הייחודיות של התנועה הלאומיות הציונית הייתה בכך, שהתנועה מפוזרת על-פני ארצות רבות, וחבריה היהודים הגיעו מרקע תרבותי שונה ודיברו בשפות שונות. הבעיות העיקריות שעמדו בפני התנועה הציונית היו: השגת טריטוריה, החייאת השפה ובנייה של חברה מלוכדת. ביחס לתנועות לאומיות אחרות, חסרו לתנועה הציונית בעיקר שני דברים, שהיו אבני יסוד של תנועות לאומיות אחרות: טריטוריה ושפה
נקודות שוני
טריטוריה - הזיקה לארץ ישראל שאפיינה את היהודים שחיו בגולה, הייתה ייחודית לעם היהודי. תנועות לאומיות אחרות
נהנו מכך שטריטוריה כבר הייתה להם ומרבית בני עמם כבר ישבו על טריטוריה זו. בראשית דרכה, התנועה
הציונית הייתה צריכה לפעול להגשמת החזון הלאומי מחוץ לטריטוריה עליה תקום המדינה. בנוסף,
הציונות פעלה למען העברת היהודים מאירופה והמזרח לארץ ישראל, ובכך הייתה שונה מכל התנועות
הלאומיות האחרות שכבר ישבו על אדמתן
שפה – בעוד העמים האחרים נהנו משפה אחת ואחידה, ליהודים במהלך המאות ה-18 וה-19 לא הייתה שפה אחת. הם דברו
יידיש, לדינו ואת שפות העמים שחיו בקרבם. אחד מן ההישגים המרשימים ביותר של התנועה הציונית, שהבדילו אותה
מתנועות אחרות, היתה החייאתה של השפה העברית והפיכתה לשפת יומיום. לפני-כן הייתה העברית שפת תפילה
בלבד, וחלק גדול מהיהודים לא הכיר אותה
קבלת התנועה ע"י בני העם שלה – בעוד התנועות הלאומיות האחרות התקבלו מיד וזכו לתמיכה רחבה ע"י בני עמן
הרי שדרכה של הציונות הייתה קשה. מרבית היהודים שסבלו מן האנטישמיות, מיהרו לאמץ את פתרון ההגירה לארצות
רחוקות על-פני הצטרפות לתנועה הציונית. בנוסף, בראשית דרכה הייתה הציונות מפולגת לזרמים שונים, שהתווכחו
ביניהן על דרכה של התנועה
תנועת מרד מול תנועת שחרור – התנועה הציונית בטאה במעשיה מרד בחברה היהודית ממנה צמחה. הציונים הצעירים מרדו
בהוריהם ובקשו לעצב חברה יהודית חדשה בארץ ישראל. חברת פועלים וחקלאים הדוברת עברית, שנאבקת למען חיים
עצמאיים. חברה שנאבקת למען שמירה על קיומה בעצמה, ללא תלות בגורמים חיצונים. תנועות לאומיות אחרות פעלו
למען השתחררות משלטון זר, כמו התנועה הלאומית היוונית
נקודות דמיון
כמיהה לזהות חדשה והשתייכות למסגרת חדשה - ההתעוררות הלאומית בקרב עמי אירופה סחפה גם את היהודים
אחריה. כשם שכל עם מצא ברעיון הלאומיות אפשרות לזהות חדשה ומסגרת השתייכות חדשה, כפתרון למצוקות השונות
שפקדו את העמים. כך בחרה גם קבוצת יהודים ברעיון הלאומיות כפתרון לכישלון האמנציפציה והאנטישמיות המודרנית
היסטוריה – בדומה לניסיונם של התנועות הלאומיות האחרות להדגיש את ייחודם ההיסטורי ולפאר את עברם, כך גם הציונים
בקשו להדגיש את העבר הרחוק של היהודים וללמד את הצעירים על גיבורים יהודים כמו בר-כוכבא ויהודה המקבי.
בנוסף החייאת השפה העברית, מהווה גם היא ביטוי לייחוד ההיסטורי של העם היהודים
תרבות – בדומה לתנועות לאומיות אחרות, גם הציונות אמצה לעצמה סמלים לאומיים למען טיפוח האידיאולוגיה וליכוד
החברה סביב רעיונות משותפים. כמו-כן תמכה הציונות ביצירה עברית כגון: ספרות, תיאטרון, אוניברסיטה ועיתונות
חילון – בציונות ובתנועות הלאומיות באירופה בלט האופי החילוני של התנועה
מנהיגי הלאומיות – התנועות הלאומיות הונהגו ע"י משכילים, אנשי רוח וחזון. כך גם התנועה הציונית הונהגה ע"י אישים
משכילים ובעלי חזון כמו פינסקר, הרצל, רופין ואחרים