ישראלים בעלי אזרחות נוספת, יידרשו להצהיר לבנקים כי שולמו מיסים על הכספים
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד ל- 5/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
1.מבוא
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.
משרדנו מלווה, בוחן, ממליץ ומגיש בקשות ל"גילוי מרצון", לרשויות המס בישראל. משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין - נוטריון ורואה חשבון שהתמקצעותו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח במדינות: שוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, רומניה, אוקראינה וקפריסין.
חשוב לזכור! הליך חיוב הדיווח בנוי כך שמעלימי המס בעצם נענשים בצורה כפולה. פעם אחת כאשר הם "נתפסים" ורשויות המס בישראל נוקטות כנגדם בסנקציות כלכליות ופליליות, בהתאם ל-חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 ובעיקר לאור תיקון 14 לחוק.
על פי התיקון אף עבירות מס נפוצות כגון מסירת דו"ח כוזב לרשות המיסים, עלולים להיחשב בנסיבות, כעבירת מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון.
מהאמור עולה כי החל מיום כניסת התיקון לתוקף כל פעולה שתיעשה בחשבון בחו"ל שבו כספים שמקורם בהכנסות שלא דווחו כדין לרשות המיסים, עלולה להיחשב כעבירת הלבנת הון, עבירה חמורה יותר מעבירות המס השגרתיות, אשר העונש בצידה הינו מאסר של עד 10 שנים, חילוטים וקנסות כבדים עד פי 20 מהקנסות הנהוגים לפי דיני המס, וזאת בשל ביצוע כל פעולה שהיא בכספים הלא מדווחים.
פעם נוספת, מעלימיי המס נענשים על ידי המוסדות הפיננסים בהם ביקשו "להסתיר" את כספיהם. שכן הבנקים אינם ממהרים להסתכן בסנקציות שינקטו כנגדם וקבלת קנסות אסטרונומים. הבנקים מעדיפים "לחסל" חשבון אשר קיים לגביו חשד כי אינו דווח כראוי וכפועל יוצא למכור את הנכסים במחיר "הזול והמזדמן"- אפרט ואדגים בפרק 3 להלן.
2.1. תקן ה- CRS והשלכותיו הצפויות
במהלך חודש מאי 2014, הצהירה מדינת ישראל במסגרת מפגש מועצה שהתקיים ב- OECD, ביחד עם 50 מדינות נוספות, כי תפעל ליישום תקן ה-.CRS סטנדרט ה-CRS הינו תקן אחיד שפותח על ידי ה- OECD, לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך קיום חלופי מידע המיועד לאכיפת מס בין מדינות. בהתאם לכך תדאג לביצוע שינויי ותיקוני החקיקה הנדרשים בדין הפנימי שלה. בחודש אוקטובר 2014 הודיעה מדינת ישראל כי יישום של חליפי מידע אוטומטיים, בהתאם לסטנדרט, יחל בסוף 2018.
על רקע חילופי המידע בין המדינות, השקיפות הגוברת, האמנות הבינלאומיות לשיתופי-פעולה ומדיניות הOECD-לחשוף העלמות מס, ציין מנהל רשות המיסים משה אשר:
"זאת סביבת המס החדשה שלנו. המדינות הבינו שאם כל אחת עוזרת באמצעות הלנת קצת כסף אצלה בבנק להעלים מס במדינה אחרת, גם היא סובלת מכך. החלפת האינפורמציה בין מדינות היא הבסיס לדיווח התקין במישור הבינלאומי. זה הכלי האפקטיבי ביותר. כיום יש לרשות המסים תשתית של אמנות מס עם מדינות אחרות מאוד טובה, אבל עד היום חילופי המידע לפי האמנות האלה היו פר-תיק, ובאופן כזה קשה לייצר טיפול רוחבי במסה של העלמות המס. עכשיו אנחנו 'מפקסים' את עצמנו בלקבל רשימות בנקאיות נרחבות ולהצליב מידע על ישראלים בעולם. שיתוף הפעולה שהתהדק בין המדינות יגביר את המידע שיגיע לרשות המסים באשר למידע הפיננסי של תושבי ישראל בתאגידים פיננסים בשוויץ וכך תסייע באכיפה שוויונית של המס בישראל ותשלום מס אמת וצמצום ההון השחור."
