מגדל המים של שכונת מונטיפיורי מאת מיכל ששון

מגדל המים של שכונת מונטיפיורי הוקם בשנת 1935 לאחר שהספקת המים מבית הבאר הישן, לא הספיקה עוד לצרכי התושבים. בתחילה הוצב במקום דוד פח ואחריו ניבנה המגדל הניצב עד היום וכונה ע"י תושביו מכון המים. למרות מצבו המוזנח, זהו אחד ממגדלי המים היפים בעיר. המגדל תוכנן על ידי תושב השכונה, המהנדס יעקב צוואנגר (אשר נרצח שנתיים אח"כ בחולות תל נוף - פרשה מסעירה הקשורה למחתרת נאצית שפעלה בשרונה הסמוכה, על פי השבועון טיים). גובה המגדל 15 מטר וקיבולתו 110 מטר מעוקב. העומד למרגלות המגדל, יבחין במגן דוד שנוצר על ידי קורות הבטון שבבסיסו. מגדלי מים בתקופה זו בארץ ישראל נבנו אמנם לצרכי היום יום , אך היוו סמל לתחיית העם היהודי בארצו, המפריח מחדש את השממה ומביא אליה את הקידמה. כאשר נבנה מגדל המים, היתה שכונת מונטיפיורי רשות מקומית עצמאית, נפרדת מהעיר תל אביב. משהוכיחה את יכולת קיומה הכלכלי, ובכלל זה הספקת מים מסודרת לתושביה, סופחה השכונה ב-1943 לתל אביב.

מגדל המים נבנה סמוך לדרך שכם ההסטורית (כתובתו המדוייקת היא רחוב בית שמאי 9) במקום בו עמד בית באר בן שתי קומות (שנהרס) ושימש להשקיית הפרדס שניטע במקום בשנת 1853 ע"י רבי יהודה הלוי מרגוזה ושותפיו, שפעלו למימוש רעיון החזרה לקרקע ולעבודה עברית חקלאית. שנתיים אח"כ ניקנה הפרדס ע"י משה מונטיפיורי, שהעניק לפרדס ולימים לשכונה שהוקמה במקומו (בשנים 1922-1923) את שמה. מונטיפיורי אף לן לילה אחד בבית הבאר.

***

לאה גולדברג על מגדל המים בשכונת מונטיפיורי בסיפור 'שדה' מתוך הספר ידידי מרחוב ארנון: ..."לא הייתה ברירה אלא לחכות ולדעתנו היה מגדל המים הנקודה האיסטרטגית הנוחה ביותר: ממנו נראה את בני הנוער חוזרים איש למחנהו. החלטנו לעלות ולהשקיף ולצפות מראש המגדל אל שני הדרכים שמהם יכולים הנערים לחזור למחנה. איש לא היה במגדל. וכל המבואות פתוחים. עלינו במדרגות וישבנו על הגג. היינו עייפים ונרגשים ולא דיברנו ביננו דבר. משב רוח מערבית היגיע אלינו ולטף את פני. החמסין חלף עבר בן רגע. שכבת האבק הדקה שכסתה את כל השכונה נגוזה. השמים היו בהירים מאוד. לרגלי מגדל המים נתגלתה השכונה ובתיה וצריפיה, והגנים הדלים והשדופים שמסביב לבתים נראו מכאן, למעלה כרעננים, ירוקים ויפים. מרחוק נשקפו חומותיה הלבנות של תל אביב והיו כרחוקות מאוד, ונראו כתפאורת של תיאטרון בובות כולה עשויה קרטון לבן… היה לי טוב מאוד בראש המגדל הזה. ישבתי ונחתי ולא חשבתי מחשבות הרבה".

.

.