קיבלת מכתב מהבנק בחו"ל?

הבנקים מחו"ל מעבירים מידע לרשות המיסים

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד ל- 5/2019.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

רקע: אלפי ישראלים מקבלים מכתבים מבנקים זרים

עשרות ישראלים המחזיקים חשבונות בנק בלתי מדווחים, בבנקים ברחבי העולם, החלו לקבל בחודשים האחרונים מכתבים מהבנקים הזרים בחו"ל. במכתב צוין: "לידיעתך, טרם העברת המידע הפיננסי עליך, לרשות המיסים בישראל. שאם לא כן, כל המידע עליך, יועבר לרשות המסים בישראל". הבנקים הזרים בחו"ל שואלים את השאלות כדלהלן:

1. האם אתה אזרח ישראלי

2. תאשר לנו את הסטטוס של התושבות שלך.

3. האם אתה בסטטוס תושבות ישראלית לצורכי מס, או האם אתה בסטטוס תושבות המדינה בה מתנהל חשבונך בסניפנו?

אזרחים רבים במדינות נוספות בעולם, מקבלים בימים אלו מכתב דרישת הסבר ושאלות מהבנקים הזרים בו מופקד חשבונם ברחבי העולם.

הסיפור להלן פורסם בעיתון גלובס לפני מספר ימים:

"...ס' עלתה לישראל מאוסטרליה לפני למעלה מ-30 שנה. מאז ועד היום היא לא סגרה את אחד מחשבונות הבנק שלה באוסטרליה, שבו החזיקה סכומי כסף גדולים במטבע זר. לפני זמן קצר היא הופתעה לקבל מכתב מהבנק האוסטרלי, שבו הוא מעדכן אותה שכיוון שהיא תושבת ישראל, הבנק עתיד להעביר בקרוב את המידע על החשבון והכספים בו לרשות המס בישראל."

השאלה המתבקשת היא מדוע החליט הבנק האוסטרלי, לפתע פתאום, "לנדב" מידע אודות לקוחתו לרשויות המס בישראל – וחשוב מכך, מה על ס' לעשות כעת. את תשובה לכך ניתן למצוא במאמרי: "ישראל עתידה לקבל בקרוב מידע פיננסי על תושביה מעשרות מדינות, במסגרת הסכם בינלאומי שעליו היא חתמה, הסכם ה-CRS".

כאמור לעיל, ס' הייתה תושבת אוסטרליה לפי מעל ל-30 שנה ולא הייתה מודעת לכך שמחובתה לדווח על חשבון הבנק שלה באוסטרליה, בהיותה תושבת ישראל. ס' בוודאי הופתעה, כאשר קיבלה טופס מהבנק האוסטרלי, ובו הודעה כי הבנק מחויב לאשר את סטטוס התושבות הפיסקלית של לקוחותיו וכן לדווח עליהם למדינות התושבות. ס' אינה היחידה שנקלעה למצב זה – שכן, רבים מאזרחי ישראל החלו לקבל מכתבים דומים מבנקים ברחבי העולם.

ביטול מקלטי המס: הרקע לקבלת המכתבים

חילופי המידע הבינלאומיים שהפכו לנפוצים לאחרונה, הם רק חלק מתופעה רחבה יותר של הפיכת העולם ל"שקוף פיננסית". המאבק הבינלאומי במעלימי מס עשה התקדמות רחבה בשנים האחרונות – הרגולטורים בכל העולם הכריזו מלחמה על מלביני ההון ומעלימי המס, ובהתאם מקלטי המס הבלתי לגיטימיים הולכים ונכחדים.

הרקע למכתבים מהבנקים הזרים נוגע להצטרפות ישראל להסכם חילופי המידע, הסכם ה-CRS, שבמסגרתו ישראל תקבל מידע פיננסי על ישראלים מעשרות מדינות החל מיולי 2019, כפי שפורסם במאמריי:

1. מידע על בעלי חשבונות בנק בישראל יועבר לרשות המס בחו"ל - הפתרון: נוהל 'גילוי מרצון' אשר חל כעת עד ליום ה- 31/12/2019.

2. תקן אחיד, לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך קיום חילופי מידע, למטרות אכיפת תשלומי מס בין המדינות.

