בית טז'נבסקי מאת דני רכט

בתמונה משנת 1943 (מתוך אלבום רותי אורן לבית פליגלמן, פרוייקט תל-אביב הנגלית לעין) נראות בנות שכבת עופרים בשבט הדתי עדת הצופים. התמונה מספקת הצצה לסביבת הגבול המזרחי של העיר באותם השנים. הצילום הוא מצריף שבט צופי דיזנגוף שעמד בעבר במקום בו נבנה בהמשך היכל התרבות, במבט לכיוון מזרח אל שדות שרונה. במרכז התמונה נראים שני בתי מגורים חדשים. כתובתו של הימני שבהם היא כיום רחוב דיזנגוף 6.

הבית ברחוב דיזנגוף 6 נבנה על מגרש מספר 88 באדמת דבאס, מיזם הנדל"ן של האדונים קרסו, מטלון ואהרוני (אהרונוביץ') שרכשו את הקרקע, חילקו אותה ומכרו את מגרשיה. את מגרש 88 רכשו בני הזוג שלמה ופייגה טז'נבסקי שהתגוררו אז ברחוב דיזנגוף 115. כבר בשנות השלושים משכה סביבה זאת אוכלוסיה אמידה למרות ריחוקה היחסי ממרכז העיר של אז. לכן, ניבנו בסביבה לא מעט בתים עם דירות מרווחות של שלושה ואף ארבעה חדרים. אולם בני הזוג טז'נבסקי החליטו להשקיע את ממונם דווקא בדירות קטנות יותר. הם שכרו את שירותי המהנדסים השותפים בן-ציון שילמבר ולודוויג ראוך ואלה תכננו עבורם בית בן שלוש קומות מגורים ומרתף, כאשר כל אחת מהקומות מכילה ארבע דירות בנות שני חדרים כל אחת. משרדם של שילמבר וראוך היה באותן השנים אחד המשרדים העסוקים בעיר. בשנים 1936-1940 הם בנו את בית בלקני הסמוך (יוסף אליהו 2), בית מעונות דיירים (רחוב אבן גבירול 40), בית פלדמן והנדל (רחוב רש"י 66), בית אוסטרובסקי וניסנבאום (רחוב סירקין 27), בית רוזנצוויג (רחוב אד"ם הכהן 1), בית שרפשטין (רחוב סירקין 5), בית חורושצנסקי (שדרות ח"ן 4) ובתים נוספים.

בצידו המזרחי של הבית ברחוב דיזנגוף 6 נבנה מוסך מקורה למכונית בעל הבית. לאחר תום מלחמת העולם השניה פנה החייל המשוחרר אהרון מילגרוים לעיריה בבקשה שתאשר לו הפעלת חנות מכולת בשטח המוסך, גם הגב' צביה נוטרז פנתה לעיריה בבקשה דומה. מנוסח הפנייה של הגב' נוטרז אפשר ללמוד על מצוקת תושבי העיר הוותיקים שבגיל מתקדם יותר מצאו את עצמם חסרי מקורות פרנסה וביטחון סוציאלי: "אני גרה בתל-אביב משנת 1925 (אחרי בית סוהר וגירוש מרוסיה בתור ציונית). עבדתי בתור עוזרת בגן ילדים עירוני בתל-אביב במשך 13 שנה. מסיבת אינוולידיות הייתי נאלצת בשנה שעברה לעזוב את עבודתי. בעלי היה עסוק בשירותי הבטחון ובמשך ארבע שנים שרת במשטרת תל-אביב מחוסר עבודה. שנינו נמצאים בגיל שכמעט שולל מאיתנו אפשרות לקבל משרה או עבודה אחרת. נסיונותינו להסתדר באיזה צורה שהיא לא הצליחו, ואיננו רואים בפנינו דרך אחרת לקיום מאשר לפתוח חנות מכולת. לקחת חנות קיימת זה לא לפי האמצעים שלנו, כי אין לנו ממה לשלם דמי ויתור. בחרנו בדיזנגוף 6 כי בעל הבית מסכים להשכיר לנו את מקום הגרז' בלי לדרוש דמי מפתח". בתיק הבנין שבגנזך מחלקת ההנדסה, לא נמצאה תשובת העיריה לבקשה, אך גם כיום, עשרות שנים אחרי בניית הבית, משמש השטח שיועד להיות מוסך למטרות מסחר. אמנם אין זו מכולת אבל זו חנות של פעם, כפי שאמרה בעלת המקום "זוהי חנות שיש בה מהכול אבל לא הכול".

תודה לרחל רמרז.

.

.