בית שולמן / בית קיפר מאת אדריכל ניקי דוידוב

לבית הניצב בשדרות בן גוריון 32 פינת אמיל זולה 17 קדם בית של הגברת צירל שולמן. תחילת הבניה היתה ב-1926. ושנה אחר כך הוגשה בקשה להשלמת שני חדרים ומטבח על ידי הסתדרות השכנים, יוזמת הקמת שכונת שכנים א' בשטחה נבנה הבית.

בשנים 1935-1936 תוכנן הבניין הנוכחי ובו שלוש קומות, שתי דירות בקומה: הדרומית בת 3 חדרים. הצפונית בת שני חדרים. הבית נבנה עבור זאב יוסף קיפר על ידי המהנדסים השותפים חיים סימה ואלעזר גליק, שתכננו שנה קודם לכן בין השאר את בית ד"ר מטמן‪-‬כהן‬ בשדרות תרס"ט.

‪ בהליכה בשדרה מכיוון הים, נראית חזית פשוטה של הבניין המעוררת סקרנות בגלל המרפסות העגולות הקטנות החובקות את פינת הבניין. בהליכה מכיוון מזרח, משנה השדרה מעט את כיוונה במפגש עם רחוב דיזנגוף ומאפשרת חשיפה גדולה של החזית הראשית הפונה לרחוב אמיל זולה. החזית מרשימה במרפסות הארוכות עם מעקה מורכב. הבניין הוא דוגמא לאדריכלות קבלנית בתל אביב, המשויכת לסגנון הבינלאומי. בפועל הבניין הוא קוביה חסרת מאפיינים אדריכליים ייחודיים, וחזותו בולטת בגלל מערך המרפסות המודבק לחזית הראשית שיוצר קומפוזיציה סימטרית.‬‫

הקומפוזיציה האופקית מושגת בחזית זו על ידי מרפסות תלויות ארוכות וצרות, המודגשות בפס‬ בולט בחלקן התחתון, ששימש לעיתים כאדנית, ומסתיים במעקה עם רשת ניירט‪ .‬מעל המרפסת בקומה העליונה בנוי‬ קרניז.‬ הן המרפסות והן הקרניז עוטפים את פינות הבניין. הקרניז ממשיך מעל לחלון גדול ‫בחזית הצרה של הבניין הפונה לשדרה. קיר החזית מוטה מעט במקביל לתוואי השדרה ויוצר חדר טרפזי. מהשדרה קיימת כניסה נוספת אל דירות הקרקע דרך מרפסת שירות.

במשך השנים התדרדר מצב הבניין. בשנת 1981 הוגשה בקשה לדירת גג שלא מומשה. ב-1983 הוגשה בקשה לסגירת מרפסת שלא אושרה. אולם, ב-1985 אושרה הבקשה בתנאי של סגירה אחידה בכל המרפסות. אלא שגם זו לא מומשה.

הבניין נירכש ע"י אברהם איזנברג, ובשנת 1992 החל תהליך להוספת קומה עפ"י תכנית 'ס' על ידי אנטולי רוזנצוויט. ב-1993 הוגשה ע"י אדריכל אמיליו מיטרני תכנית לקומה רביעית זהה לבניין הקיים, לבניין נוספה מעלית ויציאה לגג. מאחר ובמהלך האישור הוכרז הבניין לשימור התארך התהליך והוגשו דרישות מחמירות לשיחזור חזותו המקורית של הבניין. על הביצוע הופקד אדריכל דוד אהרוני.

בשנת 1999 שופץ הבניין ושוחזר בקפדנות כולל הדגשה בגוון שונה של ההבלטה המזערית שיצר הקו מחבר מעל לפתחים. בגינה בחזית הבניין נשתלו סוקולנטים, שהיו אופיינים לבנייני הסגנון הבינלאומי בשנות השלושים. תוספת הקומה הזהה יוצרת חזות שלמה לבניין שאיננה מאפשרת לזהות את הבניין המקורי.

דני רכט מוסיף: הגברת צירל שולמן ובעלה מנדל היו בני שישים בערך כשנבנה הבית. הבעל מנדל התפרנס מרוכלות ובמהלך תקופת הבנייה התגוררו בני הזוג ברחוב יחיאלי (רחוב בתי הספר אז) סמוך לבית הספר לבנות.

.

.