קולנוע ארגמן  מאת דני רכט

בית קולנוע פתוח חסר גג בדרומה של שכונת פלורנטין. נחנך בתאריך 24 יולי 1952 עם הסרט החתנים העליזים. קולנוע ארגמן פעל במהלך שנות החמישים והשישים מדי קיץ (בחודשים אפריל עד אוקטובר) ושירת את השכונות מסביב כמו גם את ילדי הסביבה. בינהם השחקן טוביה צפיר ועורך הדין אביגדור פלדמן שהעיד כי: "ליד הבית שלנו היה קולנוע  ארגמן, קולנוע קיצי, פתוח. כל מה שקשור לקולנוע הוא בשבילי כל כך נוסטלגי, ילדותי, ממלא". 

המוסיקאי מיקי גבריאלוב מספר: "אני כבר בן 13.5 ומתחילה להתפשט היסטריית החיפושיות בעולם. האלבום הראשון Please Please Me יוצא לאור, ואני שומע בפעם הראשונה את הלהקה שרה ומתלהב בטירוף. מיד גם יוצא סרט עליהם ואני רץ לקולנוע ארגמן, שהיה ללא גג ושכן בשכונת פלורנטין בסביבת השכונה שלי שפירא, מטפס על גג הקולנוע יחד עם חברים לשבת על הקיר ולראות את הסרט. ולפעמים להטעות את הסדרן שיסתכל הצדה ואז להתפלח לקולנוע, כי כסף לא היה לי".

עם התבססות התושבים בסביבה ומעברם לאזורי מגורים אחרים, התדלדלה האוכלוסיה בסביבה. מה שהביא גם לסגירת בית הקולנוע אשר חצרו מוקפת החומה במפגש רחובות סלמה 55 ואברבנל, נותרה נטושה במשך שנים. על הריסות בית הקולנוע הפתוח נבנה בשנות השמונים בית מסחר ומשרדים המתנשא לגובה של שבע קומות מעל שורת חנויות.

.

.