שלב א' של המלחמה , 30 נובמבר 1947 – 14 מאי 1948
השלב הראשון החל ב 30 .11.47 , למחרת החלטת כט' בנובמבר והסתיים ב 14.5.48 ביום הכרזת המדינה . במהלך השלב הראשון התנהלה מלחמה בין אזרחים : בין היישוב היהודי לבין האוכלוסייה הערבית . המלחמה בשלב זה התנהלה בין כוחות צבאיים מקומיים לא סדירים
יחסי הכוחות והיתרונות היחסיים של כל צד בפתיחת המלחמה
הכוחות הלוחמים של היהודים
בשלב הראשון של המלחמה כללו הכוחות הלוחמים בצד היהודי את חברי המחתרות ובעיקר את אנשי ההגנה הכוללים את חיל השדה של ההגנה ואת הפלמ"ח . המתגייסים לכוחות אלה היו מתנדבים מכיוון שעדין לא קמה מדינה ריבונית . עד מאי 1948 ההגנה הקימה 9 חטיבות
הכוחות הלוחמים של הערבים
בדצמבר 1947 החליטה הליגה הערבית על הקמת "צבא ההצלה" שיפעל לעזרת הערבים בארץ ישראל . בינואר 1948 הגיעו החיילים הראשונים של צבא ההצלה לעזרת הערבים בארץ ישראל . צבא ההצלה היה צבא מתנדבים וכלל כ 5000 לוחמים שהגיעו מארצות ערב השונות לארץ ישראל הגיעו גם קבוצות קטנות של מתנדבים מירדן שהיו שייכים ללגיון הערבי , בנוסף הגיעו מאות לוחמים מהאחים המוסלמים שבמצרים . כוח נוסף שהתארגן היה "הג'יהאד הקדוש" של המופתי חאג' אמין אל חוסייני
יעדי הצדדים הלוחמים , אופן הפעולה ומניעיהם
יעדי הערבים – לסכל את תוכנית האו"ם להקמת מדינה יהודית מתוך התנגדות לרעיון החלוקה ולהקמת שתי מדינות
אופן הפעולה – המלחמה התאפיינה בפגיעות בנפש וברכוש בערים המעורבות , בשכונות גבול עירוניות , ביישובים מבודדים , פגיעה בתשתיות ובדרכים
ימים אחדים לאחר החלטת האו"ם התנפלו ערבים על המרכז המסחרי בירושלים , בזז חנויות והעלה אותן באש . ב 8.12.47 נערכה התקפה על שכונת התקווה התל אביב וב 29.12.1947 נרצחו 39 עובדי בתי הזיקוק בחיפה . הרובע היהודי בעיר העתיקה נותק מהעיר המערבית ויריות של ערבים גרמו לתושבים בשכונות הגבול לעזוב את בתיהם
ב 16.1.1948 נהרגו לוחמי מחלקת ההר של הפלמ"ח הל"ה כשיצאו לעזור לגוש עציון המנותק
הערבים יזמו פעולות חבלה בתוך ירושלים באמצעות מכוניות תופת . ב 22.2.1948 התפוצצו שלוש מכוניות תופת , 50 איש נהרגו ועשרות נפצעו וב 11.3.1948 התפוצצה מכונית תופת בבנייני המוסדות הלאומיים בירושלים . בהתפוצצות זו נהרגו 17 בני אדם
הערבים ריכזו את הפעולות שלהם נגד התחבורה בכבישים . כלי רכב שנעו בדרכים הותקפו מצדי הדרך בעיקר בדרך מתל אביב לירושלים אך גם בין חיפה לעמקים , בגליל ובין תל אביב לנגב
חודש מרץ 1948 היה החודש הקשה במלחמה על הדרכים , במהלכו נפגעו שלוש שיירות : שיירת נבי דניאל ב 27.3 , 20 מאנשי השיירה נהרגו ו 40 נפצעו , ב 28.3 נפגעה שיירת יחיעם , 47 מאנשי השיירה נהרגו , ב 30.3 נפגעה שיירת חולדה
