בית קרויטר ברחוב זבולון מאת דני רכט

מאחורי תמונת ארכיון ישנה בה נראה אוטובוס (למעשה טנדר) מעל גשר הסירות בנחל הירקון, מסתתר סיפור לא מוכר משנות העשרים של המאה הקודמת. בשנים אלה התפתחה התחבורה הציבורית במהירות והדרישה לתחבורה אל תל-אביב וממנה (כשמספר המכוניות הפרטיות היה מועט) עלתה בעקביות, אך שוק זה היה רווי פוליטיקה, מיזוגים, איחודים ובעיקר, תחרות קשה.

בשנת 1928 התאחד ארגון גלי אביב עם שירות התחבורה המתחרה, קואופרטיב המעביר והשירות החדש נקרא גלי המעביר (ובקיצור, המעביר). ממזרח לתל-אביב התחרו בינהם שני קואופרטיבים לתחבורה: רגב (ר"ת של רמת-גן, גבעתיים, בני-ברק) ואיחוד (בפתח-תקוה ובהסעת נוסעים לתחנת הרכבת בראש העין. לתוכו מוזגה עוד קודם קבוצת הברק) שהתאחדו בשנת 1931. במרחב שמדרום לתל-אביב פעלו הקואופרטיבים המתחרים דרום ויהודה שהתאחדו גם הם באותה השנה (לקואופרטיב דרום יהודה).

איחודים אלה יצרו מציאות חדשה, בה שוק התחבורה בתל-אביב ממנה ואליה, התחלק בין שלוש חברות גדולות יחסית. אלא שלצד המעביר, איחוד רגב ודרום יהודה, פעלו במהלך שנות העשרים ובתחילת שנות השלושים גם מספר קבוצות עצמאיות שפעילותן נשכחה. אחת מהן, קבוצת הנהגים הרצליה - רעננה הובילה אנשים וחבילות מתל-אביב אל שתי המושבות (שהוקמו בשנים 1922-1924) ובחזרה. האוטובוסים היו טנדרים בהם הותקנו שני ספסלים. בעונת הקיץ חצו נהגי הקבוצה את גשר הירקון והמשיכו צפונה לכיוון הרצליה ומשם לרעננה בדרך שנסללה על ידי הבריטים בשנת 1918. בעונות הגשמים היתה דרך החוף לא עבירה בדרך כלל, ונהגי הקבוצה נאלצו לנסוע לרעננה (וממנה להרצליה) דרך פתח-תקוה.

תחנות חברות התחבורה התמקמו בדרך כלל באזורים המסחרים של העיר. כלומר סביב כיכר המושבות ושכונת מרכז מסחרי. לצורך פעילותה שכרה קבוצת הנהגים הרצליה - רעננה את ביתו של אליעזר קרויטר ברחוב זבולון 5. הבית שימש כמשרד וכתחנת אוטובוס של קבוצת הנהגים הקואופרטיבית. בשנת 1929 רכש האדון קרויטר את מגרשו של מיכאל לוין בשכונת מרכז מסחרי. וחודש אחר כך פנה לעיריה בבקשה שאושרה לבנות במגרשו בית בן קומה אחת ובו שלוש חנויות ששימשו את קבוצת הנהגים הרצליה - רעננה. בסוף 1932 הגיש קרויטר בקשה להוספת קומה שניה (שתי דירות למגורים) בתכנון האדריכל דב טשודנובסקי (1883-1966). תוספת שנבנתה במהלך שנת 1933. הבית נותר במצבו זה עד ימינו.

בתחילת שנת 1932 היה נסיון של קבוצת הנהגים (שלא צלח) להתאחד עם קואופרטיב השרון. אך בחודש יוני באותה שנה התפרסם כי החל מ-1 ביולי 1932 מתאחדות שתי הקבוצות לקואופרטיב אחד שיקרא: השרון המאוחד. בשנתו הראשונה של האיחוד המשיך הקואופרטיב המאוחד להשתמש בבתי שתי הקבוצות הנהגים בטרם האיחוד (קואופרטיב השרון פעל ברחוב השרון ליד הבית הכחול, לימים רחוב לבונטין), אך שנה אחר כך, בחודש אוקטובר 1933, עברו משרד ותחנת קואופרטיב השרון המאוחד למעונם החדש - בית אלטשול / בית ברמן ברחוב העליה 7 פינת רחוב י.ל. פרץ. ארבע שנים אחר כך, בחודש אוקטובר 1937, הפך השרון המאוחד לחלק מקואופרטיב אגד. בין חברי קבוצת הנהגים בלט זאב (וולדק) גרודצקי (1900-1968) תושב הרצליה שפרש מקבוצת הנהגים הקואופרטיבית עם האיחוד ושנה אחר כך ייסד את חברת אמפא.

.

.