ראינוע שרונה / בית אליהו מאת דני רכט

באמצע שנות העשרים עוד עבר גבולה של תל אביב בקצה שכונת שפאק. מזרחית אליה (לימים ציר אבן גבירול) השתרעו שדות הטמפלרים תושבי שרונה. מסתבר שממש מעבר לקו הגבול העירוני באותן השנים פעל ראינוע קיץ - ראינוע שרונה.

מעטים הספרים העוסקים בהסטוריה של העיר, המזכירים את האולם הנשכח, וגם אז לא בשמו. בספרו בתי יפו תל אביב מספרים (משרד הבטחון, ההוצאה לאור 1990), מתאר פנחס בן שחר ארוע שהתרחש בימיו הקצרים של הראינוע: "אירע שבעיר עמדו להציג ביידיש את המחזה יענטא טלאפענטע באולם שבקרן הרחובות המאספים (לאחרונה לסקוב) ואבן גבירול (על חורבותיו מתנוסס היום לתפארת מגדל משרדים של חברת ביטוח). בתחילת ההצגה שעטו פנימה נערי גדוד מגיני השפה והטילו לאולם כמה פצצות סירחון, לא עלינו, והבריחו את הקהל לכל עבר".

ראינוע שרונה נפתח בספטמבר 1927 ופעל כפי הנראה במשך קיץ אחד או שניים. לכן כנראה גם נשכח. לפי מודעה שפורסמה בעתונות התקופה, נחנך הראינוע בהקרנת הסרט העלובות - "טרגדיה עזה מחיי פולניה ב-6 מערכות גדולות בהשתתפות טובי המשחקים הגרמנים". עוד במודעה: "בני גיל פחות משש-עשרה, מתבקשים לא לבקר את ההצגה הזו". תיאטרון קפה שרונה היה ממוקם על אדמת פרדס פאול אברלה הטמפלרי. הסבתו של התיאטרון לאולם קולנוע (ראינוע שרונה) בסוף שנת 1927 הייתה ביוזמתו של עולה חדש מגרמניה סם שפיגל שלימים הפך מפיק סרטים אמריקאי ידוע. בית ספר לקולנוע הנקרא על שמו פועל בירושלים.

במגרש ששימש בשנות העשרים את ראינוע שרונה נבנה בשנים 1978-1979 בית אליהו. במגדל 14 קומות (51 מטר) מעל קומה מסחרית ופסאג', והוא נבנה על ידי היזם (וחבר הכנסת אז) שלמה אליהו, בעיקר על מנת לשמש את משרדי חברת הביטוח אליהו שבבעלותו. המגדל בתכנון האדריכלים אריה אלחנני (חתן פרס ישראל לאדריכלות 1973, מעצב סמל הפלמ"ח והגמל המעופף) וניסן כנען.

האדריכל אריה אלחנני נולד בשנת 1898, ברוסיה, בשם לייב ספוז'ניקוב ולאחר עלייתו לארץ עיברת את שמו. אלחנני היה פעיל מרכזי בתחום התכנון והעיצוב בארץ ישראל, לפני הקמת המדינה וגם לאחריה. בשנות חייו האחרונות היה שותף במשרד אדריכלים יחד עם האדריכל ניסן כנען. יחד הם תכננו באותה תקופה את פרוייקט גן העיר ואת מגדל המגורים שמעליו, צפונה יותר בציר אבן גבירול. גם בפרוייקט זה היה שלמה אליהו אחד היזמים. שני פרוייקטים אלה יחד עם מגדל המאה בשטח כפר סומייל (גם הוא בתכנון אלחנני-כנען) היו מהמגדלים הראשונים על רחוב אבן גבירול.

ד"ר חיים פיירברג מוסיף שהראינוע "פעל אל תוך מלחמת העולם השניה... ייתכן שלא רצוף. שם איבדתיו".

תודה לדוד שליט.

.

.