מְשִׁיכַת כַּסְפֵּי הַפִּצּוּיִים מְהַפֶּנְסְיָה אוֹ מִבִּטּוּחִי הַמְּנַהֲלִים
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה למשפטים – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
שִׁעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתַּגְּמוּלים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי
מָבוֹא – בַּקָּרַת עֲלוּיוֹת – עֶקְרוֹנוֹת הַחֶשְׁבּוֹנָאוּת – חֶשְׁבּוֹנָאוּת פִּינַנְסִית
פִּטּוּרִים
תהליך של הפסקת עבודתו של עובד שכיר מצד המעסיק. מצב של שחרור עובד, בדרך כלל בעל כורחו, ממקום עבודתו.
פִּצּוּיֵי פִּטּוּרִים
פיצויי פיטורים הינם כל תשלום המגיע לעובד בקשר לפרישתו, כפיצוי על אובדן מקור פרנסתו. המונח מציין תשלום חד פעמי לעובד במקרה של פיטורים, אך לעתים פיצויי הפיטורים הם חלק ממענק פרישה, הכולל תשלומים נוספים הניתנים לרגל הפסקת העבודה.
בהתאם להוראות צו ההרחבה הכללי בדבר פנסיית חובה (וכעולה מפסק הדין הפניקס), הסכום שהחוסכים צברו בקרנות הפנסיה ובביטוחי המנהלים שייכים לעובד, אף אם העובד מתפטר, כל שכן במצב בו העובד פוטר.
הכספים אותם מפרישים המעסיק והעובד, מידי חודש בחודשו, לטובת החיסכון הפנסיוני שלנו, מחולקים לשניים: המעסיק מפריש לקופת תגמולים ולקופת פיצויים והעובד מפריש לקופת התגמולים, כל זאת במסגרת חברות הביטוח וקרנות הפנסיה.
חוק פיצויי הפיטורין קובע כי עובד שפוטר (או התפטר כדין מפוטר), זכאי לפיצויים בגובה של שכר של חודש עבודה בגין כל שנת עבודה, בתנאים המזכים אותו בפיצויי פיטורין. במקרה והעובד התפטר, הוא זכאי לפיצויים אשר נצברו בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים.
בתקופת עבודתו של העמית, מופקדים כספי פיצויים בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים של העובד ומהווים כ-34% עד 42% מכספי גמלת הפנסיה של העמית.
עמיתים רבים מבקשים למשוך את כספי הפיצויים בתוכניות הפנסיה ובביטוחי המנהלים עם עזיבת מקום העבודה או במעבר בין מקומות העבודה. ואולם, משיכת כספי הפיצויים מקרן הפנסיה ומביטוחי המנהלים משפיעה על סכום החיסכון הפנסיוני ומכאן גם על הגמלה העתידית החודשית אותה יקבלו החוסכים עם פרישתם לגמלאות.
הסיבות למשיכת הכספים שונות ולעיתים נכונות אצל כל עמית ועמית.
השיקול הראשון והמכריע אצל העמיתים הינו אחזקת הכספים ברשותם, לטובתם ולצרכיהם בחשבון הבנק שלהם ולא בידי קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. שיקולים נוספים העולים בקרב העובדים המפוטרים או המתפטרים הינו: הוצאות מחיה בסיסית או כל סיבה נוספת הגיונית כגון לימודים, חתונה, רכישת דירה, החלפת דירה, רכישת רכב, עזרה לילדים ועוד.
בתקופה האחרונה עולה שיקול מעניין וחשוב, מצד העמית החוסך: להשקיע ברכישת דירה וקבלת שכר דירה הפטורה עד סכום של 5,030 ₪ לחודש (נכון לשנת 2016). זאת מאחר ותשואת קרנות הפנסיה/ביטוחי המנהלים, אינה גבוהה דיה, אל מול שכר הדירה העומד על כ-60,000 ₪ בשנה, אשר פטורה ממסים אותה יקבל החוסך מכספי דמי השכירות.
