יְמֵי מְנוּחָה בְּחָגֵי וּמוֹעֲדֵי יִשְׂרָאֵל

יְמֵי מְנוּחָה בְּחָגֵי וּמוֹעֲדֵי יִשְׂרָאֵל

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למשפטים – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שיעורי מבוא – שכר ותגמולים – חשבונאי, משפטי, מיסויי

מבוא – בקרת עלויות – עקרונות החשבונאות – חשבונאות פיננסית

חָגֵי יִשְׂרָאֵל וּמוֹעֲדָיו

חגי ישראל ומועדיו הינם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי הלוח העברי. חג הינו הזמן בו מציינים אירוע משמח, היסטורי, דתי, לאומי וכד', באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים. חופשת חג בתשלום בדיני עבודה, הינה משכורת או שכר, המשולמת לעובד, ממקום עבודתו, לרגל חג דתי או לאומי.

יְמֵי מְנוּחָה בַּחַגִּים לְכֹל הַדָּתוֹת וְהָעֵדוֹת

החובה לשלם שכר בחגים לעובדים, עולה מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי. בהתאם לכך, עובד חודשי ועובד שכר (בתנאים הרשומים להלן) זכאים לשכר רגיל, אף בימים אשר לא עבדו בהם בשל היותם ימי מנוחה בחגים.

סעיף 18א (א) בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 (להלן תקרא: "הפקודה"), קובע את ימי המנוחה במועדי ישראל ליהודים ו ימי המנוחה לשאינם יהודים, בזו הלשון:

פרק ששי א' – ימי מנוחה

ימי מנוחה

18א. (א) שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות – הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל.

לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם. חגים אלה ייקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות.

(ב) הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, החלות על המנוחה השבועית יחולו –

(1) לגבי יהודי – על מועדי ישראל;

(2) לגבי מי שאינו יהודי – על מועדי ישראל או על חגי עדתו, הכל לפי המקובל עליו.