חוות רוהאם Roehm Hof / פרדס גינטנר מאת דני רכט

שרידי החומות התוחמות את בית הספר לאמנויות מדרום (לצד רחוב אוליפנט) והחומה חוצה את המגרש שבין הבתים 61-63 ברחוב מזא"ה, הם מצבה אילמת לחוות רוהאם (ולאחוזה נוספת שהיתה דרומית לה, לימים פרדס גברילוביץ', בשטח המקיף גם את מחסני הקירור).

חוות רוהאם, התיישבות גרמנית חקלאית ראשונה באזור תל אביב. ראשיתה בשנת 1870 (שנתיים טרם הקמת שרונה). קונארד רוהאם הגיע לפלסטינה ב-1869 ורכש את החווה ממנזר האחיות הרומיות שנה אחר כך. על פי פרופ' רות קרק, החוות הטמפלריות הראשונות עסקו בגידול ירקות, תפוחי זהב, אפרסקים ומישמשים.

עם פטירתם של הזוג רוהאם בשנת 1872 עברה החווה לידי משפחת גינטר (גינטנר). החווה מופיעה במפה המצורפת לספר תל אביב (בעריכת דרויאנוב) כאדמת גינטר, והמשיכה להתקיים ככל הנראה עד מלחמת העולם השניה. עד אמצע שנות הארבעים היתה אדמת החווה מחוץ לגבולות המוניציפלים של עירית תל אביב, כאשר השטחים שמסביבה נרכשים בהדרגה, הפרדסים והגינות נעקרים ונבנים בתי מגורים (כמו מעונות עובדים א-ב-ג שנבנו בסמוך לחומה הדרומית לחווה).

משנת 1945 מופיעים שטחי החווה כחלק מהשטח המוניציפלי של תל אביב וכאזור מגורים. אך עוד בשנות החמישים נותרו חלק משטחי החווה כשטחים חקלאיים ובעיקר רפתות ומחסנים חקלאיים. מסוף שנת 1947, עם התחממות קו התפר העירוני, עברו משם אל שטח החווה לשעבר מספר בתי מלאכה, אך אלה הועברו מאוחר יותר ביוזמת העיריה אל מתחם חסן ערפה. כיום פועלים בשטח החווה לשעבר בית הספר לאמנויות (במבנה ביה"ס יהודה הלוי לשעבר) ובית הכנסת ע"ש קדושי אנטופול.

בסמוך, בחצר האחורית של הבית ברחוב מזא"ה 57 ניתן לראות עץ שקמה עתיק מהימים שקדמו להקמת העיר. בקרבת הגבול הצפוני של חוות רוהאם (מתחם צקלג בימינו) היה בית הקברות הטמפלרי של המושבה שרונה.

תודה לצבי האוזר ולשי פרקש.

.

.