בית משה פרנקל מאת דני רכט

שכונת פקידי עיריה ומורים הוקמה בסוף רחוב מלצ'ט ובינו לרחובות מוריה (כיום רחוב חיים ואלישע) ורחוב שפירא (לימים רחוב ורבורג), אך חמישה מגרשים מפרצלציית השכונה נמצאים בגדה הצפונית של שדרות בן ציון. את אחד מהם, מגרש מס' 4 בשכונה (לימים שדרות בן ציון 17) רכש משה פרנקל (1896-1966), ממייסדי השכונה ומנהל מחלקת המיסים העירונית. פרנקל שעלה לארץ באונייה רוסלאן, מבשרת העליה השלישית, היה ממייסדי שכונת נווה שאנן ואגודת מגן דוד אדום בעיר. ביתו בן שלושת החדרים היה אחד מהראשונים שנבנו (מסוף שנת 1931 ועד אמצע שנת 1932) בשכונה הצעירה. היה זה בית בן קומה אחת שנבנה על גבעת כורכר ובו שלושה חדרים. בתחילת שנת 1933 נוסף באחורי הבית אגף נוסף ובו חדר גדול, מטבח, שירותים ואמבטיה. יחידת דיור זאת נבנתה עבור הרב אברהם יצחק הלוי פרמן מז'יטומיר ואשתו, הוריה של אסתר אשת משה. פרמן היה רב בית הכנסת נחלת אבות. בתו של פרנקל ורדה זקהיים, היא פעילה חברתית ויקירת העיר תל אביב-יפו (2006). נכדתו היא השחקנית אסתי זקהיים.

עם פתיחת שנת הלימודים בחודש ספטמבר 1935 ייסדה העיריה שני גני ילדים עירונים חדשים. עבור אחד מהם, גן ילדים עירוני ל"ט, שכרה העיריה חלק מבית פרנקל. בכרטיס ברכה חביב מחודש מרץ 1936 כתבו הגננות שמשי וסולומינקי בשם ילדי גן ילדים ל"ט: "דוד דיזנגוף החביב! גם אנו שמחים לשלוח לך מתנה ליום הולדתך השבעים וחמש".

בשנת 1937 הורחב הבית. מעל בית הקומה נבנה בית בסגנון הבנייה הבינלאומי בן שלוש קומות. בבית שבתכנון האדריכל אלכסנדר פן (1900-1979) הותקנה מערכת מים חמים מרכזית. מתחילת שנות הארבעים פעל בקומת הקרקע של הבית גן ילדים פרטי של הגננת עטיה ליפמנוביץ. אסתר, אשתו של משה פרנקל, היתה פעילה מרכזית בויצ"ו. אחיו, הצייר יצחק פרנקל (1900-1981) שעלה איתו באוניה רוסלאן, היה חתן פרס דיזנגוף לציור. בשטח מוסך בית משה פרנקל (שהורחב) פועל כיום סניף הבימה של רשת וטרינר בכיכר.

משה פרנקל באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו:

נולד בברדיצ'ב, פלך קיוב (אוקראינה), בשנת תרנ"ו (13.1.1896) לאביו יוסף-צבי (תלמיד-חכם, סוחר ציוני ותיק, נפטר בתל-אביב, ד' סיון תש"ה), ולאמו יוכבד בת רפאל כשר . בהיותו בן שש עברו הוריו לחארקוב. שם למד בחדר מתוקן, בגימנסיה פרטית בעלת זכויות של ד"ר רובינשטיין . ובבית ספר למסחר, והשתתף בפעולות ציוניות מנעוריו. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הרוסי ב-1915 ושרת באודיסה, שם היה ממבקריו הקבועים של בית-הכנסת הציוני "יבנה", מרכז לטובי החברים והעסקנים הציוניים בהיקף מקומי וארצי. בהיותו ב-1918 לרגל עבודתו בנמל אודיסה הגיעו שמה כ-300 יהודים נתיני אוסטריה-הונגריה, מגורשים מארץ-ישראל, רובם מצפת ומירושלים, נגועי תלאות ורעב ומחלות בעירום ובחוסר כל. התמסר לעזרתם ולהצלתם ויחד עם עוזריו הנאמנים וואהרמאן וזובין , ארגן את ועד העזרה לפליטי א"י והיה יושב ראשו. שיכן אית הפליטים בבתי הכנסת, השיג להם עזרה רפואית מאת חברת "אזע" ואספקת מזון בעזרת ה"קומבאד" (הועד לעזרת פליטים מטעם הסוביט המקומי) ומאת הקהל למרות המצב הקשה ששרר אד בעיר (מלחמות-אזרחים, חילופי שלטון תדירים, רעב. ומגפת טיפוס, ועוד), ארגן מבין הפליטים את התגוננותם נגד כנופיות ויתר הפורעים. וכשנעשו ההכנות לעליה ארצה באניה "רוסלאן" (שהפליגה מאודיסה ביום כ"ז כסלו תר"פ - 19.12.1919 וב-630 העולים שהביאה פתחה את העליה השלישית אחרי הפסקה ארוכה בשנות. המלחמה) והוא היה מראשי ועד העולים (יחד עם הפרופ' יוסף קלויזנר, משה גולדין, זובין, גולדנברג , חכמוביץ ויעקב פרמן), דאג להעלאת הפליטים הנ"ל באותה אניה ושקד על הסידורים הכלכליים והכספיים לנסיעתם, ואשר על כן קראו לו "אבי הפליטים". באותה אניה עלה גם הוא. החל לעבוד כפועל ביקב ראשון לציון ואחרי גמר העונה עבד כפועל חקלאי אצל האכר מרדכי פרימן במושב בן שמן.

