שכונת הקווקזים  מאת דני רכט

המהפכה הרוסית והאירועים שבאו בעקבותיה, כולל הקמת הרפובליקה הסובייטית האוטונומית בדגאסטן, היו גורמים משמעותיים לעלייה של יהודים, ובמיוחד של היהודם ההרריים, לארץ ישראל. חלקם מצא עבודה בעיר העברית והתיישב באמצע שנות העשרים בשכונת צריפים שהיתה בנוייה לצד שדרות הר ציון (שנקראו אז רחוב ירושלים), בסוף רח' הגדוד העברי. 

השכונה הצפופה התקיימה בקרבת מבנה בית הספר העממי ביאליק שהוקם ב-1935 ושנהרס בשנת 2005 לטובת הגן הקווקזי (בפינת הרחובות הר ציון ולוינסקי). רעיון הפארק הועלה על ידי ראש העירייה רוקח כבר בשנת 1950 אולם הוא הוקם בעיכוב קל של חמישים וחמש שנים. במקום בית הכנסת הישן של השכונה שהיה ממוקם במרכז שדרת הר ציון ומנע את הרחבתה במשך שנים רבות, נבנה לצד השדרה בית הכנסת של היהודים ההרריים, יוצאי דגאסטן שבהרי הקווקז.

באחד הצריפים בשכונה גרו יחד אבא אחימאיר ואברהם סטבסקי, מראשי ברית הבריונים שהואשמו ברצח חיים ארלוזרוב - פרשה שטילטלה את הישוב העברי בתחילת שנות השלושים. שופטי סטבסקי אף ביקרו בצריף במסגרת המשפט שהתנהל. שטחה של השכונה סופח לעיר תל אביב בשנת 1947.

בשכונה פעלה קבוצת הכדורגל הררי תל אביב אשר עברה יחד עם רבים מתושבי השכונה אל שיכון מפוני הקווקזים בחלקה הדרומי של יד אליהו. שכונת הקווקזים פונתה לטובת הרחבת התחנה המרכזית (הישנה) והוספת רציפים לתחנה בסוף שנות החמישים בשטח שהוא כיום המשכו של רחוב הגדוד העברי מזרחה משדרות הר ציון.