בית אנטין (בית רחל פרידמן) מאת פרופ' רם גופנא, ד"ר ניר מן

על בית רחל פרידמן מאת פרופ' רם גופנא

בשנת 1928 רכש משה פרץ בית בן קומה שנבנה בשנת 1923 בידי משה חיים אנטין בקרן הרחובות פרישמן 5 והירקון 108, לא הרחק מביתו. הבית הוענק כנדוניה לבתו רחל שנישאה לישראל פרידמן, סוחר קמח. לבית נוספה בשנת 1929 קומה שנייה ובפינת מעקה הגג נכתב בתבליט 'בית רחל פרידמן'. הבית עומד עד היום ועובר תהליך שימור.

בית רחל פרידמן נרכש בראשית שנות הארבעים בידי המשוררת אסתר ראב "המשוררת הארצישראלית הראשונה". ראב ילידת פתח-תקוה, החזיקה בבית חדר קטן לעצמה. בשנת 1954 העבירה אסתר ראב את הבית כ"עיזבון בחיים" לקרן הקיימת לישראל.

בשנת 1931 בנתה קטה דן פנסיון על מגרש שעליו עמד קודם לכן צריף משפחת פאגלין ברחוב הירקון 97 מול בית פרץ. הבניין הדו-קומתי הנאה של פנסיון קטה דן שנבנה כבר בסגנון הבין-לאומי, הסתיר מעתה בפני משפחת פרץ חלק נכבד מן המבט אל הים. החל משנות 1953 התרחב פנסיון קטה דן, שנרכש בינתיים על ידי יקותיאל פדרמן והפך למלון ענק - מלון דן תל-אביב.

בשנת 1939 נבנה על המגרש הסמוך שמצפון לבית פרץ (הירקון 104) בניין כיתות חד-קומתי עבור גימנסיה 'עתיד' הפרטית. לאחר שנים ספורות נסגרה הגימנסיה ומאז שימש הבניין שנים רבות את בית הספר תיכון חדש. בקומה הראשונה של בית דירות גבוה שהוקם על מגרש זה, לאחר שבית הספר השתכן בביתו הקבוע, פעל סניף של בנק הפועלים. בהמשך הפך הבניין לפרוייקט דירות יוקרה.

על מסעדת תנובה מאת ד"ר ניר מן

בשנת 1933 התירה העירייה למר אלקנה מרגלית לפתוח בקומת הקרקע בפינת הרחובות הירקון ופרישמן, סניף של תנובה. את המסעדה הצמחונית החליפה מסעדה בשרית קטנה בבעלות משפחת מרגלית. וזאת נמכרה בהמשך למסעדן מוניה (שלמה) כהן. מוניה גייס הלוואה מ'בנק קרדיט גומלין' וקנה אותה. בתחילה קרא לה 'קיסריה', אולם לאחר מכן, בעצת בנו, הפך את המסעדה לצמחונית ולסניף של 'תנובה'.

מוניה כהן (1901–1956) היה מחלוצי 'גדוד העבודה וההגנה' ובשנת 1924 החל את דרכו בתחום המסעדנות עם הקמת מסעדת 'קרלטון' היוקרתית, שלימים התייצבה בבית יוסף אליהו שלוש בפינת הרחובות הרצל ושדרות רוטשילד. בשנת 1945 פתח כהן את מסעדת 'תנובה' החלבית בפינת הרחובות פרישמן והירקון 108, שנודעה בתפריטה הצמחוני ובתבשיליה הביתיים. בתוך זמן קצר טיפחה מסעדת 'תנובה' קהל לקוחות נאמנים מהנהגת המדינה והתקשורת העולמית הודות למיקומה ולמחיריה העממיים בלב אזור התיירות המתפתח על שפת הים. כל שנותיו העמיד מוניה כהן את מסעדותיו ובתי המלון שלו לרשות ארגון 'ההגנה' וצה"ל. בשנות מלחמת העולם השנייה השתמשו בכירי הפיקוד העליון ושירות הידיעות (הש"י) בשירותיו לטוויית קשרי היישוב עם הקצונה הבריטית הגבוהה (במיוחד ההתגייסות לצבא בריטניה להדיפת הקורפוס האפריקני הגרמני משערי מצרים). בשנות המאבק בשלטון המנדטורי סייע כהן לריתוק קצינים בריטים במסעדותיו בלילות הורדת מעפילים בחופי תל-אביב, ובפרוץ מלחמת העצמאות סיפקו דינה ומוניה כהן ארוחות ליליות במסעדת 'תנובה' ללוחמי החי"ש (חיל השדה) ששבו ממבצעי ההגנה על תל-אביב.

עם יציאת הבריטים מגוש דן הוצבו בינואר 1948 משרדי הפיקוד העליון של 'ההגנה' בבית האדום הסמוך, ברחוב הירקון 123, שהיה בבעלות ההסתדרות הכללית (מזכירות הנוער העובד וארכיון תנועת העבודה). מטה הפלמ"ח הוצב במלון ריץ הסמוך ברחוב הירקון 109–111, שהיה אף הוא בניהולו של מוניה כהן. במשך חמישה חודשים, ינואר–מאי 1948, נוהלו משני הבניינים הללו הקרבות לפריצת המצור על ירושלים ועל היישובים המנותקים בנגב ובגליל. למטה הפלמ"ח לא היה חדר ישיבות, ומוניה כהן הכשיר את מחסן המסעדה למטרה זו. יצחק שדה, יגאל אלון ומפקדי הפלמ"ח היו מבני הבית במסעדה, ובמחסן המסעדה העורפי נערכו ישיבות המטה. עם הקמת המדינה הועבר המטכ"ל ב-19 במאי ל'גבעה' ברמת-גן, ומטה הפלמ"ח הועתק לחזית הדרום. עם התפנות המשרדים במלון ריץ הוצבו במקומם משרדיו של משה (מויש) פרלמן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית ודובר צה"ל הראשון. מלון ריץ הפך למרכז ההסברה לעיתונאים הזרים, לקציני הקישור לאו"ם ולדיפלומטים זרים; ומסעדת 'תנובה' הייתה לביתם השני ולמקום מפגשיהם בתקופת מלחמת הקוממיות. משהפך הבניין הצמוד ברחוב הירקון 110 למרכז מפא"י, מפלגת השלטון, היו ראשי המדינה ואורחיהם ליסוד מוסד בנוף הלקוחות הקבוע של מסעדת 'תנובה'.

נכון לאמצע שנת 2021, הבית נמצא בשיפוצים.

.

.