בית גולדברג (אגודת חובבי הכלב) מאת דני רכט

נהוג לחשוב שפרוייקט מגדלור נבנה בשטח קולנוע מגדלור, אולם למעשה הוקם הפרוייקט בשטח של שישה  בתים נוספים אשר ניצבו בעבר לצד רחובות אידלסון, אלנבי ובן-יהודה. אחד מהם, בכתובת אלנבי 21, נבנה בראשית שנות השלושים בסגנון הבינלאומי, בין שני בתים אקלקטים שנבנו עשור קודם: בית כוכב זסלבסקי בפינת רחוב בן יהודה שנהרס, ובית זלצר (בית הכתרים) שעבר הליכי שימור. את ביתו בנה יצחק לייב גולדברג (1860-1935) 'הנדיב הלא ידוע' עוד בראשית ימי תל-אביב ברחוב אלנבי 113. גולדברג היה בין השאר מו"ל עיתון הארץ בראשית דרכו ומבעלי חברת הבונה.  

מות בן הזקונים בנימין בפרעות תרפ"ט השפיע קשות על האב. מאחר ועבר את גיל שבעים בריאותו היתה רופפת ובכוונתו היתה להוריש את הונו העצום לקרן הקיימת ולתנועה הציונות, רכש גולדברג את הבית ברחוב אלנבי 21 בגבול שכונות נחלת יצחק ומאה שערים. זאת במטרה שהשכירות המתקבלת מהדירות והחנויות בו, תפרנס את רעייתו רחל לאחר מותו. גולדברג נפטר בשווייץ. ארונו הובא לארץ והוא נקבר בבית הקברות ברחוב טרומפלדור. לזכרו קראה העיריה רחוב קצר (מקודם נקרא רחוב אבן גבירול) בשטח כרם רמאדן. עשור אחר כך, ב-1945, תבעה האלמנה את ועדת האפוטרופוסים של הקרן הקיימת בטענה שלא מילאו את תנאי העיזבון וקיפחו אותה בסכומי הכסף המגיעים לה. זאת לאחר שב-1942, שלוש שנים קודם, מכר ד"ר אליעזר (זיגפריד) הופיין (שפעל מטעם ועדת האפוטרופוסים) את הבית והפסיק להעביר תשלומים לאלמנה. בידיעה שפורסמה (1945) בעתונות לאחר שאירעה התפוצצות בחדר המדרגות של הבית, נכתב שהבית שייך למר עזרא ואגנאס שהתגורר בבית יהודה סטמפלר (רחוב נס ציונה 4). 

בחזית בית גולדברג פעלה מאמצע שנות השלושים חנות הרהיטים של האדון כהן. ביולי 1935 נשפטו ה"ה צבי גוסצקי ויצחק בן-חיים בפני שופט השלום צוקרמן, על הפרעה לסדר הציבורי. חודש קודם ניהלו השניים תעמולה נגד מכירת רהיטים תוצרת חוץ בפתח החנות של כהן. בחנות לצידה פעל בית אוכל שהחליף מדי פעם שמות ובעלים: קפה אונגרי, קפה מינס, מסעדת אלקה, קפה נקניקיה של נחמיה גוטליב ועוד. דירות הקומה מעל שימשו לפעילות ארגונים שונים. בינהם בלט קלאב קיבוץ גלויות אותו הפעילה התאחדות אגודות העולים. בלילות הקיץ החמים עברו הכינוסים אל הגג שמעל. 

הדירה הסמוכה שימשה כמעון 'ברית החייל' של יוצאי בית"ר אנשי הציונות הרביזיוניסטית. בכתבה בעיתון 'הירדן' (26.3.1937) נכתב על המעון: "תל-אביב. רחוב אלנבי 21 קומה ב'. שלשה חדרים. בעל חדר שולחן, ארון, שלש מטות ושלשה כסאות. בחדר האמצעי רדיו ועתונים. בפתח 'שומר-הסף'. זהו הקסרקטין הראשון של ברית החייל". 

באמצע שנות הארבעים פעל בצריף שהוקם על גג הבית מועדון קלפים שהיה בבעלותו של איש השרירים שמעון רודי, מוכתר שכונת התקווה. שנתיים אחר כך (1948) דיווח עיתון מעריב כי רודי נאסר בפאריס בעוון רמאות לאחר שברח מהארץ אחרי ש"בא בהתנגשות" עם המשטרה וגם עם אנשי האצ"ל (שחשדו כי הלשין עליהם). רודי איש השרירים מוזכר בשיר 'כשבגרוש היה חור' בשורה: "ואיפה שמעון רודי שרשרות קורע".

הדירה הסמוכה שימשה באותה התקופה כנסיה קתולית של 'המושבה הפולנית' בעיר. עשור קודם, ב-1937, החל ד"ר משה כספי להפעיל בבניין מרפאה וטרינארית מזור ובהמשך פעלה כאן אגודת חובבי הכלב שהפעילה במקום בית חולים ופנסיון לכלבים. בראש האגודה שנוסדה בשנת 1933 עמד הוטרינאר ד"ר אריה לויט והיו חברים בה כמה עשרות "נאמני חיות וחובבי כלבים". רובם ייקים דוברי גרמנית. האגודה ארגנה תצוגות כלבים כמו גם תחרויות ספורט להולכים על ארבע.  1950. 

.

.