הליך ה-CRS נעשה כהליך המשך "טבעי" ל- FACTA האמריקאי, עליו אפרט בהמשך. באופן כללי, ה-CRS הוא חלק מ"מהפכת השקיפות", אשר מתרחשת בכל מדינות העולם, לרבות ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי. נכון להיום, מעל 100 מדינות אימצו את תקן ה-CRS והצהירו כי הינן מעוניינות בהחלפת מידע- ישראל גם היא בדרך לשם.
חשוב להבין, כי ישראל, מיד עם יישום התקן, תקבל, באופן שוטף, מידע אודות חשבונות אזרחיה בחו"ל ובמקביל תמסור מידע על חשבונות תושביה, שהם בעלי אזרחות זרה. בהקשר זה חשוב לציין את דברי רו"ח בר-זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים המתמחה בטיפול בתהליך "גילוי מרצון". לדבריו: " ישראלים רבים המחזיקים חשבונות בחו"ל בשווייץ, סינגפור, הונג-קונג או כל מקום אחר, לא מבינים שהמשמעות היא שבכל אותן מדינות נעשים בדיוק אותם הצעדים...למעשה גם אותם ישראלים שסגרו את החשבונות שלהם בחו"ל או שחתמו על טפסים 'לא מדויקים' לאותם בנקים, באשר להצהרת הנכסים בישראל, המידע בעניינם עומד להתקבל בצורה מסודרת בקרוב מאוד ברשות המסים כחלק מאותה עסקה בדיוק, והרשות תפעל נגדם נמרצות".
2.2. שקיפות באיחוד האירופי
האיחוד האירופי הוא גוף שמטרתו ליצור שילוב כלכלי בין המדינות החברות בו באמצעות הקמת שוק משותף. האיחוד הינו התאגדות של מספר רב של מדינות באירופה, האמורות לעודד הרמוניזציה, צמיחה כלכלית וגידול בתעסוקה באמצעות תנועה חופשית של סחורות, כוח אדם, שירותים והון. לשם כך יש צורך בקביעת דין אחיד בנושאים הרלוונטיים במדינות החברות באיחוד אשר הינן בעלות אפיונים של מדינת-על אחת, כגון פרלמנט, חוקים, כלכלה משותפת, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים.
האיחוד האירופי, בדומה למדינות רבות אחרות בעולם, מקדם את המגמה הכללית של שקיפות של תאגידים בינלאומיים גדולים ודרישה לדיווחים ברורים יותר אודות תשלום המס שלהם. הכוונה בהגברת השקיפות הינה יצירת אחריות חברתית של החברות הבינלאומיות בעולם, על מנת למנוע את יכולתן להימנע מתשלומי מס ולנצל מקלטי מס.
בהמשך לפרויקט ה- BEPS של ארגון ה-OECD אשר עלה לאחר מקלטי המס המכונים "מסמכי פנמה", פרסמה הנציבות האירופית ביום ה-5 ביולי 2016 את התקנות לשיתופי העברת המידע והשקיפות בין מדינות האיחוד האירופי. מטרת התקנות הינה אכיפת המס במסגרת מדינות האיחוד תוך נקיטת צעדים נרחבים נוספים למניעת העלמת מס, באמצעות הגברת השקיפות והמלחמה הכוללת הן בהעלמות המס והן בהימנעויות ממס.
התקנות כוללות את הפעולות כדלהלן:
1) הידוק הקשר בין המאבק בהלבנת הון וכללי הדיווח והגילוי בדוחות המס.
2) הנציבות תקדם שבחשבונות הבנק הקיימים ובחשבונות בנק חדשים, יהיה פיקוח הדוק. כמו כן, מוצע כי חברות בעלות פעילות פסיבית ונאמנויות תהיינה כפופות לביקורת גבוהה יותר ולכללים נוקשים יותר.
3) הנציבות תפעל להענקת גישה למידע אשר יימסר לכל רשויות המס בכל מדינות האיחוד האירופי, לגבי בעלי הזכות שביושר ובדיקת הנאותות אשר נאסף באמצעות הרשות להלבנת הון.
4) הנציבות תבחן את המסגרת המתאימה ביותר שבמסגרתה מדינות חברות יכולות להחליף מידע שנאסף על ידן באופן אוטומטי על בעלים שביושר של חברות ונאמנויות, תוך זיהוי מקרים בהם קיימות השלכות מס פוטנציאליות.
5) הנציבות תפעל להגדלת המעקב והניתור אחר גורמים המאפשרים או משווקים תכנוני מס אגרסיביים.
