ירים משה מאת דני רכט

בשנת 1933, שנת שיא ברכישת קרקעות בעיר, הצליח הצמד משה (מוסא) מטלון ומשה קרסו לשים יד על משבצת קרקע מבוקשת בצפון העיר. השטח בו מדובר נמצא בין רחובות רנ"ק, ארלוזרוב, דיזנגוף ושדרות בן גוריון (אז, שדרות הקה"קל). עם סיום תהליך הרכישה הם קראו לבלוק ירים משה (שכונה נוספת הנקראית על שמם הפרטי). הקרקע חולקה ונמכרה לקבלנים לצורך בניית בתים משותפים. הרחוב הראשי בשכונה נקרא ע"ש צבי היינריך גרץ (1817-1891), שהתמחה בהסטוריה יהודית ובחקר המקרא. על פי פרוגרמת גדס, הוקצא מגרש גדול במרכז השכונה לצרכי ציבור. על מגרש זה הוקם באמצע שנות הארבעים בית שלום. ברחוב רנ"'ק נבנה בניין לצרכי גימנסיה שלווה. הגידול המהיר באוכלוסיית גרם למחסור בכיתות לימוד בסביבה. מחסור שהביא את מחלקת החינוך בעירייה להסב בית מגורים ברחוב גרץ 10 לבית הספר נס ציונה.

להבדיל מהשכונות המאורגנות מסביב: שכונת פועלים מאוחדת, שכונת המעביר ושכונת אפרים, אשר יזמו בנייה משותפת של בתים, בירים משה לא התקיימה מעולם שכונה של ממש, והבנייה התנהלה בעצלתיים. צילומי אוויר משנות הארבעים מציגים בנייה צפופה בשכונות המאורגנות מסביב, אך מגרשים ריקים רבים בירים משה. על אחד המגרשים הריקים, בפינה בצפון מזרחית של השכונה (פינת דיזנגוף וארלוזרוב) נבנה בתחילת שנות החמישים קולנוע ארמון דוד אשר פעל עד לאמצע שנות השבעים.

אברי שחם מעיד כי: "בסוף שנות החמישים, הרבה לפני עידן הוידיאו, ספריות הסרטים והסינמטק, חובב מושבע של קולנוע איכותי בשם שיש (ישעיהו) קולר, היה מקרין סרטי איכות במחסן פרטי קטן ברחוב גרץ, לא רחוק מרחוב דיזנגוף, במחסן היו עשרות כסאות מכל הסוגים והצורות, כמעט ולא יכולת למצוא שניים דומים וההצגות התקיימו בכל יום שישי, אפילו ביום כיפור".

..

.