עזרא - הגורמים לעלייתו מבבל, סמכויותיו ומעמדו

עזרא בן שריה היה ממנהיגי היהודים בבבל והיה שייך למשפחת הכוהנים הגדולים מימי בית ראשון. הוא היה ממונה על ענייני היהודים ודתם בבבל. בנוסף להיותו כהן הוא נשא את התואר "סופר". משמעות התואר סופר היא כי הוא היה בקיא בתורה, העתיק ספרים ולימד תורה

הגורמים לעלייתו

א. השלטון הפרסי רצה לחזק את כוחו של היישוב היהודי בארץ ישראל כי היהודים נחשבו לנאמנים לשלטון הפרסי . באימפריה הפרסית פרצו מרידות והייתה תסיסה באזור מצרים וארץ ישראל סמוכה למצרים ולכן באמצעות עליית יהודים נוספים עם עזרא היישוב יתחזק וכך גם השליטה של פרס

ב. מצבו הכלכלי של היישוב עכב המיסים ושנות בצרות רבות וידיעות שהיהודים מתבוללים עם תושבי המקום זרזו את עליית עזרא כדי לפעול לחיזוק ולטהרת היישוב

ג. יהודי בבל רצו לעלות לארץ ישראל ועליית עזרא הביאה עימה עולים נוספים

עלייתו של עזרא - כשישים שנה לאחר בניין בית המקדש עלה עזרא הסופר לארץ ישראל. המלך הפרסי אפשר לעזרא לעלות והעניק לו תרומת כספים . הוא אפשר לו להביא תרומות כסף וזהב מיהדות בבל. עזרא נחשב כשליחו של המלך הפרסי והותר לו לשפוט את כל היהודים בארץ ישראל ולמנות שופטים תחתיו. לעזרא הצטרפו אלפי עולים, רובם היו כוהנים ולויים

מעמדו וסמכויותיו – עזרא קיבל רישיון מהמלך

רשות לעלות לירושלים עם מתנדבים

רשות לשאת כסף , זהב ומתנות מהמלך ומיהודים ליהודה

אישור לקנות קרבנות ונכסים בכדי להקריב קורבנות למען השלום ולמען המלך

אישור להביא עימו כלי פולחן ולהביאם לבית המקדש

הבטחה מהמלך להמשך מימון ע"י השלטון של הוצאות בית המקדש

רשאי למנות שופטים ודיינים , לחבר חוקים ולהטיל עונשים בתחום יהודה

מטרות עזרא בפעילותו ביהודה , הפעולות שנקט כדי לממש את מטרותיו, והקשיים בהם נתקל

לאחר עלייתו של עזרא לארץ ישראל הוא החל לערוך שורה של פעולות שמטרתם לשנות את אופייה של החברה היהודית בארץ ישראל ולהבדיל את היהודים מהתושבים האחרים. הוא יצג את תפיסתם של יהודי בבל והגיע כדי להפיץ אותה בקרב היהודים בארץ ישראל

הפעולות של עזרא

מאבק נגד נישואי התערובת - לאחר שהגיע עזרא לארץ ישראל הוא נתקל בתופעת נישואי התערובת: יהודים שהתחתנו עם נשים נוכריות . רבים מבין המנהיגים והעשירים נשאו נשים נוכריות

פעולותיו של עזרא נגד נישואי התערובת

כינוס העם והשבעתו - עזרא כינס את העם במקדש. הוא יצא נגד נישואי התערובת והשביע את העם לגרש את הנשים הנוכריות ואת ילדיהן

הקמת בית הדין וגירוש הנשים הנוכריות - עזרא הקים בית מיוחד שבדק את הנישואים וגירש את הנשים הנוכריות. גירוש הנשים

הוביל למתיחות בקרב היהודים ולסכסוכים עם העמים השכנים

הפצת התורה בקרב העם - לאחר שעלה לארץ עזרא הפיץ בעם את התפיסה שעבודת האלוהים לא מתקיימת רק במקדש, אלא שכל יהודי חייב לקיים את המצוות וללמוד את התורה. לצידו של עזרא פעלו סופרים שהפיצו את התורה ברחבי הארץ. הם לימדו את התורה ושפטו את העם

פעולותיו של עזרא להפצת התורה בעם היו

קריאת התורה בציבור ופירושה - עזרא כינס את העם באסיפה בחודש תשרי וקרא להם את התורה כאשר הלויים פירשו את הכתוב והסבירו כיצד לקיים את המצוות

הרחבת מועדי קריאת התורה- עזרא חייב את היהודים לקרוא בתורה בציבור גם בכל יום שני , חמישי ובשבת

החלפת הכתב העברי - עזרא החליף את אותיות הא"ב העברי מהכתב הקדום לכתב האשורי בו אנו משתמשים היום. שינוי הכתב סייע להפיץ את התורה מכיוון שרבים ידוע לקרוא את הכתב האשורי

מתנגדיו – היו מקרב נכבדי העם בני המשפחות הגבוהות והכוהנים שהם ובניהם היו נשואים לנשים נוכריות . עזרא דרש לגרש את הנשים הנוכריות והם התנגדו לכך כי לא רצו לפרק את המשפחות שהם הקימו. הנוכרים שחיו בארץ ישראל התנגדו לדרישתו של עזרא ולא רצו לנתק את קשר המשפחה עם בני משפחתם

כיצד מבטאות פעולותיו של עזרא את הניסיון לעיצוב הזהות היהודית בימי שיבת ציון

עזרא האמין כי עם ישראל צריך לנהוג כ"זרע הקודש" הנבדל מעמים אחרים, כדי להיות ראוי לרשת את הארץ. זו הדרך הנכונה לשמור על נאמנות לברית עם אלוהים ולהימנע מעונשים נוספים. דרישתו של עזרא לגרש את הנשים הנוכריות באה בשלב שהעם החל להתגבש בארץ ישראל ולכן היה חשוב לשמור על ייחודו של העם היהודי בתקופה חשובה זו ולהימנע מהשפעות תרבותיות אחרות