6) הנציבות תבחן את הדרך הטובה ביותר להגביר את הפיקוח ולקבוע מנגנון של תמריצים שליליים יעילים כנגד אותם גורמים. לצורך יישום מטרה זו, תשיק הנציבות התייעצות ציבורית לקבלת משוב.
7) הנציבות תקדם סטנדרטים גבוהים יותר לממשל תקין בתחום המס ברחבי העולם.
8) הנציבות תפעל בשיתוף פעולה עם הוועדה האמונה על קוד ההתנהגות במיסוי עסקים, על מנת לגבש רשימה סופית של אותן מדינות סוררות עד לתום שנת 2017.
9) הנציבות תבחן את שיפור ההגנה על חושפיי שחיתויות (whistle-blowers). החוק הנוכחי המונהג באיחוד האירופי מכיל הגנה על חושפיי שחיתויות ברמה הסקטוריאלית בלבד. לאור העובדה שבשנים האחרונות, מידע רב אודות חשבונות בנק בלתי מדווחים הגיעו דווקא מגורמים מתוך המוסדות הפיננסיים והאחרים, תבחן הנציבות את הצורך בהוראות סקטוריאליות נוספות והוספת הוראות רוחביות כדי להגביר את ההגנה על חושפיי השחיתויות.
המדינות החברות באיחוד כבר אימצו את הרעיון של הקמת רשימה שחורה משותפת לכל האיחוד האירופי, של מדינות (שאינן חברות באיחוד) שאינן מכבדות סטנדרטים של ממשל נאות בתחום במס.
2.3. חקיקת ה-FATCA של ארה"ב
במסגרת המאבק האינטנסיבי של ממשלת ארה"ב במעלימי המיסים בכל העולם, הגביר הממשל האמריקאי בראשות הנשיא אובמה את מאמצי גביית המיסים. הדבר נובע מן הגירעון הגבוה ומן המשבר הפיננסי האופפים את ארה"ב. במסגרת המאמצים הללו, נדרשו כל הבנקים או המוסדות הפיננסיים בישראל ובעולם, לבדוק את זהותם של לקוחותיהם, על מנת לברר אם אלה תושבי ארה"ב. המטרה היא לחייבם בדיווח על חשבון הבנק ועל נכסיהם, לרשות המיסים הישראלית כדי שזו תדווח לרשות המיסים בארה"ב.
הסכם ה-FATCA, מסדיר את דרך ההעברה של המידע מרשות המסים הישראלית לרשויות המס של ארה"ב. את המידע ימסרו הגופים הפיננסיים בישראל. בנוסף, ההסדר קובע את הדרך ההפוכה בה יועבר המידע מרשות המס בארה"ב לרשות המיסים בישראל.
תושבי ארה"ב שלא יחשפו מידע אודות החשבונות אשר בבעלותם או בחזקתם בישראל עשויים להיות חשופים לקנס של עד 50% משווי החשבונות. בנוסף, הם חשופים לאפשרות של חקירה פלילית וכתב אישום. גם מוסדות פיננסיים עלולים להיענש. מוסדות פיננסיים כגון בנקים, קרנות גידור וקרנות נאמנות, שלא ידווחו כנדרש, עלולים לספוג קנס בשיעור של 30% מהנכסים.
על מנת להימנע מניכוי המס במקור בשיעור 30%, על מוסדות פיננסיים לספק מידע לרשויות המס האמריקאיות בנוגע לחשבונות המוחזקים עבור אזרחים ותושבים אמריקאים. על המידע הנמסר לכלול את השם, הכתובת ומספר הנישום של כל בעל חשבון אמריקאי.
ההסדר הנקבע בין המדינות, מאלץ את הבנקים בכל העולם לחתום על ההסכם עם רשות המס האמריקאית. במידה שלא יעשו כן, הם יהיו כפופים לניכוי מס במקור של 30% מההכנסות של אותו הבנק של ארצות-הברית או ממכירת נכסים ומניות ואגחי"ם בארצות הברית.
ההסכם נועד לכך שכל הגופים הפיננסיים ימלאו באופן מוחלט את הכללים בהתאם להסכם ולא יקחו סיכונים עבור לקוחותיהם. המוסדות האלה יעדיפו לנתק מגע עם אותם לקוחות שאינם משתפים פעולה ולא יעבירו את האינפורמציה ומכאן בעלי חשבונות חייבים לדווח כנדרש.