עבר לתלאביב ועבד כמנהל חשבונות בקואופרטיב של צורפי זהב ואח"כ בחברת "אכספורט-אימפורט" של חיים רוזנטל ויוסף פרימן. ב-1921 נשא לאשה את אסתר בת הרב אברהם יצחק הלוי פרמן מזיטומיר (כעת רב בבית הכנסת "נחלת אבות" ברחוב בורוכוב בת"א). השתתף ביסוד בית הכנסת "פועלי צדק" בשכונת נוה שאנן (הראשון בסביבה). ב-1922 השתתף ביסוד שכונת נוה שאנן, היה מראשוני הבונים בה וממיסדי בית הכנסת "בית אולפנא".

ב-1923 נתקבל לעבוד כפקיד במחלקת המסים של עירית ת"א ובמשך הזמן עלה עד לדרגת מנהל המחלקה ומשמוזגו יחד גביות המסים העירוניים, מם המים ומס "כנסת ישראל" נתמנה למנהל מחלקת הגביה המאוחדת. הצטרף לקבוצת המורים והפקידים, שיסדו את שכונתם במקום שהיה אז, ב-1931, מחוץ לעיר בצפון-מזרח (כיום ברחובות מלצ'ט, וורבורג ושדרות בן-ציון) ובנה בה את ביתו בין הראשונים והשתתף ביסוד בית הכנסת "נחלת אבות" שברחוב בורוכוב בקרבת השכונה.

ביוני 1930 היה בין מיסדי האגודה לעזרה מהירה "מגן דוד אדום" לת"א, התמסר לפעולות האגודה ולפיתוחה, לשכלול שרותיה, הקמת בנינה המרכזי, ארגון המתנדבים ותורמי הדם, הרחבת הפעולה בהיקף ארצי והקמת המרכז הארצי של מגן-דוד-אדום. גזבר האגודה התל-אביבית מראשיתה, מפקד ראשי של גדוד המתנדבים במשך 15 שנה, יו"ר מועצת הגדוד ופעיל מעלותיה השונות, גזבר המרכז הארצי וחבר הנהלתו. בכ"ט כסלו תרצ"ו, לחנוכת בית מד"א בת"א, נרשם בספר הזהב של הקה"ק יחד עם דר מ. ליבונטין , על ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף, כהערכה לפעולותיו, לטובת מד"א מראשיתו ובהתמדה. ב-1939 השתתף עם ד"ר מ. ליבונטין, עוה"ד א. י.קירשנבוים (אלראי), נ. ה. ביין, מ. ניומן, שרה צציק, אהובה ודונסקי ואדריכל פ. אפשטין ביסוד ועד להתגוננות מפני התקפות מהאויר.

בכ"ד טבת תש"ד, למלאת 20 שנה לעבודתו, בעירית ת"א, נרשם בספר הזהב של הקה"ק על ידי מחלקת המסים ופקידיה, וביום ג' חנוכה תש"ה, למלאות 25 שנה לעלית "רוסלאן נרשם בספר הזהב כאות הוקרה למאמציו בארגון העליה ההיא וטפולו בפליטי א"י. פעיל בלשכת הבונים החפשים "חירם" ובבני ברית "שער ציון", חבר ההנהלה, ועדת הבקורת והמועצה של בנק קרדיט גומלין במשך שנים רבות. יועץ ועוזר למוסדות צבוריים בת"א ומחוצה לה (הועד הלאומי, קהלת חיפה, עירית פתח-תקוה, ועד מוזיאון ת"א וכו'). ארגן את שיטת הגביה באגודת מכבי-אש מתנדבים והיה נציג עירית ת"א בהנהלתה.

למלאות לו 50 שנה באייר תש"ו נערכו מסבות לכבודו מטעם המוסדות שהוא פעיל בהם וראש העיר וראשי הצבור ציינו בנאומיהם את חריצותו, מסירותו ונאמנותו בעבודתו הצבורות. ההנהלה והמועצה של בנק קרדיט גומלין רשמו אותו בספר הזהב של הקה"ק ומיסדי מגן דוד אדום ומוסדותיו נטעו על שמו גן בן 100 עצים ב"יער היישוב" של הקה"ק. משה פרנקל נפטר בתל-אביב, כ"ה שבט תשכ"ו (15.2.66). בנותיו: עדינה, ורדה .

.

.