יעדי היהודים – להוכיח את יכולתו להקים מדינה ולקיימה
אופן הפעולה – בארבעת החודשים הראשונים – התגוננות ולאחר מכן מעבר להתקפה ויוזמה
במהלך חודש מרץ 1948 הנהגת היישוב הבינה כי יש להיערך לקראת עזיבת הבריטים את הארץ ב 15.5.1948 . ברור היה כי לאחר עזיבת הבריטים צבאות ערב יפלשו לארץ ולכן כדי להגן על היישובים יש צורך ליצור רצף טריטוריאלי על ידי כיבוש ערים , יישובים ושכונות של ערבים . לאחר עזיבת הבריטים ההגנה תפעל כדי להשיג שליטה על תחנות המשטרה , מחנות צבא ותחנות רכבת
ב 10.3.1948 אושרה תוכנית ד' – השתלטות על שטחה של המדינה העברית והגנה על גבולותיה
התוכנית התחילה להתבצע בחודשים אפריל – מאי 1948 לקראת עזיבת הבריטים . היישוב עבר מהגנה להתקפה .באפריל 1948 הגיעו משלוחי נשק מצ'כסלובקיה והם סייעו ליישוב . באמצעות מדיניות התקפית נוצר רצף טריטוריאלי ברוב שטחי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל . הערים המעורבות – חיפה , יפו , טבריה , עכו , צפת , בית שאן – נכבשו . עם הכיבוש התושבים הערבים ברחו
לרצף הטריטוריאלי הייתה חשיבות רבה אך לא הייתה רציפות מושלמת : הרובע היהודי בירושלים , יישובי ים המלח וגוש עציון נשארו מנותקים
ההצלחה של תוכנית ד' חיזקה בארה"ב את הרושם כי כוח הלחימה של הערבים נחלש וכוחותיהם מתפוררים
מפנה במלחמה – מבצע נחשון מהגנה להתקפה יזומה . המבצע החל ב 3.41948 ונמשך עד 16.4.1948 . מטרתו הייתה פריצת הדרך לירושלים והסרת המצור מהעיר. במהלך המבצע נכבש הקסטל ונפרצה הדרך . בעקבות המבצע הגיעו שלוש שיירות עם אספקה ותחמושת לעיר
במהלך המבצע נכבש הכפר דיר יאסין ורבים מתושביו נהרגו . התקפה זו גרמה לבריחתם של הערבים מאזורים שכבשו היהודים
מבצע הראל 15-21.4.48 – במהלך המבצע הגיעו לירושלים עוד שתי שיירות גדולות ובתוכם הגיעו לוחמים נוספים ונכבשו כפרים ששכנו על הדרך לירושלים
ב 13.4.48 הותקפה שיירת הדסה – שיירה של רופאים , אחיות ועובדי בית החולים הדסה , בהתקפה זו נרצחו 77 מאנשי השיירה ו 28 מהם ניצלו
הישגי וקשיי הצדדים במהלך השלב הראשון
הישגי הערבים – הערבים הצליחו לנתק ולבודד ישובים ואזורים יהודיים : ירושלים , גוש עציון , בגליל המערבי – מנרה , משגב עם , רמות נפתלי , בדרום את כפר דרום , ניצנים ויד מרדכי
הערבים לא הצליחו לכבוש אף יישוב יהודי וכל ניסיונותיהם לכבוש יישובים יהודיים נכשלו - גוש עציון , רמת רחל , טירת צבי , יחיעם
ניצול יתרון גיאוגרפי
ראשית היווצרות בעיית הפליטים
הישגי היהודים – עד אפריל 1948 המצב ביישוב קשה
מצור על ירושלים
ניצול היתרונות של ישוב מאורגן מבחינת כוחות צבא – המחתרות
כוח עמידה של הערוף – היישובים
הוכחת יכולת עמידה והקמה של מדינה יהודית