3. CRS - Common Reporting Standard: תקן דיווח משותף לחילופי מידע אוטומטיים.

4. העברת מידע של בעלי חשבון בישראל, בעלי תושבות/אזרחות כפולה. מידע מהבנקים בישראל לרשות המיסים במדינות התושבות (של בעל החשבון) במדינתו אשר בחו"ל , לפי תקנות CRS.

לפיכך, יש להסדיר את המעמד של החשבונות והכספים הללו בהליך של 'גילוי מרצון', ובכך נפתר העניין (משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון שהתמחותו בגילוי מרצון. למשרדנו יש ניסיון מוכח בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, צ'כיה, רוסיה וקפריסין). הליך הגילוי מרצון, מאפשר לאזרחי מדינת ישראל בעלי חשבונות בחו"ל או הכנסות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל, לפני שימצאו עצמם בהליך פלילי על העלמת מס או העלמת מידע כנדרש. זאת, בתנאי שהנישום יעמוד במספר תנאים, ובהם הדרישה כי הגילוי יהיה כן ומלא ובתום לב, וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה/הנישום, או חקירה של משטרת ישראל בנוגע לרכושו ונכסיו של הנישום.

הבקשה לגילוי מרצון מיועדת בין השאר, לאזרחים ישראליים שלא דיווחו עד כה כדלקמן: חשבונות בחו"ל, רווחי הון בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך, או כל חשבון או הכנסה אחרת אשר קיימת סבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי.

התעלמות מהמכתב וטעויות במידע

ככל שמקבל המכתב בוחר שלא להשיב לבנק הזר (הבנק בחו"ל) – הבנקים מניחים שהמידע שיש להם על התושבות של הלקוח, (מה שהם שלחו לו במכתב), הוא נכון, והם פועלים על פיו ומעבירים את המידע לרשות המיסים בישראל. כלומר ההתעלמות מן המכתב לא תסייע ללקוח לרפא רישום שגוי הקיים לגביו. חשוב להדגיש – המידע יועבר בכל מקרה לרשות המסים בישראל (או רשות המסים במדינה אחרת בעולם) ולכן חשוב כי הלקוח יוודא שכלל המידע המצוי אצל הבנק לגביו נכון.

בהמשך לכך, ככל שהלקוח לא ידע שצריך לדווח או לחלופין מסתיר כספים, עדיף לו לפנות, להליך ה'גילוי מרצון'. זאת על מנת שהמידע אודותיו, מהבנק הזר, יועבר לאחר שכבר חשף הכל בפני רשויות המס בישראל.

כאמור לעיל, בהנחה שהלקוח לא היה ערני ותיקן את השגיאות בטפסי הבנק הזר – המידע השגוי יועבר לרשויות המס בישראל. דהיינו, יכול להיווצר מצב בו אנשים יהיו חשופים להליכים שומה ואף הליכים הפליליים על בסיס מידע שגוי. טעות נפוצה נוגעת לאנשים אשר עלו לישראל ממדינות זרות, בעוד שהבנק ממשיך לסווגם כתושבי המדינה ממנה עלו ולשלוח מידע לאותן המדינות. בהתאם לכך, המדינות האלה עשויות לפתוח נגדם בהליכי שומה.

תושבות ברורה ותושבות הניתנת לפרשנות

את בעלי החשבון אשר מקבלים את המכתבים ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: לקוחות שהתושבות שלהם ברורה ועדיין "מסתירים" כספים במדינות זרות, ולקוחות שתושבות המס "ניתנת לפרשנות"

קבוצת האנשים שהתשובות שלהם ברורה – "הקבוצה הראשונה", הינה קבוצה קטנה יחסית והפתרון היחיד העומד בפני חבריה הוא הגשת בקשה להליך גילוי מרצון במדינת התושבות. בישראל, הליך הגילוי מרצון האנונימי הסתיים בסוף 2018, אולם עדיין ניתן למהר ולפנות להליך ה"רגיל" ולהסדיר את ההון בלא מדווח. שכן, כל זמן שהבקשה הוגשה לפני שרשויות המס בישראל קיבלו מידע כלשהו ממערכת ה-CRS, ניתן עדיין לקבל חיסיון מפלילים ולסיים את הפרשיה בשומות סבירות.

