בתי טובקין (מושב זקנים)  מאת דני רכט

בתחילת שנות העשרים בנה אליעזר טובקין (לעיתים נרשם טאובקין) בית מוארך בן קומה אחת בצורת האות חי"ת שתיפקד כשכונה סגורה ובמרכזו חצר גדולה. הבית שאיכלס דירות להשכרה כמו גם בתי מלאכה קטנים, נבנה על מגרש גדול בגבול שכונת מרכז בעלי מלאכה ומתחם בתי שפירא (סמטאות פלונית ואלמונית). אליעזר טובקין ואחיו יוסף היו בעלי בית החרושת טובקין ללבנים ובלוקים בתל-אביב ואת הבנייה ביצעה קבוצת הבניין 'מלט'. באותן השנים זכה תחום הטקסטיל לתנופה גדולה בעיר. ב-1924 הוקם במקום 'המרץ' - מפעל מכני ראשון לאריגה בתל-אביב. ב-1925 נוסד במקום בית החרושת לייצור גרביים, אשר העסיק כארבעים עובדים. באותן השנים שימשה אחת הדירות במקום לקלוב הנוער העובד. 

משנות השלושים ועד שנות השבעים תיפקד המתחם כבית מושב זקנים ובו פעל גם בית הכנסת נחלת אבות. מושב הזקנים נקרא על שם הגברת איידליא גולדין מייסדת המוסד. בשנים 1972-1973 נהרס המבנה המקורי ובמקומו נבנו שני בתי קומות (העבודה 7-9 כיום). חלק מהמגרש הוקדש למטרת גינה שכונתית קטנה. כשפונה בית האבות, הועברו חלק מהקשישים לבית מגורים בחלק האחרון של רחוב שיינקין שהותאם לשמש כבית אבות. האחרים הועברו לבית אבות בבני-ברק.

בסוף שנות השישים קיבלה אגודת בית הזקנים מגרש במזרח העיר ליד נחלת יצחק. ב-1970 מכרה האגודה את מתחם בתי טובקין ברחוב העבודה לחברת אזורים (חלק מקונצרן כלל) תמורת סכום של 3.27 לירות. מי שטיפל מטעמה במכירה היה חיים בסוק (1923-2006) עורך הדין של האגודה שהתגורר בשיכון הפועל המזרחי ליד הירקון. בכובע אחר שלו כיהן אז בסוק כסגן ראש העיריה מטעם המפד"ל וכחבר ועדת בניין ערים.

(*) אין אני יכול להימנע מלספר כי גדלתי בסביבה ובשנים 1969-1972 זה היה מגרש המשחקים שלנו. חלק מיום כיפור בשנת 1970 עבר עלי בבית הכנסת שם. ובכלל, יש לי המון זכרונות מהמקום. לכל מספר חדרים היתה מרפסת משותפת שהיתה מוגבהת מהקרקע (שבע מדרגות אם אינני טועה) והזקנים היו יושבים שם. הם היו רוב הזמן בודדים ומאוד שמחו שאנחנו משחקים בחצר הגדולה של הבתים. פעם או פעמיים גם הזמינו אותנו לשבת איתם במרפסת ולאכול ביסקוויטים. זוכר גם דייר נרגן שתמיד התלונן שאנחנו עושים רעש. 

..

.