רומא ביקשה על האגן המזרחי של הים התיכון. בהשפעה המדיניות של רומא הלכה והתפוררה המדינה החשמונאית והיא אבדה את עצמאותה, היא הפכה למדינת חסות ובהמשך לפרובינקיה. יהודה נכבשה על ידי רומא בשנת 63 לפני הספירה

מדוע העדיפו הרומאים לנקוט במדיניות של שלטון עקיף באמצעות שליטים מקומיים

בשנת 37 לפני הספירה הכתיר הסנט הרומי את הורדוס למלך ביהודה. המינוי של הורדוס למלך נבע מהאינטרסים הפוליטיים של רומא. הרומאים רצו לייצב את השלטון שלהם בארץ ישראל והם הבינו שהורדוס ישרת אותם בנאמנות וללא תנאי כי הוא תלוי בהם. הרומאים חשבו שהמינוי שלו למלך ימנע מגע ישיר וחיכוכים בין השלטון הרומי לבין האוכלוסייה היהודית. היתרון הנוסף שהיה להורדוס , בעיני הרומאים, היה שהוא הפגין אהדה לתרבות ההלניסטית. רומא נהנתה בהבטחת הביטחון של אזור ארץ ישראל ובקבלת סיוע צבאי בשעת מלחמה

השיקולים של רומא במינוי הורדוס למלך יהודה

המוצא היהודי של הורדוס- הרומאים סברו שכך יהיה יותר קל לקבל את תמיכת היהודים בארץ וגם את תמיכת היהודים בשאר הארצות הכבושות ע"י רומא

מלך תקיף וחזק- כאשר הורדוס היה מושל הגליל הוא הוכיח לרומאים שהוא יכול להיות חזק ושומר על סדר כך שלא מורדים

נאמנות לרומאים- כאשר היה הורדוס מושל הגליל הוא הראה נאמנות כלפי רומא, לדוגמה כאשר הוציא להורג בלי משפט כמה ממנהיגי ההתנגדות לרומא

מלך חסות - הורדוס לא היה מלך עצמאי לגמרי הוא היה מלך בחסות רומא. הוא קיבל סמכויות להחזיק צבא למנות את הנהלת המדינה להחליט בענייני שיפוט וחקיקה- ניהול מדיניות פנים עצמאית, אבל הוא לא יכול היה לנהל מדיניות חוץ עצמאית. בנוסף לכך הוא היה חייב תמיד לשלוט לפי שיקוליהם של שליטי רומא

המאפיינים העיקריים של שלטון הורדוס

שני מאפיינים קבעו את אופי שלטונו של הורדוס – היעדר תמיכה של העם והיותו מלך חסות של רומא . בשנות מלכותו של הורדוס היה מתח בינו לבין יהודי ארץ ישראל . היהודים תיעבו אותו וכנראה שזו הסיבה לשלטונו האלים

העם היהודי תיעב את הורדוס מכמה סיבות

א. הורדוס תפס את השלטון באופן לא חוקי ובסיוע הרומאים הדיח את השלטון של בית חשמונאי וקבל את

השלטון בכוח הזרוע

ב. הורדוס היה מזוהה עם רומא והעם שנא את הרומאים

ג. מוצאו של הורדוס היה נוכרי. אבא שלו היה בן אדומים שהתגייר ואמו הייתה נבטית. על פי התורה אסור לו להיות מלך על היהודים

ד. הורדוס נהג בעריצות . הרג אנשים רבים באכזריות ובכך גרם לכך שאנשים ישנאו אותו. הוא דיכא כל סימן של אופוזיציה פוליטית. תומכי החשמונאים וכל מי שהתנגד לו או היה עלול לסכן אותו חוסל. קורבנותיו הראשונים היו בני משפחתו

ה. הורדוס פגע קשות במעמד הכהונה הגדולה. הוא החליש את מעמד הכהונה וצמצם את השפעתה. הוא הכפיף את הכוהן הגדול למרות המלך והוא מינה את הכוהן הגדול

נאמנות לרומא ולשליטיה

הורדוס הקפיד על צייתנות מוחלטת לשליט רומא אנטוניוס. הוא נענה לכל משאלותיו, למרות שהדבר הטיל עליו ועל הארץ עומס כבד בנפש וברכוש. בשנת 32 לפני הספירה, אוקטאביאנוס הביס את אנטוניוס ובעקבות כך מעמדו של הורדוס התחזק. אוקטאביאנוס אישר מחדש את מעמדו כמלך, ואף הרחיב את גבולות ממלכתו. ממלכתו השתרעה על שטחים שהיו גדולים

הורדוס השתלב בסדר העולמי של שליט רומא. בנוסף למעמדו הרשמי כמלך, הוא בנה קשרים הדוקים עם קובעי המדיניות ברומא, ובמיוחד עם אוקטאביאנוס. הוא העריץ אותו, בנה לכבודו ערים ומקדשים, למשל, סבסטיה וקיסריה, השתתף בפולחן הקיסר, וזכה לקבל את התואר "אוהב הקיסר" ו"אוהב הרומאים". הוא טיפח יחסי אימון בינו לבין המצביא הרומאי אגריפה, מן האנשים המקורבים לשליט הרומאי. הוא נהג להתייעץ עמו ולהתחשב בדעתו בכל עניין

