מס הכנסה בודק את אפליקציות התשלום: פייבוקס של דיסקונט, ביט של פועלים, פפר פיי של לאומי

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

מס הכנסה בודק את אפליקציות התשלום

בעקבות חשד שעלה כי אפליקציות התשלום חשודות ככלי להעלמת מס, פנה מס הכנסה בבדיקה אל בנק דיסקונט המפעיל את פייבוקס, בנק פועלים המפעיל את ביט, בנק לאומי המפעיל את פפר פיי.

רשות המיסים מצאה לנכון לבדוק באופן יסודי באמצעות רשימת דרישות ששלחה, ע"י מנהל היחידה הארצית לשומה- ירון בן נעים, את השימוש באפליקציות התשלום של שלושת הבנקים.

לרשות המיסים קיים חשד כי אפליקציות הבנקים, שלרוב בשימוש על ידי עוסקים זעירים, הפכו לכלי למכבסת כספים לעוסקים, אשר אינם מצהירים על הכנסות, אותן הם מקבלים באמצעות אפליקציות התשלום. זאת, על סמך מספר בדיקות שבוצעו בעסקים שונים, אשר הביאו לידיעתה כי רבים מהעוסקים המשתמשים באפליקציה, לא מדווחים בספרים על הכספים המתקבלים כהכנסה. פניית הרשות לבנקים, היא כחלק מניסיונה להעריך את אופן ההשפעה של התרחבות השימוש באמצעי תשלום חדשים על אפקטיביות אכיפת המיסוי.

בפנייה לבנקים דורשת רשות המיסים כי יועברו לבדיקתה רשימת הלקוחות אשר השתמשו באפליקציית תשלום הבנקים דלעיל במקרים הבאים:

ראשית, לקוחות אשר קיבלו תשלומים דרך האפליקציה מעל 500 פעמים בשנת המס 2018.

שנית, לקוחות שהסכום הכולל באפליקציות עלה על 50,000 ₪ עם מעל 300 פעולות לקבלת התשלום. ובעוד שלכאורה האפליקציות מגבילות את היקף קבלת התשלומים באפליקציה ל50,000 ₪, פנייה אל נציג שירות מאפשרת את הגדלת התקרה לסכום הגבוה מכך.

כאמור, רשות המיסים בודקת לעומק את סוגי העוסקים הזעירים (דוגמת קוסמטיקאיות ומאמנים אישיים), אשר על פי החשד מנצלים את אפליקציות הבנקים על מנת להפחית את סך הכנסותיהם מעסקם. זאת, על ידי כך, שעוסקים אלה החלו להוריד את היקף עסקאותיהם במזומן, והחלו לקבל תשלומים על שירותיהם דרך אפליקציית התשלומים ללא הנפקת חשבונית, וכסף פרטי שאינו קשור למקור הכנסתם.

על אף שרבים מהפועלים באופן הזה מסתכנים בעבירה פלילית, לעוסקים הזעירים אינטרס גדול יותר לעשות שימוש באפליקציות באופן הנחשד (וכן גם לא לדווח על מזומן), שכן בהיותם "עוסק פטור" הם נהנים מהטבות המבוססות על מחזורי עסקאותיהם. כך, שהעדר דיווח על הכנסות מאפליקציית התשלומים, מאפשר להם להמשיך לדווח על מחזור מכירות נמוך מהקיים במציאות, ובכך להמשיך להיות פטור ממע"מ על שירותיהם המאפשר להם להוזיל משמעותית את מתן השירות.

יחד עם המהלך של רשות המיסים להילחם במעלימי המס בעידן הטכנולוגי, קיימים קשיי הוכחה שעשויים לעמוד לצד המעלימים.

ראשית, על אף שקיימת מגבלה על היקף קבלת הכספים מהאפליקציה, ההגבלה חלה על מנוי המשתמש באפליקציה, בניגוד להגבלה על חשבון הבנק של העוסק. כך, שמרגע שהמשתמש מיצה את מכסתו, גם אם שיחת הטלפון למוקד השירות לא הביאה להגדלת תקרתו, מצב זה עלול לפתוח משתמש נוסף (במכשיר אחר) ולהעביר את הכספים לחשבון הבנק שלו.

שנית, שימוש באפליקציה מאפשרת ללקוח לשמור על "אנונימיות". דהיינו, כל עוד האפליקציה לא מסוגלת להתאים בין זהות המשתמש לחשבון הבנק שלו, אזי, עוסק המבקש להעלים מס, יכול לבחור לפברק את פרטיו האישיים באפליקציה, ובכך להבטיח באופן מסוים שלא ניתן יהיה להתאים בין הכנסותיו מעסק לבין העסקאות בחשבון הבנק שלו. יש לציין, כי על אף שהדבר מקשה על הרשות לזהות באופן שכזה את מעלימי מס, אין מדובר בזיהוי בלתי אפשרי. שכן, בהינתן החשד, יכולה רשות המיסים לבדוק את כלל המשתמשים המעבירים כספים דרך האפליקציה לחשבון הבנק, ולהעמידם בבדיקת דיווח. זאת , על אף שהמעלים יבחר להשתמש במספר אפליקציות בשילוב שמות בדויים, על מנת לא למשוך את תשומת ליבה.

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנים, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש 10/2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019 וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנים), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה,

פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net