יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC

יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למשפטים – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ כ-10 מִילְיַארְד בְּבַנְק HSBC

כחלק ממגמת השקיפות העולמית, ולאור לחצים בינלאומיים, קיבלה רשות המסים בישראל, ממשטרת צרפת, דיסק עמוס נתונים על כ-8,000 אזרחים ישראליים שהחזיקו כ-10 מיליארד דולר בבנק HSBC.

מאמצי הגבייה של רשות המסים, באמצעות נוהל הגילוי מרצון, הואצו בשנה החולפת. כך למשל ארע בפרשתUBS , כמו גם, השינויים הרגולטוריים המתרחשים במדינות רבות בעולם בתחום השקיפות הבנקאית כפי שסקרתי במאמרי:

הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.

פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן.

בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס.

פרשת UBS התרחשה לפני כשנה. לידי רשות המסים, הגיעו רשימות החשבונות של לקוחות ישראלים של בנק UBS השוויצרי, אשר לא דווחו כחוק לרשות המיסים.

זהותם של הלקוחות הפתיעה את ראשי רשויות המס, אשר ציפו שבעלי החשבונות הסודיים מחו"ל, יהיו אנשי עסקים מהשורה הראשונה, כך היה אף לגבי לקוחות של סניף HSBC ז'נבה הנקראים מסמכי "סוויס ליקס". למעשה ברשימת לקוחות הבנקים הופיעו: בעל פיצוציה, פנסיונרים, עורך דין, בעלים של חברת הנדסה, רופאי שיניים, מורים, עובדים סוציאליים, מרצה באוניברסיטה, אשת שופט מחוזי (שהתפטר בעקבות אי הדיווח), ואף מתווך נדל"ן. במסגרת החקירה נמצאה מחברת שחורה ובה רשימות שונות, אשר ניהלו המתווכים מטעם הבנק אשר כללו שמות הלקוחות וסכומי הכסף אשר לא דווחו. על-פי החשד, חשבונות בבנק UBS בשווייץ, נרשמו על שם חברות, תושבות מקלטי מס, אליהם העבירו את הכספים, הנאמדים במאות מיליוני שקלים. בעלי החשבונות יואשמו בעבירות מס והלבנת הון, בכפוף לשימוע אשר יערך להם. יתר על כן, בנקאים מהדסק הישראלי בציריך ישמשו כעדי תביעה במסגרת כתב האישום שהוגש נגד לקוחות הבנק. הבנקאים אשר מופיעים כעדי תביעה הינם בעלי אזרחות ישראלית, אשר נחקרו בישראל במסגרת הפרשה. מנהל רשות המסים, עו"ד-רו"ח משה אשר, ציין כי בידי חוקרי המס נמצאת רשימות ישראלים המחזיקים חשבונות בבנקים נוספים בעולם. לפיכך מומלץ ללקוחות הבנקים בעולם, לפנות למומחי מס בתחום המיסוי הבינלאומי, ולהסדיר את חבות המס שלהם במסגרת נוהל "גילוי מרצון" של רשות המסים.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון, אשר עיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

מיסוי תושבי ישראל ובעיית הבנקים בעולם

ביום ה-1 בינואר 2003, החלה במדינת ישראל, שיטת מיסוי על בסיס פרסונלי. קודם לכן, שיטת המס הנהוגה הייתה שיטת מס על בסיס טריטוריאלי, עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל. חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות במס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף מתן דו"ח על הכנסות אלו. לכן תושבי ישראל אשר החזיקו הכנסות חו"ל כאלו הפקידו אותם בבנקים בחו"ל ואף הריבית והרווחים שנצברו על ההכנסות בחו"ל, לא היו חייבים במס בישראל. משנת 2003, תושב ישראל חייב במס בגין הכנסתו (קרי, למדינה זכות למסות את הנישום אשר חי בתחומה), ללא קשר למקום בו הופקה ההכנסה. הדבר הוביל להרחבת בסיס המס בישראל. כמו כן, על פי ההגדרה החדשה מי שאינו תושב ישראל ימוסה בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, ויחויב במס בגין הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. מבחן "מרכז חייו של הנישום" שנקבע בפסיקה אומץ בחקיקה, על כן, לא היה שינוי משמעותי במצב הקיים לאחר התיקון. תושב ישראל הוגדר בפסיקה, כמי שמרכז חייו בישראל. לצורך קביעת מרכז החיים, נבדקים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף, לצורך קביעת התושבות קיימת חזקה (משמעות חזקה היא תפיסה הניתנת לסתירה. במידה ויתקיימו תנאיה היא תצביע על כך שמרכז חייו של היחיד הוא בישראל), אשר מהווה מבחן טכני, לפיו מונים את משך שהייתו של הנישום בישראל לעומת משך ימי שהייתו בחו"ל. יחיד יחשב לתושב ישראל באם הוא שהה בישראל מעל 183 ימים במהלך שנת המס או מעל ל-30 ימים בשנת מס כאשר ביחד עם שתי שנות המס הקודמות שהה בישראל מעל 425 ימים.