הסכם הינו הדדי, בין רשות המיסים הישראלית לבין רשויות המס האמריקאיות. ההסכם קובע כי רשויות המס האמריקאיות יעבירו מידע אודות אזרחי ותושבי ישראל בעלי חשבונות בגופים הפיננסיים בארצות הברית. עוד קובע ההסכם כי גופים פיננסיים בישראל ובארצות הברית יחליפו ביניהם דיווחים באופן שוטף ועוקב בגין חשבונות הבנק והמוסדות הפיננסיים הנמצאים במדינות. כך גם בנוגע להעברת מידע מרשויות המס הישראליות בנוגע לחשבונות של אזרחים ותושבים של אמריקה המחזיקים חשבונות במוסדות פיננסיים בישראל.
3.1. העברת מידע: רשות המסים מראה תוצאות – הועבר מידע אודות כ-8,000 ישראלים
כחלק ממגמת השקיפות העולמית, ולאור לחצים בינלאומיים, קיבלה רשות המסים בישראל, ממשטרת צרפת, דיסק עמוס נתונים על כ-8,000 אזרחים ישראליים שהחזיקו כ-10 מיליארד דולר בבנק HSBC.
זהותם של הלקוחות הפתיעה את ראשי רשויות המס, אשר ציפו שבעלי החשבונות הסודיים מחו"ל, יהיו אנשי עסקים מהשורה הראשונה, כך היה אף לגבי לקוחות של סניף HSBC ז'נבה הנקראים מסמכי "סוויס ליקס". למעשה ברשימת לקוחות הבנקים הופיעו: בעל פיצוציה, פנסיונרים, עורך דין, בעלים של חברת הנדסה, רופאי שיניים, מורים, עובדים סוציאליים, מרצה באוניברסיטה, אשת שופט מחוזי (שהתפטר בעקבות אי הדיווח), ואף מתווך נדל"ן. במסגרת החקירה נמצאה מחברת שחורה ובה רשימות שונות, אשר ניהלו המתווכים מטעם הבנק אשר כללו שמות הלקוחות וסכומי הכסף אשר לא דווחו. על-פי החשד, חשבונות בבנק UBS בשווייץ, נרשמו על שם חברות, תושבות מקלטי מס, אליהם העבירו את הכספים, הנאמדים במאות מיליוני שקלים. בעלי החשבונות יואשמו בעבירות מס והלבנת הון, בכפוף לשימוע אשר יערך להם.
יתר על כן, בנקאים מהדסק הישראלי בציריך ישמשו כעדי תביעה במסגרת כתב האישום שהוגש נגד לקוחות הבנק. הבנקאים אשר מופיעים כעדי תביעה הינם בעלי אזרחות ישראלית, אשר נחקרו בישראל במסגרת הפרשה. מנהל רשות המסים, עו"ד-רו"ח משה אשר, ציין כי בידי חוקרי המס נמצאת רשימות ישראלים המחזיקים חשבונות בבנקים נוספים בעולם. לפיכך מומלץ ללקוחות הבנקים בעולם, לפנות למומחי מס בתחום המיסוי הבינלאומי, ולהסדיר את חבות המס שלהם במסגרת נוהל "גילוי מרצון" של רשות המסים.
3.2. העברת מידע: הפאניקה בבנקים – העברת מידע וסגירת חשבונות
UBS – הבנק הגדול בשוויץ הודיע ללקוחותיו הישראלים כי "בכוונתו להשיב את כל הכספים שברשותו (לאחר מכירת ניירות הערך, מט"ח, יהלומים ומטילי זהב הנמצאים בכספות הבנק), בהמחאה בנקאית ללקוח על מנת שיעבירו לבנק אחר, שלאחריה ייסגר החשבון ותחסם המשך הפעילות.
מנוסח המכתב שנשלח ללקוחות נראה ש־UBS איבד את סבלנותו. הבנק מדגיש במכתב כי "לא יהיה אחראי על אובדן רווחים שיתרחש כתוצאה מהפסקת השירותים". כלומר, שמבחינתו מוכן הבנק למכור למשל תיקי ני"ע במחיר הנמוך משווים המוערך – העיקר להנזיל את הכספים בהקדם ולהחזירם לבעל החשבון שלא הצהיר ששילם מס על הנכס.
