מתחם חסן ערפה מאת דני רכט

ראשיתו של המתחם בפרדס ערבי בבעלותו של חסן סלים ערפה, מעשירי יפו. המתחם בן 81 הדונמים נמצא בין הרחובות דוד חכמי (לשעבר, רחוב החרושת), בגין (דרך פתח תקווה לשעבר), יצחק שדה (לשעבר, רחוב הגשר) ורחוב המסגר. דרומית לפרדס, נבנתה החל משנת 1924 שכונת הרכבת - שכונת עוני יהודית שהיתה מוכרת בשנותיה הראשונות גם בשם שכונת העגלונים.

תכנית בניין עיר למתחם פרדס ערפה, אושרה כבר בחודש מאי 1940. עיקרה, פיתוח אדמת הפרדס לאזור תעשייה ומסחר מסודר. תכנית זאת לא קודמה עד שנת 1948. אז, הצורך הדחוף למצוא פתרון לבתי המלאכה והחרושת שנאלצו לעזוב את אזורי הקרבות (מרכז וולובלסקי, גבעת הרצל ועוד) הביא להקמתו של אזור התעסוקה באי-סדר מופתי. כך התמקמו בשטח פרדס חסן ערפה הנטוש יהודים אשר הקימו במקום מוסכים, מגרשי גרוטאות, מחסנים, מסגריות, נגריות (מאוחר יותר גם מגרשי חנייה) והמקום העלוב הפך לפצע פתוח בעיר שהתפתחה סביב למתחם.

למרות שמדובר באחד מגושי הקרקע האחרונים במרכז העיר, נמנעו במשך שנים יזמי נדל"ן מלרכוש ולפתח את המקום וזאת בגלל הצורך לנהל מו"מ, לפצות ולפנות מאות בעלי חזקה (כארבע מאות בעלי מגרשים ועוד עשרות פולשים) במקום. לאחר שנים של המתנה הפנימו חלק מבעלי המגרשים את המצב והחליטו להקים חברת ניהול משותפת, אשר קידמה את התב"ע של המתחם ואיפשרה לרוכשים פוטנציאלים לנהל משא ומתן עם כתובת אחת וזאת אכן הבשילה לכדי עסקה.

עם פינויו בשלבים של המתחם, המיועד להיות מרכז התעסוקה והעסקים החדש של תל אביב, יבנו בו על פי התב"ע 14 מגדלי משרדים. מתחתם ייבנה חניון ענק אשר יכיל 2500 מקומות חניה. המגדל הראשון נבנה בפינה הצפון מזרחית (צומת יצחק שדה והמסגר) בגובה של 33 קומות. בפינה הצפון-מערבית של המתחם (בתמונה משנות השישים או השבעים), בצמוד לצומת מעריב , הופקעו מגרשים לטובת תחנה תת קרקעית ראשית בה עתידים להיפגש שני קווי (האדום והירוק) הרכבת הקלה. בנוסף, מתוכננת תחנת רכבת חדשה בנתיבי איילון (ליד הסינרמה) שתיבנה בעתיד ותשרת את עובדי המתחם החדש.

בחודש מרץ 2015 נמצאו עדויות להתיישבות מצרית מלפני כחמשת אלפים שנה בחפירת הצלה ארכיאולוגית שנערכה במתחם חסן ערפה.

.

.