במידה והצד שכנגד יעמיד הוכחות לסתירתה, יונח כי מרכז חיי הנישום איננו בישראל. המבחן העיקרי הוא מבחן מרכז החיים. לצורך בדיקת מבחן מרכז החיים יש לבדוק את: מקום מגוריו ומגורי משפחתו, בית קבע בישראל ובחו"ל, נכסים בישראל ובחו"ל, מקום הכנסותיו של היחיד, כמו כן יבדקו: הכנסות מעסק או מעבודה, ביטוחי חיים, חשבונות הבנק, קרנות הפנסיה או ביטוחי מנהלים, דרכון, מיקום משרדו, כלי הרכב, קשריו החברתיים – אגודות, חברויות בארגונים, מוסדות, חברות וכדומה.

ניתן לראות כי המערכת הבנקאית בישראל ובעולם, בתקופה האחרונה, מוודאת כי כל הכספים המועברים בין החשבונות בישראל ובין החשבונות בעולם דווחו ושולמו בגינם מיסים על חשבונות אלה. גם כספים המועברים מחשבון לחשבון בתוך המדינה, לרבות במדינת ישראל – הינם כספים שלקוח הבנק אשר העביר אותם, דיווח ושילם מס לרשויות המיסים בעולם וכמובן בישראל.

אזרחי ישראל העובדים כעת בחו"ל (ואף אלה שמרכז חייהם אינו בישראל או עבדו בעבר בחו"ל), לא מסוגלים להעביר את חסכונותיהם הנמצאים בבנקים בעולם, לחשבון הבנק שלהם בישראל, אלא לאחר המצאת אישורים מתאימים שבהם הם מציינים כי הכספים אשר הופקדו בבנקים בעולם, דווחו במדינה הרשומה כמרכז חייהם או במדינה אותה רשמו כמדינת תושבותם, בעת הפקת אותן הכנסות.

אזרחי ישראל אף אם אינם תושבים, חויבו להצהיר ולהסביר את אותם חשבונות.

שיתוף פעולה בעולם, כפי שעולה מכתבתו של עמרי מילמן – כלכליסט – 1 באוגוסט 2016

רשות המסים השיגה את רשימת הישראלים שהחזיקו בבנק HSBC ביחד כ-10 מיליארד דולר.

מדובר בדיסק עמוס נתונים על כ-8,000 ישראלים שקיבלה הרשות אחרי מו"מ ממושך עם משטרת צרפת. מלבד שמותיהם של בעלי החשבונות הגיעו לידי רשות המסים גם תכתובות בין אותם לקוחות לבנקאים שלהם וכן פירוט על יתרות עו"ש, הפקדות וכו'.

רשימת הישראלים שהחזיקו כ-10 מיליארד דולר בשלוחות של הבנק השוויצרי HSBC בז'נבה וביציריך הגיעה לידי רשות המסים. רשימת הישראלים כוללת שמות ידועים שאחד מהם החזיק 104 מיליון דולר (שטען בזמנו שהכספים דווחו כחוק לרשויות המס).

הרשימה מהווה חלק מהדו"ח שפרסם ארגון העיתונאים הבינלאומי ICIJ בפברואר שעבר וכללה את הרשימה שהגיעה כעת לידי הרשות. מדובר בדיסק עמוס נתונים על כ-8,000 ישראלים, בעוד שעל פי הפרסומים של ארגון העיתונאים נספרו כ-6,500 ישראלים.

מלבד שמותיהם של בעלי החשבונות הגיעו לידי רשות המסים גם תכתובות בין אותם לקוחות לבנקאים שלהם וכן פירוט על יתרות עו"ש, הפקדות וכו'.

הרשימה היא חלק מדיסק עם פרטיהם של 24 אלף בעלי חשבונות ברחבי העולם, שנלקח ב־2009 על ידי עובד HSBC, ארווה פאלצ'יאני. העובד מכר את המידע לממשלת צרפת, ועל בסיסו היא פתחה בחקירת מס נגד כ־3,000 מאזרחיה בחשד להעלמת מס. ברשימה נמצאים שמותיהם של מאות יהודים צרפתים.