טענות החוסכים הינה כי הם ינהלו כספם אשר ימשכו מכספי הפיצויים הפטורים ממס, טוב יותר מקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים וההסבר כדלהלן:
קרנות הפנסיה ובתי ההשקעות גובים עמלות שונות ומשונות, טייקונים עושים תספורות, חברות הביטוח מחליטות לשנות מקדמים לרעת החוסך, דמי הניהול הנגבים מהחוסכים חותכים מהחיסכון. ולפיכך טענת העמיתים הינה, כי עדיף לשמור את הכסף בחשבון הבנק שלהם או בדירה בבעלותם אשר רכשו לחיסכון ולקבל תשואה משכר הדירה אשר בבעלותם.
כספי הפיצויים פטורים ממס עד תקרת הסכום העומד על 12,230 (נכון לשנת 2016), לכל שנת עבודה (כלומר עובד אשר עבד 20 שנים, הפטור יעמוד על 244,600 ₪ לכל התקופה לפי חישוב הבא: 20 שנים*12,230 ₪ = 244,600 ₪ ).
כאמור, משיכת כספי הפיצויים פטורה ממס עד לתקרת שכר של 12,230 ₪, בגין כל שנת עבודה. ואולם, במידה והשכר נמוך מהתקרה, ניתן להגדיל את הפטור המגיע עד משכורת וחצי עבור כל שנת עבודה עד להשלמת התקרה של 12,230 ₪ לכל שנת עבודה כפי שאסביר להלן בנושא פטור מוגדל ממס:
בעת עזיבת העבודה זכאי המפוטר לקבל פטור ממס על הפיצויים עד לתקרה של 12,230 ₪ , או לפי גובה שכרו האחרון, לפי הנמוך - כפול מספר שנות עבודתו. אם השכר נמוך מהתקרה, אפשר לגשת לפקיד השומה ולבקש הגדלת הפטור ב-50% (ולא יותר מהתקרה המזכה-12,230 ₪ -נכון לשנת 2016).
לדוגמה, עובד שמשכורתו עמדה על 7,000 שקל פוטר לאחר 15 שנים וקיבל פיצויים מוגדלים בסך כולל של 200,000 שקל. לכאורה יהיה העובד זכאי לפטור של 105,000 שקלים (7,000 כפול 15 שנות עבודה), ועל 95,000 ישלם מס. אולם אם ייגש לפקיד שומה יקבל פטור נוסף של 50% - יעמדו הפיצויים הפטורים שלו על סך של 157,500 שקל בלבד, והעובד יצטרך לערוך תכנון מס לפטור או תשלום מס עבור 42,500 שקלים בלבד.
דוגמא לתכנון מס לפטור:
פריסת הפיצויים: ניתן לפרוס את הפיצויים החייבים במס כהכנסה עתידית בחלקים שווים. החוק מתיר למפוטר לפרוס את הפיצויים החייבים לפי "כל 4 שנות עבודה = שנת פריסה אחת" (עיגול כלפי מעלה). המקסימום עומד על 6 שנות פריסה (ניתן לפרוס קדימה וניתן לפרוס אחורה), כך שמי שצופה שבשנים הבאות תהיה לו הכנסה נמוכה כדאי לו לפרוס את הפיצויים קדימה ולכן ישלם עליהם מס מופחת.
בנושא פיצויים ראה מאמרי: ד"ר איתמר כוכבי
1. פטור ממס על פיצויי פיטורים או פרישה
2. פיצויי פיטורים
3. פיצויים ופנסיה – זכויות העובד מול המעביד
4. פיצויים על הלנת פיצויי פיטורין
5. הגנה לעובד שהתפטר - סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים בעקבות פסק דין הפניקס
6. פִּטּוּרִים: פִּטּוּרֵי עוֹבֵד עַל רֶקַע מַחֲלָה אוֹ חל"ת
בפסק דין נה/51-3 (ארצי) דינה חבה נ' סופר דרינק בע"מ ואשר צוטט בפסק דין דמש (י-ם) 5259-10 ביילי חמיאל נ' אבולעפיה אביטל ושות', בנושא התפטרות כדין מפוטר נאמר כדלקמן:
10. האם על עובדת או עובד, שבכוונתו לטפל בילד, לאפשר למעביד להפחית את שעות העבודה.
