מידע על בעלי חשבונות בנק בישראל יועבר לרשות המס בחו"ל - הפתרון: נוהל גילוי מרצון אשר חל עד ליום ה- 31/12/2019
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד ל- 5/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
רקע: תקן ה-CRS – העברת מידע מהבנקים לרשויות המס
לאחרונה הצטרפה מדינת ישראל למערכת האוטומטית הבינלאומית של חילופי מידע בין רשויות מס. כפועל יוצא, בתחילת שנת 2019 נכנסו לתוקף תקנות אשר מאמצות את תקן ה-( Common Reporting Standard) CRS – תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019.
תקן ה-CRS, אשר פותח על ידי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), ממסד את נוהל חילופי המידע האוטומטיים בין רשויות המס השונות. התקן פותח במטרה ברורה – אכיפת חוקי המס ונקיטת פעולות נגד הסתרת נכסים בחו"ל-. נכון להיום, כ-150 מדינות שותפות ל-CRS – רוב מדינות הOECD, וכאמור גם מדינת ישראל.
כפי שציינתי באמרי הקודם, התקנות אשר נכנסו לתוקף מכוח התקן האמור, מאפשרות לרשות המיסים הישראלית, להצטרף למערכת הבינלאומית של העברת מידע אוטומטית בין מדינות בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבי חוץ. חשוב לציין, מדובר בתקנות להן השפעה הן על תושבי חוץ בעלי חשבונות בישראל, והן על ישראלים המחזיקים כסף או חשבונות בחו"ל. אשר על כן, התקנות מחייבות מוסדות פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח ומוסדות השקעה) להעביר מידע לרשויות המס בארץ ובחו"ל, אודות בעלי חשבונות, אשר לגביהם קיים חשד כי הינם תושבי מס של מדינה זרה.
במסגרת תקן ה- CRS, נדרשים הבנקים לדווח לרשויות המס על חשבונות בהם קיימת זיקה לתושבי חוץ. המידע בגין הזיקה לתושבות חוץ, בוחנים הבנקים באמצעות סממנים הקבועים בתקנות עצמן, ובהם: קיומה של הוראת קבע בחשבון להעברת כספים לחשבון במדינה זרה; החזקת מספר טלפון במדינה זרה; ייפוי כוח או זכות חתימה לאדם תושב המדינה הזרה;
הוראת שמירת דואר "אצל" מען הנמצא במדינה זרה, וכל סממן אחר מובהק למדינה זרה. לפיכך, ברור כי הרשימה אינה סגורה, ובמידה רבה, משאירה שיקול דעת רחב למוסד הפיננסי העורך את הבדיקה. מן הראוי להוסיף כי חשבונות בהם ישנה יתרה העולה על מיליון דולר נדרשים הבנקים לערוך ולהשלים את ההליכים כאמור, בתיעוד כתוב.
בעקבות אישור התקנות, המחילות את הוראות תקן הדיווח האחיד, החלו הבנקים לשלוח מכתבים לכל סוגי בעלי החשבון המנוהלים בסניפיהם. באמצעות מכתבים אלה הבנק מבהיר כי בכוונתו להעביר לרשויות המסים, בארץ ובחו"ל, דיווח אודות חשבונות לגביהם קיים חשד כי בעליו הינו תושב חוץ, להבדיל מתושב ישראל, כפי שהצהיר בעת פתיחת החשבון וניהולו.
סוגיות העולות מהחלת התקן והפתרון המומלץ
החלת תקן CRS מעוררת לא מעט שאלות – כך למשל, עולות סוגיות בהקשר לחובות הבנק להעברת מידע במקרה של יחיד בעל אזרחות נוספת. אזרחות בכלל ואזרחות 'נוספת' בפרט, אינה מהווה מבחן לצורך תקן ה-CRS. דהיינו, ישראלי (הנחשב תושב ישראל לצורכי מס), אשר מחזיק באזרחות זרה לא יזוהה כתושב זר אך ורק בשל כך – כפי שהוסבר לעיל, אלא המבחן הינו מבחן מהותי.
סוגיה נוספת נוגעת למועד תחילת העברת המידע והיקפו – נכון לכתיבת שורות אלה, המוסדות הפיננסיים בישראל ידווחו עד ליום ה- 23 ביוני 2019, אודות מצב החשבונות נכון לדצמבר 2017. בהמשך לכך, במהלך שנת 2019, הדיווחים אשר צוינו לעיל יועברו גם למדינות הרלוונטיות. יתרה על כן, הצפי הוא כי הדיווח בגין שנת 2018 ייערך אף הוא במהלך השנה הקרובה (שנת 2019).
באשר להיקף המידע, הצפי הוא שהמידע יכלול את שם בעל החשבון, כתובתו, תאריך ומקום הלידה, מספר תעודת הזהות (או מספר מזהה אחר של רשויות מס זרות), מספר חשבון בנק, פרטי כל בעלי החשבון, היתרות בחשבון הבנק בסוף השנה וכספים שהתקבלו בחשבון הבנק האמור.
חשוב לתת את הדעת גם לנושא מתן ההתראה – שכן, בטרם יקיים הבנק את חובתו להעברת המידע, עליו לפנות לבעלי חשבונות ה"חשודים" בהיותם תושבים זרים, על מנת להשלים את בירור מדינת התושבות של בעל החשבון. יתרה מזאת, על המוסדות הפיננסיים לפעול באופן אקטיבי, למציאת מידע המאפשר את קבלת התמונה המלאה ביותר. בתום הבירור, הבנק יודיע לבעל החשבון כי המידע לגבי חשבונו צפוי להיות מועבר למדינה בה סווג כתושב.
