שיכון טמפלגזלשפט מאת דני רכט

עוד משנת 1942 הוביל ישראל רוקח את נסיונות העיריה לרכוש את אדמות המושבה הגרמנית שרונה. לאחר תקופה לא קצרה שכללה את גירוש רוב הנתינים הגרמנים מהארץ ואת רצח מנהיגם גוטהילף וגנר (22.3.1946) התתקבלה החלטה בישיבת ועד הקהילה הטמפלרית (12.11.1946) להיכנס למשא ומתן עם העיריה ועם הבריטים בדבר מכירת האדמות. בתום משא ומתן זה (11.12.1946) סוכם כי רוב אדמות שרונה (חוץ משטח הכפר עצמו) ימכרו לעיריית תל-אביב. הבריטים פירסמו צו המעביר את האדמות לרשות הממונה על רכוש האוייב. ובסוף נובמבר 1947 הסכימה ממשלת המנדט למכור אותן לעיריה תמורת 2.36 מליון לא"י. כדי לממן את העסקה היקרה יצאו רוקח יחד עם אברהם הרצפלד מהנהלת הקק"ל לסיור מגבית בארה"ב במהלכו גוייס הסכום שאיפשר את רכישת הבעלות המלאה על הקרקעות.

רוב האדמות החקלאיות שנמכרו היו מזרחית לואדי מוסררה (נחל איילון). חלקן היה בבעלות בנק טמפלגזלשפט הטמפלרי (Bank Der Templegesellschaft) שבניינו עדיין ניצב בדרך יפו תל-אביב. הבנק נוסד בשנת 1924 ופעילותו הופסקה עם פרוץ מלחמת העולם השניה. על חלק מקרקעות הבנק החל להיבנות ב-1948 שיכון פליטי הספר - כיום שכונת רמת ישראל. על חלק אחר של אדמות הבנק הטמפלרי יזמה העיריה את בניית שיכון טמפלגזלשפט העירוני. בשטח המדובר, 357 דונאם, נמצא מזרחה לדרך השלום ודרומית לדרך הגבורה (דרך יצחק רבין כיום) תכנן צוות מהנדסי העיריה בהובלת יעקב בן-סירה (שיפמן) מהנדס העיריה, תכנית לשיכונם של 1420 בתי אב (292 מתוכם בשיכון פליטי הספר).

על גבעה במרכז השטח התקיים בתאריך 15 בנובמבר 1961 טקס הנחת אבן פינה לבית שלווה לתשושים ע"ש אולגה ויהושע חנקין. מדובר במוסד תל-אביבי לשעבר שפעל קודם במשך 24 שנים בבית קרליץ ברחוב יבנה 9 ועבר לבית חדש הנכלל כיום בשטח גבעתיים.

ברצועת הקרקע בין דרך השלום לרחוב עמישב (בתים 4 עד 32) נבנו בשנות החמישים בתי שיכון עממי ג'. בין רחובות עמישב וגונן בנתה העיריה את בית הספר עציון (בית יחיאל) שנדד בהמשך לביתו החדש בשכונת תל חיים. בראשית שנות השישים נבנה שיכון רסקו ברחוב גונן (בתים 10 עד 16) בתכנון של לוטה כהן ויהודה לביא. מזרחה ממנו נבנו בשטח הפרוגרמה של שיכון טמפלגזלשפט בתי שיכון עובדי עת"א ובתי שיכון עובדי קופת חולים. בהמשך, עם קביעת הגבול המוניציפלי לאורך רחוב גונן, נותרו שני השיכונים האלה בשטח גבעתיים.

.

.