תמיכה באוכלוסייה ההלניסטית בארץ ישראל

הורדוס ראה את עצמו שליט הלניסטי וטיפח את האוכלוסייה הלא יהודית בארץ ישראל. הוא היה זקוק לה לגיוס כוח אדם לצבאו וככוח התומך במדיניותו ההלניסטית. הוא בנה עבורה את הערים סבסטיה וקיסריה. בערים אלה הוא השיב חיילים רומאים משוחררים חילק להם קרקעות ובכך הראה את הנאמנות שלו לרומא. הערים ניבנו על פי מתכונת הערים ההלניסטיות עם מקדשים, שווקים, גימנסיון, מרחצאות ותיאטראות. הקמתן של הערים הללו החלישה את הערכים היהודיים. חיזוק האוכלוסייה הלא יהודית הגביר את התסיסה בין יהודים לנכרים בכל רחבי הארץ

חיסול שרידי החשמונאים והאצולה ביהודה

משטרו של הורדוס היה משטר דיכוי שנבנה על חורבנה של מדינת החשמונאים העצמאית והיה מבוסס על תמיכת רומא. בגלל חששו מאופוזיציה לשלטונו הוא חיסל באופן שיטתי את צאצאי בית חשמונאי ותומכיהם. למרות שהוא היה מלך הלניסטי לא חלה ירידה במעמדה של ירושלים ובית המקדש כבירת המדינה וכמרכז השלטון. הוא ידע שהוא לא יכול למנות את עצמו לכוהן גדול בגלל מוצאו לכן מינה מספר משפחות כוהנים בניגוד למה שהיה מקובל עד ימיו. משרת הכוהן הגדול הייתה עוברת בירושה מאב לבן ונתונה למשפחת בית צדוק בלבד. כך הורדוס ביטל את עקרון ההורשה של הכהונה והכוהן הגדול הפך למעין פקיד התלוי ברצון המלך

התערבות בסדרי הכהונה והסנהדרין

כשליט יחיד וכמלך בעל תפיסה הלניסטית, הורדוס התנגד למוסד הכהונה, הוא ראה במשרת הכוהן הגדול מוקד של כוח פוליטי שיש להחלישו. הוא נטל מן המשרה הזאת את תוכנה, והפך אותה למשרה פקידותית אשר טעונה את אישורו. בניגוד למסורת היהודית, אשר ראתה בכהונה הגדולה משרה לכל החיים, הורדוס הפך אותה למשרה זמנית, אשר הועברה מכוהן אחד למשנהו. הכוהנים מונו לשנה אחת בלבד. מטרתו הייתה לדחוק את בית חשמונאי מכל עמדה שלטונית להקים אצולה חדשה של כוהנים שתהיה נאמנה לו. לצורך כך הורדוס מינה כוהנים ממשפחות מהגולה . בקרב משפחות אלה היה מקובל לשתף פעולה עם השלטון הרומי כי הן ראו בכך, אמצעי להבטחת המעמד הכלכלי והחברתי שלהם

הסנהדרין ריכזה בידיה סמכויות של רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת, ובמקביל היא הייתה מעין מוסד אקדמי ללימוד תורה. גורל הסנהדרין היה תלוי במצבה המדיני-חברתי של האומה ובתמורות של העם. הורדוס החליש את כוחה, צמצם את תחומי פעולתה ודחק אותה לגמרי ממעמדה של שותפה בשלטון. הורדוס צמצם את סמכויות הסנהדרין והיא עדין פעלה. המנהיגות הדתית הייתה צריכה לנהוג בזהירות כדי למנוע מצב שבו הורדוס ישלול מהעם היהודי את המנהיגות שהוא היה זקוק לה. שני מנהיגים חברתיים דתיים קמו לעם היהודי בתקופה זו שמאי והלל

מפעלי הבנייה המפוארים

הורדוס הצטיין בבניין ערים חדשות ובהקמת בנייני פאר על פי המודל ההלניסטי-רומי. המניעים של הורדוס לבנייה

א. צורכי הביטחון חייבו אותו לבנות מצודות ומבצרים

ב. הורדוס רצה להתפרסם ובאמצעות הבנייה הוא רצה לזכות בתהילה

ג. הורדוס רצה לרכוש את אהדתם של התושבים על ידי כך שהוא מספק להם עבודה ופיתוח אזורי המחייה שלהם

ד. הורדוס רצה לחזק את ההלניזציה בארץ ישראל באמצעות הקמת ערים ומבנים הלניסטיים. הורדוס קיווה שבזכות מעשים אלה הוא יזכה בברכת ובתמיכת הרומאים

ה. הרומאים רצו להשכין שלום ברחבי האימפריה ( פקס רומאנה) וכדי להשיג שגשוג ויציבות הוא נמנע ממלחמות ואת המרץ שלו השקיע בבנייה במעשיו אלה הוא רצה להאדיר את שמו ולזכות באהדה של שליטי רומא. הורדוס בנה ערים ומבנים על שמו של קיסר רומא: סבסטיה בשומרון וקיסריה. קיסריה הייתה לעיר הנמל הגדולה והמשגשגת בארץ ישראל. בקיסריה התיישבו יהודים ולא יהודים. בסבסטיה הוא יישב בה חיילים משוחררים לא יהודים, וחילק להם חלקות קרקע חקלאיות הורדוס בנה מבצרים הרודיון ומצדה. בירושלים הוא בנה ביצורים מפוארים ליד בית המקדש. אחד ממפעלי הבנייה הגדולים של הורדוס היה בניין בית המקדש בירושלים. עבודת הבנייה נערכה תוך כדי הקפדה על חוקי הדת . פאר הבנייה זכה לשבחים של חכמי ישראל שאמרו " מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו" . בסוף ימין הוא בנה בשער בית המקדש נשר זהב שהיה סמלה של האימפריה הרומית. מעשה זה עורר התנגדות אלימה