א. מהאמור עד כה עולה, שלא די בלידה בלבד כדי לזכות עבד המתפטר בפיצויי פיטורים, ויש צורך שאותה התפטרות תאפשר להורה לטפל בילדו, הרבה למעלה ממה שהוא יכול, בהתחשב בשעות עבודתו במקום עבודתו.
וכך נפסק בנושא זה:
"יודגש כי בסעיפים שבחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963(להלן ¬החוק), שעניינם התפטרות המזכה בפיצויים (הסעיפים 6, 8ו-11), נאמר במפורש שהמדובר הוא בהתפטרות "לרגל", "עקב" או "מחמת" האמור באותם הסעיפים, ללמדך שהגורם לא רק שצריך להיות קיים, אלא - והוא העיקר - שאותו גורם יהיה הפועל, המניע והמביא לתוצאה" (דב"ע לה/41- 3[5], בע' 27).
במובאה זו לא אוזכר סעיף 7לחוק. השאלה עם האמור שם יפה לענייננו, תידון בהמשך.
ב. במרבית המקרים, שעניינם התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, נפסק כי על המבקש להתפטר להודיע למעבידו על כוונתו, על מנת שיפעל לסילוק הסיבה שגרמה להתפטרות, ורק אם לא יעשה כן, ותהא הסיבה לכך אשר תהא, ויתמלאו התנאים בחוק, תוכר זכאות המתפטר לפיצויי פיטורים. כך, לעניין התפטרות עקב מצב בריאות, נאמר:
"האמור, לא רק שהוא עולה מניתוח העילה המשפטית, אלא שמתחייב הוא מיחסים סדירים בין עובד למעביד, וממקומם של פיצויי פיורים במסגרת יחסים אלה. כשם שעובד המתפטר לרגל מצב בריאותו הוא לא של בן משפחתו, צריך שיודיע על סיבת ההתפטרות עם התפטרותו, על מנת לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה ולהשפיע על "שאר הנסיבות" כך שלא תהא 'סיבה מספקת להתפטרות'"... (דב"ע לג/2- 3[6], בע' 158).
ובמקום אחר:
"ייתכנו מקרים ובהם מצב הבריאות כשלעצמו יביא לכך שתהא סיבה "מספקת להתפטרות" - הכל תלוי בליקוי בבריאות ובאפשרויות אשר במפעל שבו מדובר, להמשיך לעבוד במצב בריאותו של העובד. במקביל יתכנו מקרים שבהם אין ליקוי הבריאות כשלעצמו משמש סיבה מספקת להתפטרות, באשר ניתן לקבוע סדרי עבודה אשר יענו על צרכיו של העובד והוא יכול להמשיך בעבודתו על אף מחלתו.
למצבים שכאלה מכוונת פסיקתו של בית-דין זה, כי יש ליתן למעביד אפשרות ליצור תנאים שימנעו בעד הצורך להתפטר" (דב"ע לו/13- 3אתא בע"מ - בן חדד לא פורסם).
וכך, לעניין התפטרות עקב הרעת תנאים מוחשית, או נסיבות ביחסי עבודה בהן אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו:
"כשמדובר ב"נסיבות" שבידי המעביד לשנותן, כך שלא תפעלנה יותר כפי שהן פועלות, חובה על העובד העומד להתטר בגינן, להעמיד את המעביד על כוונתו, כך שתהא לו הזדמנות לעשות לסילוק הסיבה, ורק אם לא עשה לסילוקה - יתקיים האמור בסעיף" (דב"ע לה/51- 3בן צור דוריאנוב בע"מ ¬זיגמונד רוסקיס (לא פורסם); דב"ע לד/60- 3יוסף אסף - תל-מונד (לא פורסם); דב"ע מח/174-3, מט/60- 3[2], תש"ן/10- 3[1]; ע"א 74/65[7])."
על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת קשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:
קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04,
פקס: 8621349- 04, e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש 10/2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות" וכן, מרצה בפקולטה למשפטים - אוניברסיטת חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים L.L.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי, עד לחודש 05/2019.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050
e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net