בתל אביב

הנחה תמורת תמונה: כמה שווים מגורים של בר רפאלי במגדל בתל אביב

כתבתה של אפרת נוימן בדה מרקר: https://www.themarker.com/law/.premium-1.7268967

ניתן לראות עדכונים על כתבות חדשות בעמוד הארץ שלי –אפרת נוימן

סוגיית הנחות הסלב לרוב נסגרת בפשרות ואינה מגיעה לכותרות ■ עדויות בתיק המס האזרחי של בר רפאלי שופכות אור על ההיגיון השיווקי שעומד מאחורי התופעה.

21.05.2019 05:58 עודכן ב: 10:16

מתחם יותומר אפלבאום

הפרסום סביב פסק הדין והחקירה הפלילית נגד רפאלי (הגשת כתב אישום כפופה עדיין לתוצאות השימוע), צפויים לייצר מבחינת הרשות אפקט הרתעה - לא רק בהיבט של התחמקות מתשלומי מס בישראל על הכנסות בחו"ל, אלא גם בנושא של הנחות סלב.

במקרה של מגדלי yoo, קבוצת חבס - שהיתה בעלת הזכויות בפרויקט - שילמה 190 אלף שקל במשך שנה לאבי אורון, שממנו נשכרה הדירה אשר הועמדה לרשות רפאלי. מלבד תשלום זה, שילמה משפחת רפאלי 2,500 דולר מדי חודש עבור השכירות. כלומר, מדובר בתשלום שכירות חודשי כולל של כ-25 אלף שקל.

לפי עדותה של קציר, אותם 190 אלף שקל היו הפער בין מה שאורון דרש לבין מה שמשפחת רפאלי הסכימה לשלם. "היות שהיה חשוב לנו מבחינת המיתוג שבר רפאלי תגור בפרויקט, הסכמנו להשלים את הפער באמצעות תשלום לאורון", אמרה קציר בעדותה.

גם בתצהירו של הרצל חבס, שהיה יו"ר חבס השקעות, נכתב כי "מודעות הציבור למגוריה של רפאלי ב–yoo תל אביב הם בעצם האפקט, בעיקר שימוש בעיתונות. מספיק שיש בעיתון אזכור שקושר בין הפרויקט לרפאלי, אתה מקבל את האפקט. הרי אתה רוצה את המודעות של מגוריה בפרויקט, אם זה נשאר סוד - לא השגת כלום. בדרך כלל זה חשיפה בעיתונות, מפה לאוזן".

השופט לא קיבל את העמדה של בר ואמה ציפי רפאלי, שלפיה הן לא ידעו על התשלום הנוסף. גם לדברי קציר, שלא זכרה עם מי מבני המשפחה היא דיברה על כך, לפי ההיגיון משפחת רפאלי ידעה על ההבנה שהיא תקבל השלמה של שכר דירה, אחרת היא לא היתה לוקחת את הדירה. השופט ציין כי הוא שותף להיגיון זה והוסיף כי ברור שלא נעלמה מעיני המשפחה העובדה שקבוצת חבס עושה שימוש בשמה של רפאלי - שמתן זכות השימוש בשמה הוא נכס יקר ערך עבורה - לצורכי שיווק וקידום הפרויקט, והיא היתה ערה לתועלת המופקת מכך, גם אם לא ניתן אישור מפורש אלא היה מדובר בהבנות או בהסכמה בשתיקה.

הוא הוסיף כי גם אם יקבל את הטענה של רפאלי, כי מדובר בתשלום מופרז של דמי שכירות בהתחשב בשווי השוק של השכירות באותה תקופה ובאותו אזור, עדיין אין ויכוח על כך שהסכום שולם בפועל, והדעת נותנת שהחברה לא התנדבה לשלם אותו ללא תמורה. הוא קבע כי רפאלי לא הציעה כל הסבר חלופי מוכח לתשלום של אותם 190 אלף שקל - ולכן מדובר בהכנסה חייבת במס.

