מעונות פועלים ד' מאת דני רכט

ביום הראשון של שנת 2023 התקיים אירוע פרידה ברחוב יהושע בן-נון ליד בתים מספר 43 ו-45. זאת לקראת הריסתם והבנייה החדשה שתחליף אותם. הבתים שנבנו באמצע שנות הארבעים הם מיזם של חברת 'מעונות פועלים' הנשכחת.

קשה לתאר את הבנייה האינטנסיבית בשנות השלושים מבלי להזכיר את הפרוייקטים שיזמה חברת שיכון ההסתדרותית: מעונות עובדים א-ב-ג ברחוב מזא"ה, מעונות עובדים הו"ד ברחוב פרישמן, מעונות עובדים ז' (מעו"ז) ברחוב ריינס ומעונות עובדים ח' בשדרות נורדאו. מדובר בפרוייקטים איקונים של הסגנון הבינלאומי שאיכלסו מאות דיירים (במעונות עובדים ח' לדוגמא נבנו 144 דירות). חברת שיכון ההסתדרותית נשלטה אז בידי עסקני מפא"י מפלגת הרוב בהסתדרות הכללית.

משמאל למפא"י פעלה מפלגת פועלי ציון שמאל המרכסיסטית שהקימה את חברת 'מעונות פועלים' - חברה לשיכון שפעלה במשך עשרים שנה ועסקה בתחילת דרכה בארגון קבוצות רכישה לחברי המפלגה החפצים בפתרון דיור, תוך רכישת הקרקע וניהול הבנייה במרוכז. האמצעים הכלכליים של 'מעונות פועלים' היו הרבה יותר מצומצמים, ושלא בדומה לאחותה הבכירה 'שיכון', לא עסקה 'מעונות פועלים' בבניית שכונות פועלים עם בתים צמודי קרקע, או גושים גדולים של בתים משותפים, אלה יזמה בתים משותפים בשולי העיר אז, עבור חברי התנועה - בתים אשר כונו באותיות.

הפרוייקט הראשון, מעונות פועלים א' נבנה ברחוב זרובבל בשנים 1934-1937. במהלך בנייתו יזמה החברה את בניית מעונות פועלים ב' ברמת-גן ואת בניית מעונות פועלים ג' ברחוב המלך ג'ורג'. במקביל לבנייתם של אלה החלה החברה בגיבוש קבוצות רכישה לפרוייקטים לשני מגרשים שכבר נרכשו על ידה. מעונות פועלים ד' ברחוב יהושע בן-נון ומעונות פועלים ה' ברחוב נחמיה, אלה שעצירת רוב הבנייה במהלך מלחמת העולם השניה הקפיאה את הפרוייקטים והדיירים לעתיד נאלצו להמתין עד לסוף המלחמה להתחלת הבנייה.

מבין חמשת הפרוייקטים של 'מעונות פועלים' שתוכננו במהלך שנות השלושים (השניים האחרונים נבנו כאמור בשמות הארבעים), יוצא הדופן הוא פרוייקט מעונות פועלים ד' ברחוב יהושע בן-נון. זאת מאחר שלראשונה בתולדות החברה נרכש מגרש כפול ועליו נבנו בית משותף גדול ובו שתי כניסות. כניסה א' (יהושע בן-נון 43) מובילה אל 12 דירות. כניסה ב' (יהושע בן-נון 45) מובילה אל 16 דירות. את הפרוייקט תכנן האדריכל יצחק בונה בֶּלקֵס (1907-1980) ובנייתו החלה בסוף שנת 1945. שנה קודם לכן, פרשה סיעה ב' ממפא"י (הקיבוץ המאוחד ונוספים) ובשנת 1948 התאחדה עם הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר ועם מפלגת פועלי ציון שמאל ונוסדה מפלגת פועלים מאוחדת - מפ"ם.

לאחר איכלוס הבית הכפול התגשם בו החזון של האדריכל השוויצרי לה קורבוזייה (1887-1965), מהמתכננים המשפיעים ביותר בתולדות האדריכלות המודרנית, אשר ייעד את גגות הבתים המשותפים לאסיפות דיירים. גג מעונות פועלים ד' שימש לאסיפות פוליטיות ולפעילויות שונות. בשנת 1954, עם הפילוג במפ"ם, הפך גג מעונות פועלים ד' למעין סניף של הפלג הימני יותר - המפלגה לאחדות העבודה - פועלי ציון (הקיבוץ המאוחד ונוספים) והתקיימו בו הרצאות ופעילויות אמנותיות. לקראת בחירות 1965 הפכה התנועה הישנה-חדשה לחלק מהמערך 'הראשון' וב-1968 היא התמזגה אל תוך מפלגת העבודה.

בחזרה לסביבת בית הכפול ברחוב יהושע בן-נון, במגרש הסמוך (רחוב בזל 37-39) נבנו במקביל אליו בתי שיכון מפדה אזרחי של חברי מפלגת הציונים הכללים, ברי פלוגתא מרים לתנועת הפועלים בפוליטיקה של ימי המנדט ולאחר קום המדינה. ובחודש מרץ 1946 הונחה אבן פינה לבית מעונות פועלים ח' ברחוב הבשן הסמוך. בשנת 1962 אושרה תוספת בלקונים (מרפסות קטנות) לבית מעונות פועלים ד' - על פי תכנית של האדריכל זאב טשודנובסקי (1906-1985). בסוף שנת 1999 ניתן צו לפירוק מעונות פועלים ד' אגודה שיתופית ת"א בע"מ. בתום הליך הפירוק עברה הבעלות על יחידות הדיור מהאגודה שפורקה לידי בעלי הדירות.

.

.

.