הכתות הדתיות

פרושים , צדוקים , איסיים

בתקופת החשמונאים חל פילוג בחברה היהודית, העם נחלק לשלושה פלגים )או שלוש כתות/קבוצות

כל הקבוצות האמינו בצורך להגשים חזון דתי – תרבותי יהודי, אך הן היו חלוקות על הדרכים להגשמת חזון זה

הכינו המקובל בימנו הוא " כת "– לכל כת/קבוצה הייתה השקפה מיוחדת משלה על מהות היהדות, חוקים ואורח חיים משלה שעל פיהם יש לנהוג

פרושים

הכת הגדולה בעם. מנהיגיהם היו החכמים, לומדי התורה, ביניהם הין פשוטי העם

מקור השם

החוקרים חלוקים בדעותיהם. יש הטוענים כי נקראו 'פרושים' כי נהגו להיבדל מאנשים שלא נהגו כמוהם. הסבר נוסף – הפרשנות שנתנו לתורה

אמונותיה העיקריות של הכת

הפרושים האמינו בתורה שבכתב אבל גם בתורה שבעל-פה – הלכות ותקנות שניתנו מתוך הפרשנות של התורה

הפרושים האמינו כי כל אדם אשר לומד תורה ומקפיד על קיום המצוות יכול להגיע לדרגה של קדושה הפרושים האמינו כי בדרך-כלל הרוב "בידי שמים" ולאדם אין השפעה על גורלו. כמו כן, האמינו בעולם הבא

היחסים עם בית חשמונאי

בימי יוחנן הורקנוס נוצר קרע בין חכמי הפרושים – שהיו ההנהגה הדתית של העם, לבין בית חשמונאי הקרע העמיק בימי אלכסנדר ינאי, בתקופה זו שוב התגברו ההשפעות ההלניסטיות בארץ-ישראל ,ואלו נגדו את אופי המדינה היהודית לה שאפו הפרושים בימי שלומציון המאבק בין הפרושים למלוכה החשמונאית התמתן

צדוקים

כת הצדוקים כללה את בני משפחות האצולה העשירות וקציני הצבא מרכזה היה בית המקדש השני בירושלים

מקור השם

חוקרים סבורים שמקור השם הוא מוצאם מבית צדוק - בית כהונה גדולה חוקרים אחרים סבורים שמקור השם הוא בשורש צ-ד-ק

אמונותיה העיקריות של הכת

הפרושים האמינו רק בתורה שבכתב, ושעבודת האל נעשית רק במקדש בניגוד לפרושים, הצדוקים לא האמינו בעולם הבא, וטענו גם כי האדם אחראי לגורלו וכמו שכתוב בתורה: "עין תחת עין", כך גם האמינו השלטון צריך להיות – בלתי מתפשר וביד קשה

היחסים עם בית חשמונאי

יוחנן הורקנוס, והמלכים מבית חשמונאי שהיו אחריו עברו להיות חלק מכת הצדוקים מעבר זה גרם לכך שהצדוקים זכו ליחס טוב יותר ומועדף מבית חשמונאי – הכת התחזקה הפרושים, ושל הצדוקים כנגד הפרושים עם התקרבותה של שלומציון אל הפרושים, הצדוקים הרגישו כיצד השפעתם פוחתת – דבר שגרם להם לנצל את מעמדם בצבא במידה ויאלצו להגן על עצמם בעתיד

איסיים

חוקרים רבים מזהים אותם עם "כת מדבר יהודה" כת זו פרשה לעבוד את אלוהים במדבר מפני שטענו כי הכוהנים שמשרתים בבית המקדש הם טמאים, האיסיים ברחו מחיי החטא במטרה להקים חברה צודקת יותר. במדבר התכנסו במערות קומראן

החוקרים סבורים שהאיסיים מנו כמה אלפי אנשים תנאי הקבלה לכת היו חמורים ביותר – כל מועמד נדרש לעבור תקופת מבחן של 6 שנים מי שהפר את כללי הכת – גורש הם ניהלו אורח חיים צנוע מאוד, נמנעו מלטפח את גופם וסדר יומם כלל

תפילות, טבילות לצורך היטהרות, ארוחות משותפות ועבודה – בעיקר חקלאות ומלאכה רכושם היה משותף אך הם לא האמינו בשיווין חברתי

מקור השם

השם אינו מופיע בעברית העתיקה אלא אצל היסטוריונים יוונים ורומאים כמו יוסף בן-מתתיהו . סברות של חוקרים למקור השם "אסיא "– בארמית - רופא, הם הכירו את הצמחים וכוח הריפוי שלהם מתוך חיי הטבע יש הטוענים שמקור השם הוא שיבושים מהשפה היוונית – מילים שפירושן: קדושה או חסידות

אמונותיה העיקריות של הכת

חלק מתפיסותיהם היו דומות לאלה של הפרושים, וחלקן לאלה של הצדוקים. האיסיים, כמו הפרושים, האמינו בהשגחה אלוהית אבל האמינו כי לאדם אין בחירה חופשית

היחסים עם בית חשמונאי

אחת הסיבות המרכזיות לפרישתם של האיסיים מהחברה היהודית בימי בית שני והתבודדותם במדבר הייתה הדרישה של המלכים החשמונאים – יונתן ושמעון – להתמנות גם לתפקיד הכהן הגדול האיסיים בחרו להתעלם באופן מוחלט מבית חשמונאי

הסיבה לקרע היה רצונו של יוחנן הורקנוס לחזק את מעמדו כשליט יחיד – כמו המלכים ההלניסטיים, ובכך שלקח לידיו את סמכויות החקיקה והשיפוט – סמכויות שהיו בידי ההנהגה הדתית של העם