המקרה מורכב יותר בכל הנוגע לחברי "הקבוצה השנייה", שתושבות המס שלהם נתונה לפרשנות משפטית. בעידן הגלובלי, השאלה האם אדם הוא תושב ישראל שעושה עסקים בחו"ל או תושב חוץ שמגיע מפעם לפעם לישראל אינה חד משמעית, אלא תלויה בשורה ארוכה של חזקות ומשתנים – הן בישראל והן במדינות בהן הוא בפועל חי.

בעלי החשבונות מהקבוצה השנייה, נדרשים להצהיר על מקום תושבותם – אולם תקנות ה-CRS עלולות כמובן לחייב אותם בהצהרה לרשויות המס השונות בארץ ובעולם – ובהתאם לחייבם להתמודד עם הסטטוס החדש הנקבע על ידי רשויות אלה.

פעמים רבות שאלת התושבות אינה מובהקת – ואכן, בפועל אנשים רבים נחשבים כתושבים לצורכי מס ביותר ממדינה אחת. הסוגיה זו עולה באופן ברור אף יותר במקרה של תושבים חוזרים או עולים חדשים. טרם המענה על מכתב התושבות, חשוב לוודא כי הם יכולים להצהיר על היותם תושבי ישראל. שכן, לא מן הנמנע כי הם אינם עומדים במבחן הימים, דהיינו שהותם בארץ קצרה מדי, וזאת על אף שקיבלו תעודת עולה/ תושב חוזר ותעודת זהות.

להרחבה בנושא הגילוי מרצון על חשבונות ונכסים בחו"ל, ראה מאמריי כדלהלן:

1. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח;

2. ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס;

3. ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא: (Foreign Accounts Tax Compliance Act) FATCA;

4. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון;

5. גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי – ניסיון מוכח;

6. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל;

7. חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון;

8. גילוי מרצון, פרס חדש – אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים;

9. התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים;

10. חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל;

11. עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון;

12. מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים;

13. הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס;

14. בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס;

15. הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב;

16. צָרְפַת – יִשְׂרָאֵל, גִּלּוּי מֵרָצוֹן, תּוֹשָׁב חוֹזֵר;

17. שְׁוַויְץ, אַרְצוֹת הַבְּרִית – גִּלּוּי מֵרָצוֹן, מִקְלְטֵי מַס;

18. טוֹפֶס 5329 – רְשׁוּת הַמִּסִּים בְּיִשְׂרָאֵל – גִּלּוּי מֵרָצוֹן;

19. פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן;

20. בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס;

21. חִילוט נְכָסִים וּמְזוּמָנִים שֶׁל מַעְלִימֵי מַס בְּיִשְׂרָאֵל;

22. יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC;

23. רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ כ-10 מִילְיַארְד בְּבַנְק HSBC;

24. הַעְלָמַת מַס – רְשׁוּת הַמִּסִּים לְעֶזְרָָתְךָ לְלֹא פְּלִילִים עַד סוֹף הַשָּׁנָה;

25. רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי;

26. הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי – שְׁקִיפוּת וּמֵידַע – מִלְחָמָה בְּהַעְלָמַת הַמַּס;

27. ארה"ב – חקיקת פטקא – דיווח ומידע על נכסי אזרחים אמריקאים (Foreign Accounts Tax Compliance Act) FATCA;

28. מְנַהֵל סניף בַּנְק "שָׁכַח" חֶשְׁבּוֹן שֶׁנִּיהֵל בְּשְׁוַיְיץ;

29. גילוי מרצון אמור לשוב לפעולה בשנת 2018 – חשבונות בנק בחו"ל;

30. CRS - Common Reporting Standard: תקן דיווח משותף לחילופי מידע אוטומטיים

31. מידע על בעלי חשבונות בנק בישראל יועבר לרשות המס בחו"ל -הפתרון: נוהל גילוי מרצון אשר חל עד ליום ה- 31/12/2019.

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית כתובה וחתומה, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים במאמרים או בסקירה דלעיל. הנושאים, המאמרים והסקירות, שצוינו לעיל, משתנים חדשות לבקרים ונתונים להחלטות ושינויים. לפיכך רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות הרשות או המוסד המטפל ושיקול דעתו, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש אוקטובר 2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי עד לחודש מאי 2019, וכן, בימים אלה מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית וניהולית" ו"עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפהDr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנים), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה, שד' פל ים 7, חיפה (סמוך לבנין בית המשפט).

פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04.

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net