פאלצ'יאני מכר את הדיסק גם לשלטונות המס בגרמניה, באנגליה ובארה"ב והמידע הוביל לחשיפת מעלימי מס. משטרת צרפת העבירה את הרשימה גם לרשויות יוון, ספרד, אנגליה וארגנטינה בעבר וכעת גם לרשות המסים הישראלית. הרשות לא שילמה עבור הרשימה אלא השיגה אותה לאחר משא ומתן ממושך עם הרשויות הצרפתיות.

מעבר להכנסות ממסים שאמורות להיכנס לקופת המדינה, עצם הכנסת הכספים למעגל הכספים המדווחים ובכך לאפשר להם להיות מושקעים בארץ, יש אפקט חשוב לכלכלה הישראלית.

אולם על פי ההערכות חלק מהחשבונות מדווחים או נמצאים בהליך של גילוי מרצון להסדיר את תשלום המס שלהם כך שלא ברור עוד מה היקף ההכנסות ממסים ומה היקף הכספים הלא מדווחים כלל, זאת במיוחד לאור כך שמדובר על נתונים מהשנים 2007-1997 שעל חלקם, עבירות המס הלא חמורות שאינן מעורבות בפשיעה, חלה התיישנות לאחר עשר שנים.

מנהל רשות המסים, משה אשר: "קבלת הרשימה מהווה אחד התוצרים המשמעותיים של המאבק בהון השחור והיא מצטרפת למהלכי חקיקה ומהלכים אחרים להשגת מידע על ישראלים שמחזיקים חשבונות בנקים ונכסים בחו"ל, דוגמת פרויקט ה FATCA והפרויקט המקביל של ה-OECD. בהזדמנות זו אני קורא לכל אותם ישראלים שיש להם הון לא מדווח בישראל ובחו"ל וטרם הגישו בקשה, להגיש בקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל".

(מהכתבה דלעיל, של עמרי מילמן, הושמטו שמות המעורבים בפרשה. א.כ.)

הפתרון להצהרה על נכסים בארץ ובעולם הינו הגילוי מרצון

התנאים המקדמיים והראשוניים החשובים ביותר, לכניסה לגילוי מרצון, להלן:

1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.

2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

3. במשרדי רשות המסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

הליך הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בארץ או בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בארץ או בעולם.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014, הוארכה עד ליום 31/12/2016, ומאפשרת גילוי מרצון כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל באמצעות בא כוחו של המבקש-עו"ד

מבקש הגילוי מרצון, ו/או באמצעות בא כוחו (מומלץ עורך דין בלבד, שכן ייצוג ע"י עורך דין מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח, לעומת כל גורם אחר, אשר אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה, ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח-הנישום), יגיש את הבקשה בצירוף נספח ב' לנוהל החדש עם כל המסמכים הנדרשים לגורם המוסמך ברשות המיסים באמצעות הדואר האלקטרוני שכתובתו:giluymerazon@taxes.gov.il בסמוך להגשת הבקשה, מחלקת החקירות, תישלח למבקש ו/או לעורך הדין של המבקש, הודעה המאשרת את קבלת הבקשה, וכוללת את מספר הבקשה כפי שנקלטה במערכת הממוחשבת. מספר הבקשה האמור, ילווה את הבקשה עד לסיום התהליך כפי שיפורט בהמשך.

הטיפול בבקשה – בהסתמך על הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 11/2014, מיום 8 בדצמבר 2014

הגורם המוסמך במחלקת החקירות של רשות המיסים, יבדוק האם הבקשה עומדת בתנאים של הנוהל החדש ועם סיום הבדיקה, יוציא למבקש ו/או לעורך הדין, אישור או דחייה של הבקשה.

היה ומצא הגורם המוסמך כי ניתן לאשר את הבקשה, יפנה את המבקש למשרד השומה הרלבנטי להמשך טיפול שומתי ולהסדרת חבות המס, בהתאם לאמור להלן:

א. אם קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד השומה בו מתנהל תיקו של המבקש.

ב. אם לא קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד הרלבנטי בהתאם למקום העסק או מקום המגורים של המבקש.

באישור אשר יוציא הגורם המוסמך ברשות המיסים למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו של המבקש, יצוין כי בקשתו עומדת בהוראות הנוהל ולא ינקטו כנגדו הליכים פליליים, בכפוף להסדרת תשלום המס אצל פקיד השומה.

