מעטים שסכנו עצמם על-מנת להציל יהודים: חסידי אומות עולם
התואר חסידי אומות העולם ניתן לאזרחים בודדים , שאינם יהודים ,שפעלו למען הצלת יהודים באירופה מבלי לקבל תמורה . היו אלה יחידים מכל שכבות האוכלוסייה (איכרים, עקרות בית, רופאים, כמרים, דיפלומטים ועוד) שסיכנו את חייהם ואת חיי משפחתם למען יהודים. הם שמרו על נצוץ של אנושיות ואומץ לב בלתי רגיל. מה שדחף אותם הייתה האנושיות שבהם . בכל אירופה פעלו חסידי אומות העולם. הם לא פעלו ממניע כספי – הם פעלו ללא כל תמורה כספית תוך סיכון חייהם וחיי משפחתם. הם ראו בהצלת יהודים שעת מבחן שבה אסור להם לעמוד בצד. חסידי אומות העולם עזרו ליהודים בכל מיני דרכים
א. החביאו את היהודים בבתיהם
ב. הכינו מסמכים מזויפים ליהודים
ג. העבירו יהודים ממקום למקום
ד. ילדים ניצלו ע"י קליטתם או אימוצם במשפחות לא יהודיות
ה. החביאו ילדים בבתי ילדים או במנזרים
המניעים לפעולתם של חסידי אומות העולם
יחסים שכנות טובים בינם לבין היהודים לפני המלחמה
דרך להביע מחאה כנגד מעשי הנאצים
אנושיות והומאניות – מניעים הומניטאריים של עזרה לאדם בצרה באשר הוא אדם
פעלו מתוקף צו אנושי מוסרי
שליחות דתית – שמירת ערכי המוסר והאנושיות שלא על מנת לקבל פרס
דוגמאות לחסידי אומות העולם
אוסקר שינדלר
תעשיין גרמני חבר במפלגה הנאצית שניצב מול זוועות השואה ובחר להציל יהודים. הוא הציל כ-1800 יהודים. לאחר כיבוש פולין על ידי הנאצים הוא רכש בית חרושת למוצרים צבאיים וכלי מטבח שהוחרם ממשפחה יהודית ליד קראקוב. הוא העסיק מאות יהודים וכך הציל אותם מגרוש. בשנת 1943 כאשר החלה האקציה בגטו קראקוב והוקם מחנה פלאשוב הוא הקים מפעל שבו הועסקו מאות יהודים והצילם. ב- 1944 קבל רשות להעביר את המפעל לחבל הסודטים. הוא הצליח להעביר לשם את כל מאות הפועלים היהודים שעבדו אצלו בפולין. הוא העלה כמה מאות מעובדיו היהודים שהיו אמורים להישלח לאושוויץ על רכבת בקרונות לבהמות. כדי שהמבצע יצליח גנב שינדלר את טופס המשלוח וזייף אותו כאילו היהודים אמורים היו להגיע לעיירה נידחת בחבל הסודטים. הוא הביא רתכים ששחררו את היהודים מהקרונות ובמשך שלושה ימים אשתו דאגה לכל מחסורם לאחר ששכנה אותם במבנה הצמוד לבית החרושת. בבית החרושת קבלו תנאים טובים ושהו שם עד תום המלחמה
ראול וולנברג
דיפלומט שוודי ששהה בבודפשט בירת הונגריה ב 1944 כנציג השגרירות ופעל להצלתם של 200.000 יהודי הונגריה אשר נותרו שם. כנספח בשגרירות שוודיה הוא לחץ על ממשלת הונגריה שתאשר לו להעסיק 300 יהודים במחלקתו והסתיר יהודים בבתים מיוחדים שרכש למטרה זו. הוא יזם את הקמתו של גטו בין לאומי שאכלס 33 אלף יהודים תחת חסותם של מדינות ניטראליות כ"אזרחים שוודים חדשים" והדפיס להם דרכוני חסות שוודים שבעזרתם יכלו לצאת מתחום השלטון הנאצי. הוא דאג להקים מטבחים, בתי חולים ומתן שירותים שונים ודאג להציל יהודים תוך סיכון מעמדו הדיפלומטי. כאשר ב 1944 גורשו רבבות יהודי בודפשט לגבול אוסטריה במסגרת צעדות המוות הוא ליווה במשאיות את ההולכים וחילק להם מזון ובגדים בדרך זאת הציל 500 יהודים והחזירם לבודפשט