אחריות הדירקטוריון (תקציר לקראת השיעור)
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנים עד לחודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
1. רקע: התפיסה הרווחת לגבי האחריות והחובות בפועל
תפקיד הדירקטור דורש בראש ובראשונה מקצועיות.
פרופ' גרוס, מאיר את תשומת ליבם של כל המבקשים לכהן בתפקיד הדירקטור כי המגמה היא לראות בכך מקצוע הדורש סטנדרט מסוים – יותר לא מדובר בסטנדרט התנהגות של "אדם סביר", אלא בסטנדרט התנהגות של "מקצוען סביר".
עו"ד אוחיון, מחבר הספר "מודל הדירקטוריון האפקטיבי", מצטרף לדבריו לפרופ' גרוס. לדבריו, אין כל ספק בכך ש"דירקטור" זה מקצוע וזאת על אף שאין דרישה להכשרה פורמאלית. עוד קובע כי התפקיד אינו מסתכם בהגעה לישיבות וסימון "וי" במקום המתאים – דירקטור המעוניין למלא את תפקידו בצורה רצינית משקיע מספר שעות לא מועט בהכנה לאותן הישיבות.
חוק החברות, התשנ"ט-1999 והפסיקה, קובעים את החובות המוטלות על דירקטוריון המתחלקות ל-2 סוגים; כללי קניין וכללי אחריות. כללי קניין, הן כל אותם החובות הפרוצדורליות, באישור עסקאות מסוג מסוים, שעל החברה למלא. הפרק החמישי של חוק החברות עוסק בנושא זה וקובע לכל עסקה את דרך אישורה המחייבת.
"כללי אחריות" הן חובות א-מורפיות החלות על המנהלים בחברה – חובות נאמנות. חובות אלה מתחלקות לחובת זהירות וחובת אמון ומפורטות בסימן א' ו-ב' בפרק השלישי של חוק החברות.
2. חובת הזהירות
חובת הזהירות היא החובה שלא להתרשל – הזהה לחובה הנזיקית. ואכן, סעיף 252 לחוק החברות מפנה לסעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין. על מנת להוכיח הפרה של חובת הזהירות אנחנו נצטרך לבסס חובת זהירות מושגית, חובת זהירות קונקרטית, נזק וקשר סיבתי. סעיף 253 לחוק החברות מטיל את החובה על כל נושא משרה, דהיינו גם על הדירקטורים.
בהתאם לכך, החובה על הדירקטור לפעול ככל דירקטור סביר ודירקטור שהתרשל הוא דירקטור שפעל כפי שדירקטור סביר, בנסיבות העניין, לא היה פועל.
פרשת בוכבינדר (ע"א 610/94) ביססה כי בין הדירקטור לבין החברה (כלומר, בעלי המניות) תמיד מתקיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית.
יחד עם זאת, החלטת הדירקטוריון ככלל חוסה תחת "שיקול הדעת העסקי" – דהיינו יש עליה חזקת תקינות מסוימת. לכן, במקרה של טענה להפרת חובת הזהירות הנטל הוא על התובע להפריך את החזקה. במקרה זה על התובע להוכיח אחת מבין שלושת החלופות הבאות:
ההחלטה התקבלה בהעדר תום-לב;
ההחלטה הייתה בלתי מיודעת;
ההחלטה התקבלה מתוך ניגוד עניינים.
במידה ומדובר במחדל, כלומר בהעדר קבלת החלטה, על התובע להוכיח כי הדירקטוריון ידע על ההחלטה, אך נמנע מלפעול או לחלופין כי אין כלל מערכת דיווח החלטות יעילה בחברה.
בפרשת ניומן (תנ"ג 13663-03-14) בחינת שיקול הדעת צומצמה לבחינת הפרוצדורה – ביהמ"ש יכול לבדוק את מהות ההחלטה, אבל לרוב יסתפק בבחינת תהליך קבלתה ואם זו הייתה תקינה החזקה לא תופרך. במידה והחזקה הופרכה הדיון לא מסתיים, אלא כעת יכול הנתבע להוכיח כי החלטות תקינה על אף סתירת החזקה, דהיינו נטל ההוכחה מתהפך.
כלל שיקול הדעת העסקי, אומץ בפסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת ורדניקוב (ע"א 7735/14). יחד עם זאת, אחד מבין החידושים בפסק הדין עסק בכך כי לאחר שהחזקה הופרכה, לא בהכרח שהנטל יעבור לנתבע – יש לבחון כל מקרה לגופו והחלטה בלתי מיודעת שונה מהחלטה בניגוד עניינים.
3. חובות אמון
חובת האמון מוגדרת בסעיף 254 לחוק החברות, כחובה "לנהוג בתום-לב ולפעול לטובת החברה". בהמשך לכך, מונה הסעיף 4 דוגמאות לחובות ספציפיות. חשוב לזכור כי חובות אלה אינן מהווה רשימה סגורה. להלן החובות:
1. איסור על ניגוד עניינים;
2. איסור תחרות בחברה;
3. חובת גילוי;
איסור ניצול הזדמנות עסקית של החברה.
