בית פלורנטין (דירת גרינבלט) מאת דני רכט

בשנות השמונים של המאה הקודמת נחשבה סביבת רחוב שיינקין התוסס למקום הכי חם בתל-אביב. גלריות, בתי קפה ושתי חנויות תקליטים משכו המוני צעירים שהביאו איתם זינוק במחירי שכר הדירה בסביבה. עשור אחר כך הפכה שכונת פלורנטין למקום הכי חם בעיר. הרבה בזכות סדרת טלוויזיה פופולרית באותו השם. אבל איפה נפגשים שיינקין ופלורנטין? התשובה בבית בפינת רחוב אחד העם 102 ורחוב שיינקין.

מגרש מס' 36 באדמת זריפה סבח היה בבעלותו של מר נחום וינרסקי. מדובר במגרש גדול בפינת רחובות שיינקין ואחד העם. אשר חולק לשני מגרשים. על החלק המזרחי (כתובתו כיום היא רחוב שיינקין 64א') יזם וינרסקי את בניית בית וינרסקי ויצחקי. בחלק המערבי, הנושק לרחוב אחד העם (כתובתו כיום היא רחוב שיינקין 64) התכוון וינרסקי בקיץ 1931 לבנות בית בתכנון האדריכל אריה שטריימר, אולם תכנית זאת לא התממשה והמגרש נמכר לאדון יצחק פלורנטין.

יצחק פלורנטין היה מיוצאי סלוניקי, אולם החזיק בדרכון של ממלכת יוגוסלביה. אחיו ארון היה סוחר טקסטיל גדול ובעליה של הפירמה הסלוניקאית 'ארון ג'קוב פלורנטין ושות' בה היה אחיו יצחק שותף לא פעיל. בשונה מאחיו בחר יצחק לעסוק ביזמות בניין ובמתן משכנתאות. שניהם היו ככל הנראה קרובים של משפחת פלורנטין, מייסדת השכונה שמעבר לגבול המוניציפלי בדרום העיר. יצחק פלורנטין היה נשוי לגב' ריקטה וב-1933, לאחר עלייתם לארץ, רכש יצחק מנחום וינרסקי את מחצית מגרש מס' 36 באדמת זריפה סבח.

בחודש מאי 1933 אישרה העיריה את תכנית האדריכל אריה כהן לבית יצחק פלורנטין, כאשר בכל אחד משלושת קומות הבית נבנו שתי דירות בנות שני חדרים. בין שני אגפי הבית שעוצבו בסגנון הבינלאומי, מיקם האדריכל חדר מדרגות פינתי ולו שני חלונות תרמומטר. האדון פלורנטין הועיד את הקומה השלישית למגורי משפחתו, ומאחר ונדרשו להם שלושה חדרים, נעשו שינויים בחלוקת החדרים באותה הקומה. ביוון, פעל יצחק בהתנדבות באגודה לעזרה סוציאלית 'מתנות לאביונים'. לאחר עלייתו לארץ המשיך בפעילות התנדבותית באגודת 'מטבח זול לנצרכים' שפעלה בבית שאלתיאל שברחוב לוינסקי. יצחק פלורנטין הלך לעולמו בשנת 1958.

בחזרה לשנת 1936, בסוף אותה שנה פנה פלורנטין לעיריה בבקשה לאשר לו את הפיכת הדירה הפונה לרחוב שיינקין בקומת הקרקע לשתי חנויות, בדומה לחנויות בבתים שבמורד רחוב שיינקין. מה רבה היתה אכזבתו שהעיריה סירבה לבקשתו כי "ביתו נמצא מחוץ לאזור המסחרי היות והאזור המסחרי נמשך רק עד רחוב אחד העם".

בבוקר ה-23 באפריל 1933 הגיע שליח לדירת גרינבלט ברחוב אחד העם 102 ובידו מכתב: "מר דיזנגוף מבקש את כבודו לבוא עם הגברת מקסה לתה שיערך היום בשעה חמש אחה"צ בקזינו, לכבוד הפרופ' הדמר. המהנדס קלוד גרינבלט היה נשוי לגב' מקסה סימונה נורדאו (1897-1991), ציירת וסופרת שנקראה על שמו של אביה, המנהיג הציוני מקס נורדאו (שמחה-מאיר זידנפלד שעל שמו נקראו שכונות תל נורדאו ונורדיה). גם בתם היחידה קלוד גבריאלה (נולדה ב-1931. לימים זמרת אופרה ועתונאית) נקראה על שם קלוד אביה. המשפחה גרה בעיקר בחו"ל (בפריז ובניו-יורק), אולם החזיקה בשנות השלושים דירה בבית פלורנטין, אשר שימשה אותם בתקופות הארוכות בהן שהו בארץ.

המהנדס קלוד (קלמן יוסף) גרינבלט שירת כטייס במלחמת העולם הראשונה, ובמלחמת העולם השניה הצטרף ל'צבא צרפת החופשית'. הוא התמחה בהקמת נמלים ובניית תשתית בים והיה ממתכנני נמל תל-אביב. בשנת 1937 פורסמה תכנית גרינבלט לייבוש חלק מפת הים. התכנית אותה הגה כללה הקמת נמל ימי גדול בשטח נמל תל-אביב, יריד המזרח ושפך הירקון. ותכנון רביירה תיירותית מהנמל העתידי דרומה עד לגבול עם יפו. התכנית אושרה אולם עוררה התנגדות רבה ולא בוצעה. הוא גר בערוב ימיו ברמת-גן, הלך לעולמו בשנת 1990 והובא לקבורה בבית העלמין קריית שאול.

בסוף חודש יולי 2022 הלך לעולמו עורך הדין ד"ר יעקב חרותי (1927-2022), לוחם חירות ישראל ומנהיג 'מחתרת צריפין' (מלכות ישראל בפי אנשיה). משרד עורכי הדין שייסד פועל כבר עשרות שנים בבית פלורנטין שבפינת רחובות שיינקין ואחד העם .

..

.