הגדרות:
גוף במצב התמדה (או גוף במצב "שיווי משקל") הוא גוף הנע ללא תאוצה – כלומר גוף הנע בקו ישר ובמהירות קבועה, או גוף הנמצא במנוחה (לא זז).
זכור: שקול כוחות הפועל על גוף, מוגדר כסכום וקטורי של כל הכוחות שגופים אחרים מפעילים על אותו גוף.
חוק ראשון של ניוטון (חוק מצומצם): אם לא פועלים כוחות על גוף – הגוף יישאר במצב התמדה (לא תהיה לו תאוצה. כלומר: או שלא יזוז או שינוע במהירות קבועה בקו ישר).
חוק I של ניוטון (חוק מורחב) : אם שקול הכוחות הפועלים על גוף מתאפס – הגוף נמצא במצב התמדה.
למעשה החוק הראשון של ניוטון (המורחב, בו אנחנו משתמשים) הוא מקרה פרטי של החוק השני של ניוטון)
ניתן גם לומר את המשפט ההפוך: אם גוף נמצא במצב התמדה – שקול הכוחות עליו מתאפס. הדגשתי משפט זה כיוון שברוב התרגילים נשתמש בניסוח זה (תהיה לנו בעיה בה גוף לא זז או שנע במהירות קבועה ובקו ישר – ומזה נסיק ששקול הכוחות מתאפס).
החוק – I של ניוטון תקף לכל ציר בנפרד. כך בבעיה בשני ממדים, שבה הגוף נמצא בהתמדה (בשני הצירים), נרשום את "משוואת החוק ה- I" לכל ציר בנפרד:
SFx = 0 משמעות: סכום (וקטורי) הכוחות בציר x הוא אפס.
SFy = 0 משמעות: סכום (וקטורי) הכוחות בציר y הוא אפס.
הערה: לפעמים החוק הראשון תקף לציר אחד ואינו תקף לציר אחר. זכור: החוק הראשון הוא מקרה פרטי של החוק השני. לכל ציר החוק השני תקף! אבל אם לגוף אין תאוצה לכיוון ציר מסוים – החוק השני "הופך" לחוק הראשון.