בפרשת בוכבינדר דלעיל, נקבע כי חובת תום-הלב התאגידית שונה מחובת תום-הלב החוזית. בדיני חוזים, הצדדים באופן אינהרנטי מנוגדי עניינים ומקדמים כל אחד את האינטרס שלו, אמנם תפיסה זו לא נכונה לדירקטורים מול חברה. חובת תום-הלב התאגידית מחייבת את הדירקטור לחשוב אך ורק על טובת החברה ואוסרת עליו לתת משקל לאינטרס האישי שלו או של בעל השליטה אשר מינה אותו לתפקיד.
4. סנקציות והגנות: חוק החברות
לחברה קמה עילת תביעה כלפי דירקטור אשר הפר את חובותיו כלפיה. במקרה זה, בעל מניות או דירקטור אחר יכולים להגיש תביעה נגזרת.
כאמור, חובת הזהירות נקבעה כנזיקית והסעד בגינה יהיה בהתאם. התרופה בשל הפרת חובת אמון מוגדרת בסעיף 256 לחוק החברות. דהיינו, דירקטור שהפר חובת אמון, יראה כמי שהפר את חובותיו החוזיות כלפי החברה, ובהתאם לכך יהיה חשוף לחיובים שבחוק החוזים.
יחד עם זאת, לדירקטורים ישנן מספר הגנות הקבועות בסימן ג' שבפרק השלישי בחוק החברות; פטור, שיפוי וביטוח. מדובר על הגנות אותן החברה בוחרת להעניק לנושאי המשרה שבה.
כאמור, החברה בוחרת איזה הגנות היא תעניק, אך יחד עם זאת כוחה אינו בלתי מוגבל – החוק עצמו מגביל את אותן ההגנות. על ההגבלה זו לא ניתן להתנות, שכן הינה קוגנטית.
כך, למשל, סעיף 263 לחוק החברות קובע כי החלטה לפטור, לבטח ולשפות נושא משרה שהפר את חובת הזהירות שלו בכוונה או בפזיזות או שהפר אותה בכוונה לקבל רווח אישי אינה תקפה. בנוסף, לא ניתן לבטח, לשפות או לפטור מעיצומים כספיים או קנסות. יתרה מזאת, ההחלטה על אחת ההגנות צריכה להיעשות בתקנון החברה.
הגנת הפטור מוגבלת גם בכל הנוגע לחלוקת דיבידנד – למרות שככלל ניתן לפטור מראש, בהקשר הזה אפשרות זו חסומה (ראו סעיף 259 לחוק).
5. סנקציות פליליות
חוק החברות רחוק מלהיות החוק היחיד המתעסק בהפרות של הדירקטורים ושל נושאי המשרה בכלל.
לדירקטור תפקיד כפול – התוויות המדיניות בחברה ופיקוח שמדיניות זו תיושם. (בהקשר זה ראו, למשל, ע"פ 3506/13 דוד הבי נ' מדינת ישראל, בו האחריות הפלילית הורחבה אף למי שבפועל אינו מוגדר כדירקטור/נושא משרה וזאת בתנאי שיש לו השפעה מהותית על החברה).
הטלת אחריות פלילית על דירקטורים נועדה ליצור תמריץ על מנת למנוע עבירות תאגיד. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בסעיף 425 לחוק העונשין, התשל"ז -1977. סעיף זה קובע כי מנהל בתאגיד אשר הפר את חובת האמון שלו, דינו מאסר 3 שנים.
בדומה לכך, חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, מטיל באמצעות סעיף 53(ה) אחריות על הדירקטורים והמנכ"ל בגין עבירותיה של החברה. הרשעת החברה לפי חוק זה, גוררת הרשעה של הדירקטורים ושל נושאי משרה נוספים ודרך ההתגוננות היחידה היא זו שנקבעה בסעיף – על הדירקטור להוכיח שלא ידע על העבירה ולא יכל היה לדעת או לחלופין, נקט בכל הצעדים הסבירים כדי למונעה.
פקודת מס ההכנסה מאפשרת גם היא הטלת אחריות על מנהל בתאגיד המואשם בעבירות לפי הפקודה וזאת באמצעות ס' 244א. גם כאן, בדומה לחוק ניירות ערך, כדי לזכות להגנה, על הדירקטור להוכיח כי לא ידע על העבירה או כי נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה.
6. דירקטוריונים כושלים והפתרון המוצע
לאחרונה שמענו על לא מעט מקרים בהם הדירקטורים כשלו בתפקידם.
התוצאה? המוניטין של החברה נסדק ויחד איתו נסדק המוניטין של שוק ההון הישראלי.
דירקטוריון אשר אישר עסקאות מפוקפקות בין בעל השליטה, לבין החברה וכן הדירקטוריון אשר סייע להעלמת מס. לקבוצה זו, של דירקטוריונים "פגומים" מצטרף גם הדירקטוריון שהתעלם בצורה שיטתית מסימני הקריסה של החברה.
לאחרונה הוצע תהליך האפקטיביות התקיים בתאגידים בנקאיים ורשות החברות קיבלה החלטה לאמצו גם בקרב תאגידים ממשלתיים.
אפקטיביות של דירקטוריון החברה נועדה לבדוק את יכולתו להשיג מטרות ולממשן. מטרת המודל היא לבסס את הדירקטוריון כגורם אפקטיבי ויעיל בקביעת מטרות החברה ובהשגתן.
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה עד לחודש 10/2019, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019, וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.