קולנוע ירון (קריטריון / סינמה / טיילת / סטייג') מאת דני רכט

בימיה הראשונים של המדינה הצעירה נחשבו עסקי הקולנוע למכרה זהב. מדובר היה בבידור עממי וזול שכמעט לא היו לא מתחרים (הימים הם לפני כניסת הטלוויזיה לחיינו). ברגע שהתבררו היקפי הרווח בתחום, החלה הבהלה לזהב. שהרי, איזה יזם לא רוצה להחזיק במכרה זהב משלו? כך, תוך תקופה קצרה יחסית, נוספו לעיר חמישה בתי קולנוע חדשים: חן (בכיכר דיזנגוף), ארמון דוד (בצפון הישן), אילת (ברחוב יהודה מרגוזה ביפו), גל-רון (בג'באליה שהפכה לגבעת עליה) וארגמן (בשכונת פלורנטין) חמשת האולמות החדשים הוסיפו 5400 כסאות בעיר. כך שסך כל כסאות בתי הקולנוע בתל-אביב ויפו עמד (נכון לחודש אפריל 1953) על 21,500. יחס גבוה מאוד בהתחשב בגודל האוכלוסיה. עוד קודם לכן, ניסו בעלי בתי הקולנוע הוותיקים לעצור את התופעה ותבעו מפקידי העיריה שלא להוציא רשיונות לבתי קולנוע חדשים, אך ללא הועיל. על כל יזם שלא קיבל רשיון להקמת בית קולנוע (לדוגמא, קולנוע שלא אושר בשדרות קק"ל, לימים בן-גוריון) הנפיקה העיריה ליזמים אחרים רשיונות.

בתאריך 6 בספטמבר 1953 נחנך קולנוע ירון שהיה לבית הקולנוע ה-24 בעיר והכיל 1042 כסאות (752 באולם ועוד 290 ביציע). קולנוע ירון שהיה במרחק הליכה של כעשר דקות מכמה מבתי הקולנוע המובילים בעיר (אלנבי, מוגרבי, מגדלור, גן רינה, בית העם ועוד, נחנך בהקרנת הסרט אופרה בגרוש בכיכובו של לורנס אוליביה. הסרט שני שהוקרן בקולנוע היה עושה הלהיטים (בכיכובם של קירק דאגלס ומילי ויטאלה) - סרט שצולם כולו בצפון הארץ: חיפה, עכו וקיבוצי הגליל.

בשנת 1973, לאחר תקופה קצרה שהאולם הופעל כקולנוע קריטריון על ידי יזם הקולנוע אורגד ורדימון (בנו של ירוחם ורדימון, מנהל קולנוע מוגרבי ובעליו של קולנוע אלנבי) חזר אולם קולנוע ירון לידי בעליו שהשכירו אותו למפעילים חדשים. הקולנוע החדש. היה הראשון בעיר שפוצל לאולמות קטנים יותר: סינמה 1 ו-סינמה 2. בתאריך ב-29 בספטמבר 1973, עשרה ימים לפני מלחמת יום כיפור, הוקרנה באולם סינמה 1 בכורת הסרט אבו אל-בנאת בכיכובו של שייקה אופיר.

בליל ה-5 במרץ 1975, קצת אחרי השעה 11 בלילה, נחתו על החוף הסמוך לקולנוע סינמה מחבלים שהגיעו בשתי סירות גומי. הם ניסו לפרוץ לאולם הקולנוע בו התקיימה הקרנה באותה העת, אך ללא הצלחה מאחר והדלת היתה נעולה. מחבלי הפת"ח המשיכו אל מלון סבוי הסמוך ותפסו שם בני ערובה. בארוע הקשה בנסיון לשחרר את הלכודים נהרגו שלושה חיילים (בהם אל"מ עוזי יאירי, שהיה בכוח הפריצה), שבעה אורחים מחו"ל ושוער המלון.

בשנות השמונים עבר הבית שיפוץ נוסף והוקמו בו שלושת אולמות קולנוע טיילת. בהמשך סגר הקולנוע את שעריו. האולם עמד נטוש במשך שנים וקומת הקרקע הפכה לחנות - סניף למאפיית אבולעפיה היפואית. מאז שנת 2003 משמש אולם הקולנוע לשעבר את מועדון הסטייג' שפעל קודם בסביבה בחלל קטן יותר. שנתיים אחר כך, בחודש פברואר 2005, היכה הטרור במקום. מחבל מתאבד פוצץ את עצמו בכניסה למועדון. בפיגוע נהרגו ארבעה ונפצעו חמישים.

.

.