בית פינקל (צירות טורקיה) מאת דני רכט

מה לבית חתן פרס ישראל לתיאטרון וליחסי ישראל-טורקיה? שלט בקיר הבית שברחוב דב הוז 28, סמוך לבית לייוויק, מעיד כי בבית זה חיו שחקני התאטרון הלאומי הבימה שמעון פינקל תרס"ה-תשנ"ט 1905-1999, בת עמי פוגצ'וב תרס"ו-תשמ"ו 1906-1986. פינקל שהצטרף להבימה בשנת 1927 היה מגדולי שחקנים התיאטרון שפעלו בארץ: בבית התא"י שבשדרות רוטשילד (קולנוע שדרות בהמשך) דרך במת אופרה מוגרבי ועד לבית תיאטרון הבימה שבכיכר האזרחית. הוא עבד גם כבמאי וכמנהל אמנותי של התיאטרון. פינקל שכתב רבות על התיאטרון ועל השחקן, קיבל בשנת 1969 את פרס ישראל עבור מפעל חיים בתיאטרון העברי.

פינקל הונצח ברחוב קצר בגבולה המערבי של שכונת צהלה. השחקנית בת עמי פוגצ'וב שהונצחה בשלט הזכרון היתה אשתו הראשונה. הבית הוא חלק ממתחם בתי הבימה - שיכון עובדי התיאטרון שנבנה בשנות השלושים של המאה הקודמת ובתיו עוצבו על פי עקרונות הסגנון הבינלאומי.

לכתובת זאת שמור פרק מעניין גם בתולדות יחסי החוץ של מדינת ישראל. טורקיה המוסלמית לא אהדה את הציונות. בהצבעה בכ"ט בנובמבר 1947 תמכה טורקיה בעמדת מדינות ערב והצביעה נגד ההחלטה על חלוקת הארץ והקמת מדינה עברית בארץ-ישראל. אולם באותה התקופה, החשש הגדול של הממשלה הטורקית נבע ממגמות ההתפשטות של סטאלין, מנהיג ברית המועצות, שהשתלט אז על מדינות מזרח אירופה.

לאחר הקמת המדינה המתין משרד החוץ הטורקי שנה במטרה להבין אם המדינה היהודית החדשה נוטה לברית המועצות, או למערב. ראשי טורקיה רצו בהגנה של ארצות הברית והאמינו שהדרך אל הבית הלבן ואל גבעת הקפיטול עוברת דרך הלובי היהודי החזק בוושינגטון. כשהובהר כי ישראל רואה את עצמה חלק מהעולם החופשי הגיעה ב-1949 גם ההכרה הטורקית, ובתל-אביב נפתחה נציגות דיפלומטית במעמד של צירות (הנמוך ממעמד שגרירות). הנציגות הצנועה פעלה באחת הדירות בבית פינקל, ושירתה בעיקר את קהילת אנשי העסקים ואת יוצאי טורקיה בארץ. בראש הנציגות הועמד סיפוללה אסין (Seyfulla Esin) שליח מיוחד וציר מוסמך של טורקיה בישראל. לצידו כיהנו המזכיר הראשון חאלוק קורה והמזכיר השני איחסאן אקאי.

בשנת 1951 עברה הצירות אל רחוב אבטליון ברמת-גן ובבית פינקל הותירו הטורקים משרד קונסולרי. בשנת 1955 חזרה הצירות זמנית אל רחוב דב הוז, אולם שנה אחר כך נדדה הנציגות הטורקית שוב. הפעם אל בית דר' חיים שטיין ברחוב בלפור 46. בשנות השישים עברה הצירות אל בית ליבוביץ-רפפורט ברחוב ביאליק 20 (אשר שימש קודם את מכון התרבות האמריקאי). ואל הוילה הנאה ברחוב בלפור עברה השגרירות הבלגית.

.