הגישה הבדלנית והגישה האוניברסלית
הנישואים עם בני עמים שכנים בוצעו בעיקר על ידי נכבדי העם מהשכבות הגבוהות וביניהם היו גם כוהנים. כשאנו בוחנים את הנושא אנו מבחינים בשתי גישות
הגישה האוניברסאלית - הגישה הסובלנית, גישה זו קיבלה את נישואי התערובת. התומכים בגישה זו קראו לצירופם של עמים אחרים לעם היהודי. הם טענו שעל פי התורה יש איסור להינשא עם שבעה עמים מסוימים, ומותר להינשא עם עמים אחרים
הגישה הבדלנית - גישה זו התנגדה לכל נישואי תערובת. תומכי גישה זו דרשו לשמור על טוהר העם היהודי מכיוון היהודים הם 'זרע
הקודש'. הם טענו שהנישואים לנוכרים עשויים להוביל לאובדן הזהות והדת היהודית. עזרא ונחמיה תמכו בגישה זו
ביטויי המחלוקת בין תומכי הגישה הבדלנית לבין הגישה האוניברסלית
התומכים בגישה האוניברסאלית - בגישה זו תמכו בני המעמדות הגבוהים ,הכוהנים הגדולים והיהודים שנשארו בארץ ישראל לא יצאו לגלות
היחס לעמים האחרים - על פי התפיסה האוניברסאלית רצוי ליהדות להיפתח לבני עמים אחרים. מפגש חברתי ותרבותי בין יהודים ולא-יהודים יוביל להשפעה על העמים האחרים ולקרבם ליהדות. הם האמינו שיש להפיץ את היהדות וראו בתופעת ההתייהדות תופעה חיובית
היחס לנישואי התערובת - גישה זו קיבלה את נישואי התערובת. הם קראו לצירוף של בני עמים אחרים לעם היהודי. הם טענו שעל פי התורה יש איסור להינשא עם שבעה עמים מסוימים, ומותר להינשא עם עמים אחרים
התומכים בגישה הבדלנית - בגישה זו תמכו בעיקר שבי ציון, עזרא ונחמיה שראו את עצמם כיהודים אשר שומרים על - זרע הקודש
היחס לעמים אחרים – התומכים בגישה הבדלנית ביקשו לבטל את הקשר שבין יהודים ולא-יהודים. הם טענו שהמפגש עם לא-יהודים עשוי לגרום לאיבוד הזהות והדת של היהודים. הם התנגדו להתייהדות ולא רצו לצרף עמים אחרים ליהדות
היחס לנישואי התערובת – התומכים בגישה זו התנגדו לנישואי תערובת. הם דרשו לשמור על טוהר העם היהודי מכיוון היהודים הם 'זרע הקודש'. הם טענו שהנישואים לנוכרים עשויים להוביל לאובדן הזהות והדת היהודית
מדוע הפכה הגישה הבדלנית להגישה המובילה בימי שיבת ציון
בתקופת שיבת ציון ובימי עזרא ונחמיה החלה להתבסס תפיסה חדשה שביטאה מהפכה רוחנית שעל פיה עבודת האל יכולה להתבצע לא רק על ידי הכוהנים והלוויים אלא גם על ידי יחידים. המהפכה התבטאה בכינוס אסיפות עם ובהשתתפות פעילה של בני העם בלימוד תורה ובהבעת חרטה על חטאים. המהפכה הדגישה כי עבודת האלוהים שייכת לכלל העם ולא רק לכוהנים וללוויים לכן הפולחן התקיים בכל מקום. הסופרים בימי שיבת ציון הפיצו את התורה ליחיד בכל יישוב ביהודה , לכך נוספו תקנות הקשורות בקריאת התורה ובכך החלו לעצב את העם כעם הספר שספר מקודש מנחה את החיים שלו