בעיית היהודים ופתרונה לפי "מדינת היהודים" (1896)

הספר כולל את עיקרי תפיסתו המדינית של הרצל. את הספר הוא חילק להגדרת הבעיה, ולהצעת פתרון. לדעתו של הרצל, היהודים הם עם (לאום) ולא דת

א. בעיית היהודים - לדעתו כל עוד היהודים יהיו בגולה, תמשיך האנטישמיות להתקיים. אין פתרון ליהודים בגולה כי הם זרים. זו אנטישמיות חדשה, מודרנית וקשה. כל שכבות העם היהודי סובלות משנאה כלפיהם מצד שכבות העם שבו הם גרים. עבור השלטונות שנאת היהודים היא בעיה קשה והרצל מאמין שהגירת היהודים תביא להקלה מבחינתם. לטענתו ההגירה לא תפתור את בעיית השנאה, כי האנטישמיות מתחילה במקום אליו מהגרים היהודים. גם האמנציפציה לא פתרה את הבעיה, משום שהיא קיימת רק בחוק ולא בחיים האמיתיים. גם ההתבוללות (ההשתלבות) של היהודים בין העמים שלידם הם חיים אינה מציאותית לדעתו של הרצל

ב. פתרון הבעיה - הפתרון המתאים לבעיית העם היהודי הוא הפתרון המדיני: הקמת מדינה יהודית בטריטוריה מוסכמת שתקבל אישור בינלאומי ולפיכך לדעתו, על היהודים לפעול בגלוי ועל פי החוק הבינלאומי לצורך השגת הצ'רטר- זיכיון להתיישבות יהודית בארץ משלהם, רצוי בארץ ישראל או בכל מקום בו יתנו המעצמות ליהודים שטח להתיישב בו. על ההתיישבות לבוא אחרי קבלת הצ'רטר ולא לפניו

ג. הדרך להשגת הפתרון – הרצל כתב בספרו כי לצורך הקמת מדינת יהודים יוקמו 2 ארגונים

אגודת היהודים – התפקיד של הארגון הוא לנהל משא ומתן פוליטי עם המעצמות הגדולות כדי לקבל צ'רטר לעם היהודי

- חברת היהודים – ארגון זה יטפל בעניין הכלכלי. הוא יארגן את מעבר היהודים לטריטוריה שתתקבל וירכוש קרקע להתיישבות