במקביל להוצאת האישור למבקש, יעביר עובד מחלקת החקירות במטה רשות המסים (להלן: "הגורם המטפל"), את הבקשה עם הצרופות הרלבנטיות באמצעות הדואר האלקטרוני לפקיד השומה הרלבנטי וסגנו להמשך טיפול והקצאתו ע"י פקיד השומה, למפקח המטפל.

פקיד השומה יוודא שהטיפול בבקשה יסתיים לא יאוחר מ-90 ימים לאחר שהגיעה לידו. מצא לנכון כי נדרש להאריך את פרק הזמן מעבר ל-90 ימים כאמור, ישלח הודעה לגורם המוסמך ליידעו בדבר וכן הודעה למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו.

עם סיום הליכי השומה האזרחיים תיערך תרשומת וחתימה על הסכם שומה. פקיד השומה או סגנו יעבירו את ההסכם החתום, התרשומת והנתונים באמצעות הדואר האלקטרוני לגורם המטפל עם העתק לחטיבת שומה וביקורת לכתובת מייל ייעודית: GiluyMh@taxes.gov.il

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי:

במסגרת הליך הגילוי מרצון במסלול האנונימי, האזרח, באמצעות עורך הדין (ייצוג ע"י עורך דין בלבד, מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח), רשאי לחזור בו מן ההליך לגילוי מרצון, בכל שלב, עד לחתימת הסכם השומה. מכאן עולה כי לאזרח, קיימת האפשרות להשיג את הסדר מתאים לרצונו וצרכיו. החשוב ביותר הוא, כי רשות המסים התחייבה, כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד האזרח, במידה והאזרח יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.

המסלול השלישי: מסלול ירוק הינו הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי.

הגילוי מרצון במסלול ירוק מקוצר מאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

בכל נושא נבנה ''טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק'', המורכב מחמישה חלקים:

1. פרטים כלליים

2. העובדות

3. הבקשה

4. הסדר המס ותנאיו

5. הצהרה והתחייבות

בכל טופס יתוארו אותן עובדות ואותם תנאים אשר בהתקיימם, יוכל המבקש להחיל על עצמו את הסדר המס המתואר בטופס.

אין המדובר באישור אוטומטי של הסדר המס – יש להעביר את הבקשה, על גבי הטפסים האמורים, לחטיבה המקצועית של רשות המסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הסדר המס המוצע וזאת בפרק זמן קצר.

מנהל רשות המיסים עורך דין ורואה חשבון, משה אשר ציין, בכנס השנתי של step ישראל, שיתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016 להלן: "חלק גדול מההון השחור לעסקים עובר בצ'יינג'ים". בהתייחסותו לחברת אתנה, שזכתה במכרז לכריית מידע באינטרנט, כפי שנחשף ב"כלכליסט". לדבריו, "לאחרונה זכתה אצלנו במכרז חברה שמתמחה בחיפוש באינטרנט. החברה שזכתה, מחפשת ברשת את הסיגנאלים הרלוונטיים לנו. נניח אנשים שהולכים לאתר יד 2 ומוכרים רק מוצרים חדשים, אנחנו אוספים את כל הנתונים עליהם ומגלים שהם בעצם סוחרים באינטרנט שלא מוכרים במס הכנסה. אין להם חנות או עובדים, אבל הם עושים הרבה כסף ולא מדווח".

על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת הקשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:

קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04,

פקס: 8621349- 04, e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

להרחבה בנושא גילוי מרצון, ראה מאמרי בנושא גילוי מרצון כדלהלן:

1. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח.

2. ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס.

3. ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא,

. FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act)

4. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון.

5. גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי – ניסיון מוכח.

6. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל.

7. חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.

8. גילוי מרצון, פרס חדש-אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים.

9. התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים.

10. חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל.

11. עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון.

12. מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים.

13. הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

14. בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

15. הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.

16. צָרְפַת – יִשְׂרָאֵל, גִּלּוּי מֵרָצוֹן, תּוֹשָׁב חוֹזֵר.

17. שְׁוַויְץ, אַרְצוֹת הַבְּרִית – גִּלּוּי מֵרָצוֹן, מִקְלְטֵי מַס.

18. טוֹפֶס 5329 – רְשׁוּת הַמִּסִּים בְּיִשְׂרָאֵל – גִּלּוּי מֵרָצוֹן.

19. פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן.

20. בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס.

21. חִילוט נְכָסִים וּמְזוּמָנִים שֶׁל מַעְלִימֵי מַס בְּיִשְׂרָאֵל.

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש 10/2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות" וכן, מרצה בפקולטה למשפטים - אוניברסיטת חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים L.L.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי, עד לחודש 05/2019.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net