הכיכר האזרחית מאת דני רכט

ראשיתו של המקום בפרדס ומגרש שמכר פריץ למלה הטמפלרי למשה פנחסביץ' ולמשפחת ליטוינסקי, שבין עיסוקיה היו רכש ופיתוח קרקעות כמו תל ליטוינסקי (תל השומר וקו האוטובוס הפרטי מספר 70 שהוליך אליו), הפרדס ליד קיבוץ געש (מרכז הקניות בקיבוץ שפיים ובית הטירה) ועוד. במקום פעלה במשך שנים חווה חקלאית עירונית (המשתלה) ששימשה את תלמידי בתי הספר בעיר. הפרדס היה מערבית לתחילת רחוב איבן גבירול, וחלק משטחו יועד בתכנית גדס להמשך שדרות רוטשילד ולבניית הכיכר האזרחית ובית העירייה. לצורך זה הופקע חלק גדול מפרדס ליטוינסקי בשנת 1933.

בית העירייה לא הוקם במקום, אך המתחם הפך לכיכר התרבות של העיר עם הקמתם של בית תיאטרון הבימה (1935-1945), היכל התרבות (1957) וביתן הלנה רובינשטיין, מוזיאון העיר לאמנויות ע"ש כוהנת התמרוקים (1959). לצד הכיכר לאורך רחוב הוברמן ועד לרחוב טוסקניני נבנו בשנות החמישים בתי השוקולד, שנקראו כך מאחר ובתים אלה היו משכנם של משפחות מייסדי בית החרושת לשוקולד עלית. כמו גם משפחת חכמי מהביטוח ומשפחת עיני יבואני המכוניות. כאן גדל מיקי אלבין, מי שנחשב בשנות השבעים כילד פלא פיננסי, אך סיים את חייו במחלקת החקירות של המשטרה ביפו.

בתי השוקולד היו בתי הדירות הכי יוקרתיים בעיר באותה התקופה, וגם כיום, יותר משישים שנה אחרי הקמתם, עדיין ניתן להתרשם מגודל הדירות ומסטנדרט הבנייה הגבוה. בית אחר בשורה (הבית בפינת רחובות הוברמן וטוסקניני) תוכנן על ידי האדריכל יצחק רפפורט (1901-1989) ושותפיו ד"ר אשר גליברמן (1903-1964) וצבי פרנקל (1908-1995) שמשרדם פעל במרתף הבית. האדריכל עודד רפפורט מוסיף כי: "במורד רחוב טוסקניני נבנה מרתף מואר, שניצל את הפרשי הגובה ובו שכן משרדו של אבי במשך כשלושים שנה, מיום סיום בניית הבניין ועד לשנת 1986. אני עוד הספקתי לעבוד שם כ- 6 שנים... בקומה הרביעית בבניין, גר דוד חכמי, מייסד ומנכ”ל חברת הביטוח הפניקס הישראלי, שהיתה לו גם לשכה פרטית בקומת הקרקע".

במקום בית העירייה נבנה בכיכר היכל התרבות, אולם הקונצרטים המרכזי בישראל. מעונה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ומהמבנים החשובים ביותר באדריכלות הישראלית שלאחר קום המדינה. הכיכר והרחובות סביבה נקראים ע"ש אישים מרכזיים בהסטוריה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית: ברוניסלב הוברמן (מייסד התזמורת) ארתורו טוסקניני (מגדולי מנצחי התזמורות בעולם, אשר ניצח על הקונצרט הראשון של התזמורת ב-1936) וליאונרד ברנשטיין ( אשר ניצח על הקונצרט שחנך את היכל התרבות).

במקור, תחמו את מתחם התרבות וכיכר התזמורת שני רחובות בשם תרס"ט. אולם מאחר ששם היכל התרבות "ניתן" לנדבן מאן שתרם כספים לבניית ההיכל, החליטה העירייה להנציח את הוברמן באמצעות אחד מרחובות תרס"ט. טוסקניני לעומת זאת "קיבל" את רחוב בלקינד והאחרון (איש ביל"ו) "עבר" לרחוב בצפון החדש של העיר. כתוצאה מההלם שנגרם בעקבות פרשת אלטלנה, אירחה הכיכר ב-28 ביוני 1948 את טקס השבעת צה"ל - ארוע סימלי שנועד להדגיש את אחדות הצבא.

כיכר התזמורת תפקדה במשך שנים כמגרש חנייה גדול. עיצוב הכיכר מחדש (בתכנון הפסל דני קרוון) לרגל שנת המאה ליסוד תל אביב, הפיכת החניון לתת קרקעי והחזרת הכיכר להולכי הרגל, מדגישה את החשיבות האדריכלית והתרבותית של המקום.

.

.