בית מגורי ח"ן בקריה מאת ד"ר ניר מן

מִתחם מלחמת ששת הימים זירזה את תוכניות הבינוי המוקדמות בבסיס המטכ"ל, ובתוך זמן קצר התעוררו צרכים חדשים. אולם לפני קידום תוכניות חדשות נזעקו גורמי הבינוי בקריה לטרפד איומים חיצוניים. בקיץ 1967 ביקש מפקד המחנה, סא"ל שלמה רביד, אישור ממשרד הביטחון להקים "בניין שלוש קומות לחיילות בשטח שרונה למען הפסקת ההלנה של חיילים וחיילות בבתי מלון בעיר. הנושא אושר על-ידי המנכ"ל [משרד הביטחון] לפני מלחמת ששת הימים. הועמד התקציב למטרה זו, והכוונה היא להקים את הבניין במקום אשר אותר על-ידי חיל ההנדסה בשטח הגובל עם רחוב שאול המלך מול רחוב ויצמן". שלוש שנים שב מפקד הבסיס והעלה את דרישתו, ולא נענה.

השינוי היה חד ופתאומי. בשִלהי שנות השישים קיבלה הממשלה מלווה כספי בסך עשרים מיליון דולר מהבנק העולמי לסלילת עורק תנועה מרכזי במדינה, ולשם כך הוקמה בשנת 1970 חברת 'נתיבי איילון'. משרד הביטחון הסכים למסור למִנהל מקרקעי ישראל את מתחם ההוצאה לאור שלו במבנה היקב הטמפלרי בדרום הקריה לשם סלילת נתיבי הכניסה הראשיים לעיר מהאוטוסטרדה המתוכננת. משנודע למשרד הביטחון כי בתוכנית התעבורה החדשה תוכננה הארכת רחוב ויצמן משׂדרות שאול המלך דרומה עד למחלף הראשי כך שיחצה את מחנה המטכ"ל לאורכו, הוא שינה מיידית את עמדתו. לשם סיכול התוכנית כינס ראש אגף הבינוי בבהילות את ועדת הקריה, וזו החליטה לבנות לאלתר בניין למגורי החיילות בקריה בדיוק על התוואי שתוכנן להארכת רחוב ויצמן. עד היום ניצב הבניין בגובה ארבע קומות צמוד לגדר הצפונית של הבסיס בדיוק מול צומת רחוב ויצמן ושׂדרות שאול המלך.

בניין הח"ן נמסר ב-18 בנובמבר 1969 למִפקדת המחנה כדי לקבוע מזוזות על מַשקופי החדרים, וב-29 בינואר 1970 נערך טקס חנוכת בניין המגורים ל-224 חיילות במעמד אורה נמיר, אשת ראש העירייה. הגברת נמיר והמב"ס היו היחידים שלא ידעו את סיבת ההקמה האמיתית של הבניין.

המגורים היו מיועדים לחיילות שבתיהן היו מרוחקים מתל-אביב או לחיילות ממשפחות מצוקה. "בגִלגול השני של תוכניות נתיבֵי איילון, בתחילת שנות ה-80, כאשר חששנו שוב שיפגעו בתוכניות הקריה, הוקם בניין הצוק של חיל המודיעין מצִדו הדרומי של רחוב קפלן, סמוך לצומת עם דרך פתח-תקווה, כדי לטרפד את הקמת המחלף השני לקריה שתוכנן שם", סיפר שלמה חייט, ראש אגף האמרכלות במשרד הביטחון.

.

.