שכונת העם מאת דני רכט

תל-אביב של שנות העשרים היתה מגרש הפעילות המרכזי של ההסתדרויות העבריות. לצד פעילות הסתדרות העובדים הכללית, הסתדרות מרכז בעלי מלאכה והסתדרות השכנים. פעלה גם הסתדרות העם שיזמה הקמת שכונת מגורים קטנה בצפון הרחוק של העיר בין הרחובות אוסישקין צפניה וירמיהו כיום, נבנו החל מ-1931. הקרקע בגודל של עשרים דונם נרכשה באמצע שנות העשרים (המודעה המצורפת מתאריך 09.07.1926) עבור המתיישבים על ידי בנק אשראי (שמימן גם את רכישות הקרקע לשכונת שלמה ולשכונת יעקב) ובהשתדלותו של מנהל הבנק יחיאל רבינוביץ.

יפרח גביש (זלץ) שהתגורר בילדותו בבית אותו בנו הוריו ברחוב הירקון 313, מעיד: "פני שטח החצר של ביתנו היו נמוכים מאד כמו כל האזור שהיה קרוב לקו המים , ומאחר וביתנו שכן באזור זה כמאתיים מטר בלבד מהים, גם חצרנו כולל המרתף הוצפו בכל חרף במי הים שגאו ובקושי יכולנו לצאת ולהיכנס מהבית. תופעה זו חזרה והופיעה בכל חורף לאורך מספר שנים טובות עד אשר התחילו בבנית נמל תל אביב ובעפר והחול אשר חפרו והוציאו מבריכת העגינה של הנמל מלאו והגביהו את כל פני השטח של האזור. מילוי זה פטר את בעיית ההצפה".

גמלים ליד נחל הירקון. תחילת שנות השלושים. צילום של יצחק רוזנבוש.

אוהדים ותיקים (מאוד) של מכבי תל אביב מספרים כי שייע גלזר והוריו גרו ליד קצה רחוב דיזנגוף. וכל פעם שהקהל באיצטדיון המכביה הסמוך שאג: "שייע שייע" היה אבא שלו יוצא אל המרפסת ומשיב: "שייע לא בבית". בתמונה: שייע גלזר מתוך חוברת בהוצאת דיוקני ספורט. תל אביב 1958.

בסמוך לשכונה, בתחנת האוטובוס קו 4 בסוף רחוב בן יהודה, נרצח (19.11.1946) השוטר משה בן-בצלאל (בתמונה) לאחר שנחשד בשיתוף פעולה עם הבריטים. שני אנשי לח"י ניגשו אליו שהמתין לאוטובוס, אמרו לו כי הוא חייב במיתה וירו בו 10 כדורים מטווח קצר. הוא מוזכר בספר כדי החלב שרעמו מאת אברהם שי. בן-בצלאל היה בן 35 במותו. הוא נטמן בבית הקברות בנחלת יצחק.

בשנת 1938 החלה להיבנות ב"חולות הדרום" שכונת העם ב' (בתמונה משנת 1946) אשר נכללה מאוחר יותר בתחומי העיר חולון.

..

ערכים בסביבה

.

בית סדקין (מכבי אש צפון)

בית סידרנסקי ושות'

מועדון השייטים

קולנוע פאר