גבעת נחשון מאת דני רכט

רחוב בחלקה הדרומי של שכונת פועלים ג' נקרא בשנות השלושים הכנסת הגדולה. לאחר קום המדינה נדד שם הרחוב לאזור אחר בעיר (בסמיכות למקום בו יבנה שיכון עממי בבלי באמצע שנות החמישים) והרחוב הסמוך לחוף שרתון נקרא מאז רחוב נחשון. בקצהו המערבי של הרחוב, מחוץ לשטחה של שכונת פועלים ג', קיימת קבוצה של מבנים, צריפי מגורים וסוכות מתרחצים הניצבים על גבעת כורכר נמוכה. אורכה מצפון לדרום כארבעים מטר וגובהה המקורי הוא רק 7 מטר מעל פני הים. לפני הכיבוש הערבי (שנת 634 לספירה) התקיים כאן ישוב קטן שתושביו התפרנסו כפי הנראה מדייג. בספר הירקון, הנהר וגלילותיו מכנה המחבר שמואל אביצור את האתר גבעת נחשון.

בחודש נובמבר 1949 התקיימה במקום חפירה ארכיאולוגית ראשונה בשטח המוניציפלי, מטעם מחלקת העתיקות (של מדינת ישראל שאך הוקמה) בשיתוף העיריה ובניהול יעקב קפלן (1911-1989). באותה התקופה ניהל קפלן כמה חפירות הצלה בצפון העיר וחודשיים אחר כך, בחודש ינואר 1950, מינה אותו ראש העיריה ישראל רוקח לתפקיד הארכאולוג העירוני, תפקיד שהיה בבחינת תקדים במדינת ישראל. בחפירה בגבעת נחשון שבוצעה על ידי מתנדבי בית סביבתנו, נמצאו באתר כלי חרס וחפצים שונים: קערות, קנקנים, פכים, חוד כידון, חותמת חרפושית וצמיד כסף. בנוסף נחשף באתר קבר חצוב בכורכר מתקופת שלטון החיקסוס במצרים (מאות 16-17 לפני הספירה). בהמשך נחשפו בגבעה 17 קברים נוספים.

צריפי הגבעה הקטנה נראים היטב בסרט מציצים (1972). אחד הצריפים בסמוך לגבעת נחשון היה שייך לישראל דנוך (1934-2015). דנוך, חבר כנופיית כרם התימנים, דמות מרכזית בחיי הלילה של העיר בשנות השישים והשבעים כונה "מלך חוף שרתון". במקביל, עבד דנוך במחלקת הפיקוח העירונית כאחראי על בנייה בלתי חוקית. מה שלא הפריע לו להחזיק בצריף אותו בנה בניגוד לחוק. בתחילת שנות השבעים הגיע הנושא לפתחו של בית המשפט, שפסק לאחר שלוש שנים לטובת העיריה. ודנוך נאלץ להרוס את הצריף.

תודה להניה מליכסון.

..

.