כפי שצוין במאמרי הקודם (CRS – (Common Reporting Standard: תקן דיווח משותף לחילופי מידע אוטומטיים, בעל החשבון זכאי להגיש השגה מנומקת על החלטת הבנק להעביר את המידע לגבי חשבונו למדינה כאמור. ככל שיבחר לעשות כן, על בעל החשבון להמציא את כלל המסמכים התומכים בטענותיו ולפעול תוך 83 ימים, מיום משלוח ההודעה על ידי הבנק או עד ה-8 במאי בשנה הרלוונטית – לפי המאוחר ביניהם.
השגה זה מחייבת את הבנק להשיב לא יאוחר מיום ה-8 באוגוסט באותה שנה. יחד עם זאת, ככל שההשגה הוגשה באיחור, רשאי הבנק להשיב על ההשגה אף לאחר העברת המידע באותה שנה, אך לא יאוחר משישה חודשים מיום קבלת ההשגה. במידה והבנק דחה את ההשגה, מחובתו לנמק את החלטתו – הבנק יציג ת מלוא הסיבות לקבלת ההחלטה, ובכלל זה בהתייחס לטענות שהעלה בעל החשבון במסגרת השגתו.
בפועל, רשויות המס בישראל כבר קיבלו מידע ממדינות המקיימות את תקן ה-CRS, כאשר מדינות רבות נוספות צפויות להעביר דיווחים במהלך שנת 2019. רשות המסים בישראל (וכך גם במדינות בחו"ל), מייחסות את מלוא החשיבות למידע זה ואף נעשה מאמץ לפיתוח מערכות מחשב שיקלו את הטיפול והעברת המידע הרלוונטי למחלקות הייעודיות, על מנת שאלה יבדקו את המידע ויבצעו צעדים מנהלים ואכיפתיים לגילוי ומסירת מידע אשר לא היה ידוע בעבר.
לאור האמור, רבים וודאי יסברו כי סגירת החשבון (הקשור במעמד חשבון זר) הוא הפתרון המושלם – אולם, סגירת חשבונות בנק פתוחים בעת הזו לא תמנע דיווח לרשויות המס. כפי שהוסבר לעיל, הדיווחים צפויים לכלול מידע אודות מצב החשבון החל ביום ה-31 בדצמבר 2017 או 2018 (בהתאם למדינה המדווחת) – זאת אף אם החשבון אינו פעיל כעת. בלא ספק, לקוחות הבנקים היו מעדיפים שמידע אודות חשבונותיהם לא יועבר לשלטונות המס בחו"ל (ואף לרשות המיסים בישראל) ולו מטעמי פרטיות. יחד עם זאת, בעלי חשבונות בנק, בהם מופקד הון בלתי מוצהר או הכנסות בלתי מדווחות, טוב יעשו אם יבחנו את צעדיהם – בהקשר זה. אשוב ואדגיש, ניתן לפעול על פי נוהל הגילוי מרצון אשר עומד בתוקף עד ליום 31/12/2019, ומן הראוי לפעול בלא דיחוי בטרם יפנו אל הלקוח (הנישום) רשויות המיסים, על כך נאמר "יפה שעה אחת קודם".
להרחבה בנושא הגילוי מרצון על חשבונות ונכסים בחו"ל, ראה מאמריי כדלהלן:
גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח;
ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס;
ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא: (Foreign Accounts Tax Compliance Act) FATCA;
הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון;
גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי – ניסיון מוכח;
גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל;
חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון;
גילוי מרצון, פרס חדש – אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים;
התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים;
חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל;
עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון;
מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים;
הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס;
בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס;
הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב;
צָרְפַת – יִשְׂרָאֵל, גִּלּוּי מֵרָצוֹן, תּוֹשָׁב חוֹזֵר;
שְׁוַויְץ, אַרְצוֹת הַבְּרִית – גִּלּוּי מֵרָצוֹן, מִקְלְטֵי מַס;
טוֹפֶס 5329 – רְשׁוּת הַמִּסִּים בְּיִשְׂרָאֵל – גִּלּוּי מֵרָצוֹן;
פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן;
בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס;
חִילוט נְכָסִים וּמְזוּמָנִים שֶׁל מַעְלִימֵי מַס בְּיִשְׂרָאֵל;
יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC;
רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ כ-10 מִילְיַארְד בְּבַנְק HSBC;
הַעְלָמַת מַס – רְשׁוּת הַמִּסִּים לְעֶזְרָָתְךָ לְלֹא פְּלִילִים עַד סוֹף הַשָּׁנָה;
רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי;
הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי – שְׁקִיפוּת וּמֵידַע – מִלְחָמָה בְּהַעְלָמַת הַמַּס;
ארה"ב – חקיקת פטקא – דיווח ומידע על נכסי אזרחים אמריקאים (Foreign Accounts Tax Compliance Act) FATCA;
מְנַהֵל סניף בַּנְק "שָׁכַח" חֶשְׁבּוֹן שֶׁנִּיהֵל בְּשְׁוַיְיץ;
גילוי מרצון אמור לשוב לפעולה בשנת 2018 – חשבונות בנק בחו"ל;
CRS - Common Reporting Standard: תקן דיווח משותף לחילופי מידע אוטומטיים
עצה מקצועית כתובה וחתומה, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים במאמרים או בסקירה דלעיל. הנושאים, המאמרים והסקירות, שצוינו לעיל, משתנים חדשות לבקרים ונתונים להחלטות ושינויים. לפיכך רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות הרשות או המוסד המטפל ושיקול דעתו, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש אוקטובר 2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי עד לחודש מאי 2019, וכן, בימים אלה מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית וניהולית" ו"עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפהDr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנים), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה, שד' פל ים 7, חיפה (סמוך לבנין בית המשפט).
פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04.
e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net