יתרה מזאת, הבנק מעמיד 3 אפשרויות להעברת הכסף ללקוח. כאופציה ראשונה ניתן להשאיר את הכסף בבנק, בצורת המחאה, לזמן מסוים. לחלופין, ניתן להעביר את ההמחאה לבנק אחר, בהתאם לבקשת הלקוח – כמובן לא UBS או מי מקבוצתו. כאן, חשוב לציין כי לא מובן מאליו כי בנק אחר יקבל כסף זה, שוב, לאור עליית השקיפות. האופציה השלישית, הינה הבעייתית ביותר, שכן ההמחאה תשלח ללקוח בדואר – במקרה זה, תקנות מכס עשויות לדרוש את חשיפת הסכום ופרטי הלקוח, כך שלמעשה האנונימיות נשללת.
בנק ההשקעות שוויצרי נוסף, ה-UBP, הודיע ללקוחותיו הישראלים, שאם לא יוכיחו כי קיים דיווח, לרשות המסים בישראל על הכספים אשר בחשבונותיהם, תיק ההשקעות של הלקוח יימכר, והכסף יופקד בחשבון שאין לו גישה אליו, הבנק יתחיל לממש בעצמו את הנכסים בבנק והכספים יוקפאו.
מאמרם של תומר גנון ועמרי מילמן מיום 29.5.16, בעיתון כלכליסט, מציג היטב את המהלך:
ממכתב ששלח UBP ללקוחות הישראלים שלא הצהירו עדיין על תשלום מס והגיע לידי "כלכליסט" עולה ש־UBP מציע לקשר אותם למומחי מס בישראל. "אם אתה לא מעוניין בשירות זה, או לא שלחת ראיות בכתב לתשלום מס, אנא העבר לנו הנחיות לסגירת חשבונך או נכסיך עם פרטים לגבי המוטבים (...) עם עדיפות לבנק בארץ המוצא של בעל החשבון, ואם לא אז לבנק הנמצא ב־OECD".
לקוח שלא יספק את ההצהרה הנדרשת על תשלום מס או לחלופין יסגור את החשבון ב־UBP, חשבונו יוקפא. תיק ההשקעות של הלקוח יימכר, והכסף יופקד בחשבון שאין לו גישה אליו. כמו כן, כל הפקדה תידחה ותוחזר ללא מתן הודעה לשולח, לא יתאפשר למשוך מזומנים, ניירות ערך או זהב ולא יינתן אשראי. "בהיעדר הנחיות לסגירת החשבון, יכול הבנק למכור את הנכסים ללא הודעה מוקדמת ובלי להתחשב בבקשות קודמות לגבי אופי הניהול", נכתב בהודעה של הבנק. הבנק מוסיף כי הפעולות יינקטו בלי לקחת בחשבון הפסדים הנובעים מתנודות השוק או המרות מטבע.
הצעדים החד־צדדיים שמאיימים לנקוט הבנקים נובעים מחשש שמדינות המוצא של לקוחותיהם יפתחו נגדם חקירות פליליות על סיוע והלבנת הון באמצעות החשבונות הסודיים שבניהולם.
4. הפתרון: גילוי מרצון
גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הנו, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בחו"ל, אותו ניתן לבצוע ב-3 מסלולים עיקריים, לבחירת הנישום:
המסלול הראשון – הגילוי מרצון המלא-הרגיל;
המסלול השני – הגילוי מרצון באופן אנונימי;
המסלול השלישי – הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר המאפשר דיווח על הון עד לסכום2,000,000 ₪.
הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכספים שהופקדו, בארץ או בחו"ל. הבקשה לגילוי מרצון מיועדת בין השאר, לאזרחים שלא דיווחו עד כה על כספים או נכסים כדלקמן: רווחי הון בחו"ל, חשבונות בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך, או כל סוג של חשבון או סוג של הכנסה אחרת אשר קיימת סבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי.
התנאים המקדמיים והראשוניים החשובים ביותר, לכניסה לגילוי מרצון, להלן:
1) הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר, בית משפט וכדומה.
2) אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.
3) במשרדי הרשות למסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.
משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון שעיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית כתובה וחתומה, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים במאמרים או בסקירה דלעיל. הנושאים, המאמרים והסקירות, שצוינו לעיל, משתנים חדשות לבקרים ונתונים להחלטות ושינויים. לפיכך רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות הרשות או המוסד המטפל ושיקול דעתו, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש אוקטובר 2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי עד לחודש מאי 2019, וכן, בימים אלה מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית וניהולית" ו"עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפהDr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנים), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה, שד' פל ים 7, חיפה (סמוך לבנין בית המשפט).
פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04.
e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net