לגבי המגורים במגדלי W ולפי הסכם שנחתם עם ציפי רפאלי, החברה היזמית קנדה ישראל התחייבה לשלם את מלוא עלות השכירות של הדירה שבבעלות שלמה איליה למשך שלוש שנים החל בנובמבר 2010. מאחר שהערעור עסק ב-2009–2010, התשלום הרלוונטי בתיק זה היה עבור חודשיים בלבד והסתכם ב-20 אלף שקל. במקביל, מתנהל ערעור מס שהגישה בר רפאלי גם לגבי 2011, כך שבהמשך תהיה הכרעה בנוגע לסכומים נוספים ששולמו.

רפאלי טענה כי היא קיבלה דמי שכירות במגדל W מכיוון שרכשה דירה בפרויקט בלו בתל אביב של החברה. בורנשטין קבע כי משפחת רפאלי היתה ערה לשימוש שעשתה קנדה ישראל בשמה של בר לצורך קידום מגדל W, ולא ניתן כל הסבר לכך שההסכם לרכישת הדירה בפרויקט בלו נחתם כחצי שנה לאחר חתימת הסכם השכירות במגדל W, ולא נקבע תנאי לפיו תשלום דמי השכירות תלוי ברכישת הדירה בפרויקט בלו. לכן, גם כאן הוא קבע כי מדובר בהכנסה של רפאלי מפרסום ויחסי ציבור.

גם הנחות חייבות במס

לדברי עו"ד ורו"ח ד"ר איתמר כוכבי, כל סוג של הכנסה, בין בעבור שירותים ובין כתשואה על הון, בין אם התקבלה בתמורה כספית ובין אם התקבלה בשווה כסף, חייבת בדיווח לרשויות המס ובתשלום מס בגין אותה הכנסה. "גם אם מישהו יקבל ממני שירותי עריכת דין בחינם או במחיר נמוך ממחיר השוק, ובתמורה יפרסם אותי - זה חייב במס", אומר כוכבי.

כלומר תשלום שמקבל ידוען, גם אם בעקיפין בשווה כסף, הוא הכנסה שהמס עליה יהיה כהכנסה מעסק או כהכנסה ממשלח יד. המשמעות היא שיש לדווח על ההנחה ולשלם בגינה מס הכנסה, מס ערך מוסף (מע"מ), ביטוח לאומי ומס בריאות. במקרה של הנחה על דירה שניתנת לידוען, יש לשלם מס הכנסה על גובה ההנחה ומס רכישה על הסכום המלא.

השופט בורנשטין הזכיר שורה של נתונים שיש לשקלל במסגרת בחינת ההטבות, ובהם סוג הנכס והשירות שבעניינו ניתנת ההטבה ושוויו, היקף ואופי השימוש בשמו של הידוען ותקופת השימוש, גובה וטיב ההטבה או ההנחה, קיומו של הסכם בכתב או בעל פה והתנאים שבו, ההבנות הקונקרטיות שהושגו בין הצדדים, כולל הסכמה בשתיקה או ציפייה מצד נותן ההטבה שמקבל ההטבה לא ימנע בעדו לקשור את שמו לנכס או לשירות - והאם ההסדר ספציפי, נוגע גם לידוענים אחרים. במקרה של רפאלי, השופט לא נדרש לבחון את כל ההיבטים, שכן הוא קבע כי היא לא עמדה בנטל לסתור את המסקנה שנובעת מהראיות שהוצגו על ידי רשות המסים כי מדובר בהכנסה.

כוכבי מציין כי סוגיית הנחות הסלב לרוב אינה מגיעה לכותרות מכיוון שהיא נסגרת בפשרות. מבחינת רשות המסים, המקרה של רפאלי הוא הזדמנות לייצר תקדים - במיוחד אם ידונו בכך גם בעליון.

נדיר עוד יותר למצוא את הנושא בהליכים פליליים. במקרה של רפאלי והוריה, כתב החשדות (שיהווה את הבסיס לכתב אישום, אם יוגש) כולל גם חשד לאי־דיווח כחוק על הכנסות של מיליוני שקלים, לרבות מימון שכר דירה ורכש דירה, וכן שימוש במכוניות יוקרה. לדברי כוכבי, "הפעם החליטו ברשות המסים ללכת עם זה עד הסוף. המדינה רוצה לסדר את נושא הנחת הסלב".